טקס פתיחת יום המסחר של הבורסה לניירות ערך התקיים הבוקר (ד') באוניברסיטת תל אביב לרגל יום המדע הלאומי במעמד נגידת בנק ישראל הד"ר קרנית פלוג, מנכ"ל הבורסה מר יוסי ביינארט, מ"מ יו"ר הבורסה ד"ר רון מלכא, מנכ"לית משרד המדע עו"ד בינה בר-און ונשיא אוניברסיטת תל-אביב פרופ' יוסף קלפטר
את האירוע פתח מנכ"ל הבורסה, מר יוסי ביינארט, שאמר כי: "יש חשיבות רבה בהידוק הקשר בין מדע- טכנולוגיה- תעשייה ושוק ההון. החיבור ביניהם תורם לתהליכי חדשנות, המשמשים מקור חשוב לקידמה ולצמיחה כלכלית. עידוד הקשר בין מדע טכנולוגיה לתעשייה מאפשר פיתוחים שעל בסיסם התעשייה יכולה לפתח רעיונות יישומיים, שישפרו את החיים ויתרמו לצמיחה כלכלית ממנה ייהנו כל הגורמים. שוק ההון והבורסה הם גורם משמעותי בתהליכים אלה".
נשיא האוניברסיטה פרופ' יוסף קלפטר אמר כי: "העלאת המודעות למדע ביום זה עשויה לעודד צעירות וצעירים להתגייס ללימודי המדעים השונים. יום המדע יאפשר הצצה למחקרים פורצי הדרך שנעשים באוניברסיטה. מהי האוניברסיטה אם לא סטארט-אפ ענק של יצירתיות ורעיונות. פרופ' קלפטר ציין עוד, כי המדע מעצב את כל תחומי חיינו מביטחון ועד רפואה: אנו חיים בתקופה מרתקת של התפתחות מדעית מואצת כאשר טכנולוגיות ופיתוחים מדעיים נכנסים לשימוש המוני במהירות חסרת תקדים".
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג סקרה את אמצעי התשלום במשק. הנגידה מנתה את הנדבכים שממנה מורכבת אותה "צנרת" של המערכת הפיננסית, ואת תפקידיו של בנק ישראל בהסדרת ובאבטחת מערכת התשלומים והסליקה. לאחר מכן סקרה הנגידה את אמצעי התשלום השונים – אלה המסורתיים ומבוססי הנייר ואלה החדשים ומבוססי הטכנולוגיה – ומנתה את היתרונות והחסרונות שבשימוש בהם.
"בנק ישראל קידם כמה רפורמות וצעדים שנועדו להקל ולהבטיח את השימוש באמצעי התשלום החדשים", ציינה ד"ר פלוג, "בהם פיתוח מערכת התשלומים לסליקה מיידית (מערכת הזה"ב), הצטרפות למערכת הבינלאומית CLS, חוק מערכות תשלומים ושיפור מערכות הסליקה השונות. בנוסף, ועדת לוקר שצפויה לפרסם את מסקנותיה בקרוב תעודד את התרחבות השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים."
במה שנוגע להרגלי השימוש, הציגה הנגידה נתונים מהם עולה כי בין 2004 ל-2013 היתה ירידה מסוימת באמצעים מבוססי נייר וגידול בשימוש באמצעים החדשניים. "מבחינת מספר התנועות אפשר לראות גידול במיוחד בשימוש בכרטיסי אשראי. מבחינת סכומים, אף שחלק גדול מהעסקאות מבוצע באשראי, עיקר הפעילות נעשה בחיוב ובזיכוי ישיר (בגלל שתשלום משכורות ומיסים מבוצע בצורה זו). בשנים האחרונות מה שהתרחב במיוחד זה השימוש במערכת זה"ב, שבה כל העסקאות נסלקות באופן מיידי."
"אמצעי התשלום הללו נשענים על פיתוחים טכנולוגיים, והפיתוחים לא פוסחים גם על אמצעי התשלום המסורתיים", אמרה פלוג וסיפרה כי החדשנות משתקפת גם בסדרת השטרות החדשה ובעובדה שבשטרות החדשים יהיו סימני ביטחון מתקדמים נגד זיוף.
במה שנוגע לאמצעי התשלום האלקטרוניים דיברה הנגידה על התקדמות השימוש במגוון צורות תשלום באפליקציות סלולריות, על פיתוח התשלום במכשירים מבוססי NFC (מבוססי קירבה פיזית) ועל פיתוח הארנק האלקטרוני שיאפשר ביצוע של מגוון עסקאות. "אימוץ הארנק מחייב התאמה של כל המערכות ולכן מדובר בתהליך די מורכב, שהצפי הוא שייכנס לשימוש נרחב ב-2016. בנוסף יש התפתחות בכיוון של כרטיסים חכמים - אחד היתרונות שלהם הוא שהם יחייבו להקיש בבית העסק קוד אישי, ולכן השמוש בהם ן יהיה יותר בטוח."
"אנחנו בעיצומה של מהפכה בתחום אמצעי התשלום", אמרה פלוג, "וכמובן שחשוב שהתהליך הזה ילווה ברגולציה, שתבטיח שנוכל ליהנות מכל היתרונות וימזערו את הסיכונים שבדרך."
