הנפקות אג"ח ע"י חברות ברבעון הראשון של שנת ‏2002 -המשך לגיוס הנרחב בשנת 2001 נורית דרור, פברואר 2002

מבוא וממצאים עיקריים

בתחילת שנת 2002 הואץ גיוס ההון ע"י חברות באמצעות אג"ח. ברבעון הראשון של השנה גיוס סכום של 3.2 מיליארד ₪ לעומת 7.7 מיליארד ₪ בכל שנת 2001.

 

הורדת ריבית הפריים בדצמבר אשתקד ב- 2%, לשיעור נמוך חסר תקדים של כ- 5.3%, גרמה לגידול בהנפקות של אג"ח ע"י חברות בכל הדרכים: הנפקת סדרות חדשות של אג"ח, הגדלה של סדרות קיימות, הקצאות פרטיות של אג"ח לא סחירות והנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח להמרה. כ- 60% מגיוס ההון – 1.9 מיליארד ₪ - גויס באמצעות ניירות ערך נסחרים (ראה לוח 1).

 

את גל ההנפקות החלו הבנקים המסחריים ובהמשך הצטרפו חברות נוספות מענפי המשק השונים. רוב ההנפקות וההקצאות – כ-75% מהסכום, גוייסו באג"ח צמודות מדד ורק כ- 450 מיליון ש"ח גוייסו באג"ח צמודות מט"ח וסכום דומה באג"ח לא צמודות.

לוח 1: גיוס הון באמצעות אג"ח ואג"ח להמרה (במיליוני ש"ח)

רשומות למסחר

סה"כ
2001

ינואר 02

פברואר 02

מרץ ‏02

סה"כ (2)

1-3/2002

אג"ח סחירות –

            הנפקות לציבור

2,678

400

244

69

713

אג"ח סחירות –

           הקצאות פרטיות

577

503

53

-

556

אג"ח להמרה –

          הנפקות לציבור

657

106

174

50

330

אג"ח להמרה –

         הקצאות פרטיות

563 (1)

184

137

13

334

 

 

 

 

 

 

סה"כ ני"ע שנרשמו למסחר

4,475

1,193

608

132

1,933

 

 

 

 

 

 

אג"ח שאינן רשומות למסחר (*)

3,200

965

335

-

1,300

 

 

 

 

 

 

סה"כ

7,675

2,158

943

132

3,233

 

(*) אומדן.

(1)  לא כולל הנפקת אג"ח להמרה, שביצעה טבע בחו"ל, בסך כ- 1.3 מיליארד ש"ח.

(2)  לא כולל אג"ח שנרכשו ע"י חברות בת

 

היקף ההנפקות נחלש במהלך הרבעון והדבר בא לידי ביטוי במספר מאפיינים:

 

·         עיקר גיוס ההון, כ- 2.2 מיליארד ש"ח, נרשם בינואר כשלאחר מכן חלה ירידה משמעותית בסכומים שגוייסו.

 

·         בהנפקות שבוצעו בינואר נרכשה כל ההנפקה ע"י הציבור, כאשר בחלק מההנפקות שבוצעו בחודשים פברואר ומרץ רכשו חברות בת חלק משמעותי מניירות הערך שהוצעו.  (בהנפקת "מעריב", למשל,  כ- 80% מהיחידות נרכשו ע"י חברת בת).

 

·         הנפקות האג"ח בינואר, רובן של הבנקים, בוצעו ללא חיתום ואילו יתר ההנפקות בחודשים פברואר ומרץ בוצעו עם חיתום.

 

·         מספר הנפקות מתוכננות של אג"ח להמרה, ע"י חברות כגון "ברן" ו"דנקנר", בוטלו או נדחו, לקראת סוף הרבעון.

 

לירידה בהיקף ההנפקות גרמו העלאת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל, החל ממרץ ב- 0.6% בעקבות אי עמידת הממשלה ביעד הגרעון התקציבי שנקבע וירידות השערים במסחר באג"ח בשבועות האחרונים של הרבעון, שהעלו את עלות גיוס ההון עבור החברות.

פירוט הנתונים
איגרות חוב שנרשמו למסחר

כ- 1.3 מיליארד ₪, המהווים כ- 39% מסך גיוס ההון באמצעות אג"ח ואג"ח להמרה, גוייסו בהנפקות ובהקצאות פרטיות של איגרות חוב סחירות, רובן צמודות מדד. רק "פועלים הנפקות" הנפיקה 3 סדרות של אג"ח לא צמודות ו"מבני תעשיה" הנפיקה סדרה אחת צמודה לאירו. יצויין כי כ- 70% מהאג"ח שהונפקו ע"י הממשלה בתקופה זו היו אג"ח לא צמודות.

 

הסקטור הבולט בהנפקות אג"ח סחירות היה הסקטור הבנקאי, שגייס כ- 870 מיליון ש"ח. כאשר בלטו, "פועלים הנפקות" שגייסה כ- 450 מיליון ₪, באמצעות הנפקה לציבור של איגרות חוב לא צמודות, ו"לאומי מימון" שגייסה כ- 280 מיליון ₪, באמצעות הקצאות נוספות של אג"ח צמודות למדד למשקיעים מוסדיים.

