לראשונה בתולדותיה, הפעילה הבורסה במהלך חודש מרץ את כל מערכותיה ובכללן מערכות המסחר והסליקה ממתקן הגיבוי שלה.
הבורסה משקיעה משאבים רבים בשמירה על יכולתה להפעיל את מערכותיה ובמיוחד מערכות המסחר "ללא הפסקה" וללא הפרעות, גם במצבי קיצון.
לצורך כך השקיעה הבורסה בפיתוח יכולות הגנה ושרידות הן בבניין הבורסה והן במתקן גיבוי הנמצא מחוץ לעיר תל אביב.
מטרת מערכות הגיבוי הפועלות כל הזמן הוא לאפשר את המשך המסחר כך ששוק ההון וחברי הבורסה יוכלו להמשיך ולסחור כרגיל.
תהליך מעבר המערכות לעבודה במתקן הגיבוי בוצע באופן הדרגתי. בתחילה הועברו המערכות הארגוניות אשר פעלו במתקן הגיבוי במשך כחודש. לאחר מכן הועברו המערכות העסקיות ובכללן מערכות המסחר והסליקה אשר פעלו במתקן הגיבוי במשך כשבועיים.
בתקופה זו פעלו ממתקן הגיבוי גם כל רשתות התקשורת של מערכות המסחר וה- Back Office המקשרות את הבורסה לחבריה בארץ ובחו"ל, למפיצי המידע, לבנק ישראל, לרשות ני"ע ולגופים נוספים.
כל מעברי המערכות נעשו בחלון זמנים קצר לאחר סיום המסחר ולפני תחילתו ביום הבא.
עובדי הבורסה המשיכו לעבוד כרגיל מבניין הבורסה באחד העם וזאת אף על פי שהמערכות עבדו במתקן הגיבוי.
בתקופה בה פעלו המערכות ממתקן הגיבוי תפקד המתקן הראשי בבניין הבורסה כמתקן הגיבוי כאשר כל הפעילויות המתבצעות במתקן הגיבוי ובכללן שמירה בזמן אמת על עדכניות המידע בוצעו במתקן הראשי.
המערכות במתקן הגיבוי פעלו ללא דופי במהלך כל התקופה. בסיום המהלך חזרו המערכות לעבוד בבניין הבורסה.
אלדד הרשטיג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול אמר כי "הוכחת היכולת לעבודה בפועל במתקן הגיבוי היא נדבך נוסף בפעילות המתמשכת שמבצעת הבורסה בכדי לשמור על רציפות המסחר והסליקה ולתפקד באופן מלא וללא הפסקה. הבורסה תבצע פעילות דומה, באופן שגרתי, אחת לשנה וזאת לצורך שמירת הפעילות הרציפה של מערכות המסחר והמסלקות".