הבנקים הובילו גם אשתקד בהנפקות אג"ח בבורסה – "לאומי מימון" גייסה 1.4 מיליארד ש"ח ו"פועלים הנפקות" 620 מיליון ש"ח.

 

כ- 0.5 מיליארד ש"ח גוייסו ע"י חברות באמצעות הקצאות פרטיות של אג"ח סחירות, שהן למעשה הגדלה של סדרות קיימות. במספר מקרים מדובר בסדרות חדשות יחסית כדוגמת "פועלים", שגייס כ- 86 מיליון ש"ח באמצעות הקצאה נוספת של שטרי הון נדחים, מסדרה שהונפקה בנובמבר 2001. לעיתים, מדובר בסדרות ותיקות, כדוגמת "מבני תעשיה", שגייסה כ- 87 מיליון ש"ח באמצעות הקצאה נוספת של איגרות חוב, מסדרה שהונפקה בספטמבר 1997.

 

הרוב המכריע של הסדרות שהונפקו היו מדורגות, בדרוג של AA ומעלה.

 

מעניין לראות כי הטווח הממוצע לפדיון של איגרות חוב סחירות נע בין 7.5 שנים בהנפקות לציבור לכ- 10.5 שנים בהקצאות פרטיות למוסדיים, כאשר מספר סדרות הוקצו אף לטווח של כ- 15 שנה.

 

טווח הריביות שנקבעו בהנפקות אג"ח צמודות המדד, שהונפקו ע"י החברות, היה 5.5%-4% וזאת לעומת תשואות של 4%-3% על אג"ח ממשלתיות לתקופות זהות.

אג"ח אחרות

כ- 40% מגיוס ההון, בוצע באמצעות הקצאות של איגרות חוב, שלא נרשמו למסחר, למשקיעים מוסדיים (כ- 42% ב- 2001). בהקשר זה יש לציין, שהחל בדצמבר 2001 הבורסה נותנת שירותי סליקה גם לניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה, ורוב המנפיקות החלו לנצל שירות זה.

 

גם באג"ח לא סחירות רוב ההקצאות היו של איגרות חוב צמודות למדד למעט "אלקו", שהקצתה איגרות חוב צמודות לאירו ו"גזית", שהקצתה איגרות חוב צמודות לדולר.

 

הטווח הממוצע לפדיון של האג"ח שהוקצו היה כ- 5 שנים בלבד, לעומת הקצאות פרטיות של אג"ח סחירות, שבהן הטווח הממוצע לפדיון היה, כאמור, כ- 10 שנים.

 

מבין המנפיקות בלטו  החברות הגדולות "שופרסל", "אלקו החזקות" ו"קבוצת דלק" שגייסו כ- 400, 190 ו- 140 מיליון ש"ח בהתאמה, וכן "שיכון ובינוי" ו"כלל תעשיות" שגייסו כ- 100 מיליון ש"ח, כל אחת.

 

 ריבוי ההקצאות של איגרות חוב לא סחירות נובע מהשיקולים הבאים: 

 

1)   מנקודת ראות החברות המנפיקות – אין צורך לפרסם תשקיף, דבר הגורם לחיסכון ניכר בעלויות, קיצור לוח זמנים ואי תלות באישורי הרשויות. יש לציין שמכיוון שהקצאות אלה מיועדות לגופים מוסדיים, כולן לוו בקבלת דירוג של חברת "מעלות".

 

2)   מנקודת ראות המשקיעים המוסדיים - אג"ח לא סחירות משוערכות עפ"י ערכן החשבונאי, וזאת בניגוד לאג"ח סחירות אותן יש לשערך לפי מחירן בבורסה, הנתון לתנודות השוק.

איגרות חוב להמרה

כ- 21% מסך גיוס ההון בוצע באמצעות אג"ח להמרה. יש לציין שגיוס הון באמצעות אג"ח להמרה, המקנה למנפיק יתרונות הגלומים הן בשוק האג"ח והן בשוק המניות.

 

כל הסדרות שהונפקו היו צמודות מדד, למעט "מכתשים אגן", שגייסה כ- 136 מיליון ש"ח בהקצאה פרטית של איגרות חוב צמודות לדולר.

 

לראשונה, בוצעה השנה הנפקה ע"י חברה דואלית, "טאואר", שנרשמה למסחר בבורסה בת"א במסגרת הרישום הכפול. במסגרת זו גוייסו כ- 100 מיליון ש"ח בהנפקת אג"ח להמרה צמודות למדד לציבור בישראל. בהנפקה נקבע חיתום יתר גבוה יחסית, של פי 2.1, כאשר ביתר ההנפקות של אג"ח להמרה וגם של איגרות חוב רגילות לא נרשמו חיתומי יתר בולטים והן נסגרו במחירי המינימום.

 

בהנפקות של אג"ח להמרה הטווח הממוצע לפדיון הוא כ-5 שנים ואילו בהקצאות של אג"ח להמרה הטווח הממוצע לפדיון קצר יותר, כ-3.5 שנים.

 

כצפוי, בהנפקות ובהקצאות של אג"ח להמרה, שיעור הריבית נמוך יחסית בגלל אפשרות ההמרה למניות והיה כ-4.2% צמוד למדד, לעומת ריבית ממוצעת של כ- 4.8% באיגרות חוב רגילות, צמודות למדד.