מחיקת חברות בורסאיות בשנים 1998 עד 2002 – לא כצעקתה! המחלקה הכלכלית, פברואר 2003

1. עיקר הממצאים

תקופת שפל בשוק ההון מתאפיינת במחיקתן מהמסחר של חברות רבות.

המחיר הנמוך והעדר הסחירות, עלויות ההחזקה של חברה ציבורית, החשיפה, העדר היכולת לגייס הון בשוק והרצון לבצע שינויים ארגוניים הרחק מאור הזרקורים של השוק - כל אלה נמנים עם הגורמים העיקריים לתופעה. כידוע, בדומה למתרחש בבורסות אחרות, גם בבורסה בתל-אביב נתמעט מספר החברות בשנים האחרונות עקב מחיקת חברות מהמסחר.

כך הגיע מספר החברות שנמחקו בחמש השנים האחרונות מהבורסה בתל-אביב, בשל רצון הבעלים להחזיר את החברות לידיים פרטיות, לכ-100 חברות, ששווי השוק שלהן ערב הפתיחה בהליכי המחיקה, מסתכם בכ-27 מיליארד ש"ח.

 

בדיקת נתוני החברות שנמחקו מעלה כי במרבית המקרים מדובר בשינויים מיבניים חיוביים, המצמצמים את תופעת השרשור העמוק, שמאפיינת את הבורסה בתל-אביב מקדמת דנא. על-פי הנתונים, מעל 90% משווי השוק של החברות שנמחקו נובע מחברות בנות של חברות בורסאיות, הממשיכות להיסחר,  או של חברות קטנות מאוד, ששווי החזקות הציבור בהן היה נמוך מאד, וממילא לא איפשר מסחר תקין במניות. רק כ-8% משווי השוק של 100 החברות שנמחקו גרם להתכווצות ריאלית אמיתית, בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח. סכום זה מהווה כ-1% בלבד משווי השוק הכולל של הבורסה בסוף 2002.

מלוח 1 עולה שהפגיעה ב"כיסוי הבורסאי", עקב המחיקות של חמש השנים האחרונות, נמוכה ונובעת בעיקר מ-11 חברות בינוניות, ששוויין הכולל, ערב הפתיחה בהליכי המחיקה, היה כ-2 מיליארד ש"ח. חברות אלה קיימו שני תנאים:

  -          החברות לא היו מוחזקות ע"י חברה בורסאית אחרת ("חברות עריריות").   

 

-        שווי החזקות הציבור בהן, ערב תחילת תהליך מחיקה, היה גבוה מהמינימום הנדרש מחברה חדשה המבקשת להירשם למסחר בבורסה (16 מיליון ש"ח).

 

לגבי יתר החברות שנמחקו מהבורסה בתקופה זו, ניתן לומר שהנזק לבורסה ולשוק ההון כתוצאה ממחיקתן אינו רב:

-        כ-40% מהחברות היו שייכות לקבוצות בורסאיות, כך שחברות האם שלהן ממשיכות להיות רשומות למסחר בבורסה. עצם המחיקה מהרישום מצמצמת את תופעת השרשור ואת "הספירה הכפולה", שהעיקו על הבורסה מקדמת דנא.

יתר על כן, גם בקבוצה זו כרבע מהמחיקות (במונחי שווי שוק) נבעו ממיזוג חברות, מהלך רצוי מבחינות רבות.

-        כ-40% נוספות הן אמנם חברות "עריריות", שאינן מוחזקות ע"י חברות בורסאיות, אך הן חברות קטנות מאוד, ששווי החזקות הציבור שלהן נמוך מהנדרש בכללי הרישום, ולכן לא ניתן לקיים מסחר תקין והוגן במניותיהן.

2. פרוט הנתונים:

א.           חברות שהחברה האם שלהן נסחרת בבורסה

בקטגוריה זו כלולות 42 חברות, ששוויין מסתכם בכ-22 מיליארד ש"ח - כ-81% משווי השוק של כל החברות שנמחקו.

החברות בקטגוריה זו שייכות ברובן לקבוצות בורסאיות גדולות כגון: "אי.די.בי.", "כי"ל" ו"פורמולה", ולכן, מחיקתן מהבורסה לא פגעה בכיסוי הבורסאי של החברות במשק. יתרה מזאת, למחיקת חברות אלה משמעות כלכלית חיובית, שכן היא הקטינה את תופעת "השרשור", הייחודית לבורסה בתל-אביב, הגורמת לניפוח שווי השוק המצרפי.

 

עוד יצויין, כי ברוב החברות שנמחקו שיעור החזקות הציבור היה נמוך ורוב המניות הוחזקו בידי החברה האם, שנשארה ציבורית. כך, לדוגמא, "כימיקלים לישראל" מחקה בשנת 2000 את שלוש החברות הבנות הגדולות שלה - "ים המלח" ו"ברום" (שבהן החזיק הציבור כ-11% בלבד) ו"פריקלאס", וכיום רק המניות של החברה האם רשומות למסחר.

 

בקטגוריה זו כלולות גם חמש חברות שנמחקו עקב מיזוג, באמצעות הצעות חליפין, בחברות האם הבורסאיות שלהן. שוויין של החברות שנמחקו עקב מיזוג, כ- 7 מיליארד ש"ח, מהווה כרבע משווי החברות שנמחקו, כאשר הבולטות בקבוצה זו היו "כלל ישראל", "כלל אלקטרוניקה" ו"אלביט" - שלושתן מקבוצת "אי.די.בי.".

במקרים אלה יש לחברות שמוזגו יתרונות תפעוליים ותקציביים, וזאת בנוסף לשיפור הסחירות במניות החברה הממוזגת.

 

ב.            חברות בנות של חברות שנמחקו

בקטגוריה זו נכללות ארבע חברות בלבד בשווי של 0.6 מיליארד ש"ח, שהמשותף להן הוא שגם חברות האם שלהן נמחקו מהרישום למסחר. לפיכך, אם ברצוננו למדוד את ה"אובדן" האמיתי לבורסה עקב מחיקת חברות מהרישום למסחר, יש לקחת בחשבון רק את חברות האם של חברות אלה, למניעת ספירה כפולה.

החברות בקטגוריה זו שייכות לקבוצות תשובה והאחים עופר.

 

ג.            חברות ללא קשר בורסאי נוסף ("חברות "עריריות")

בקטגוריה זו כלולות 54 חברות שנמחקו ושאינן מוחזקות ע"י חברה בורסאית אחרת. שוויין הכולל, ערב הפתיחה בהליכי מחיקה מהבורסה, היה כ-4.5 מיליארד ש"ח – כ-17% בלבד משווי השוק של החברות שנמחקו.

את החברות בקבוצה זו ניתן לחלק לשתי קבוצות משנה:

 

1.       חברות קטנות – 43 חברות שנמחקו הן חברות קטנות, ששווי החזקות הציבור בכל אחת מהן ערב הצעות הרכש היה נמוך מ-16 מיליון ש"ח, ולכן הן לא היו עומדות בדרישת המינימום לרישום בבורסה של חברה חדשה.

מכאן, שלמחיקת חברות אלה אין השפעה משמעותית על שווי השוק הבורסאי או על מחזורי המסחר, ולכן מחיקתן מהרישום למסחר אינה בבחינת הפסד ניכר לשוק ההון.

 

2.       חברות בינוניות – רק 11 חברות עמדו בדרישת שווי החזקות הציבור הנדרש מחברה חדשה ושוויין הסתכם בכ-2.2 מיליארד ש"ח, כ-1% בלבד משווי השוק הבורסאי בסוף 2002.

הגדולות הן: "פאראדיים" (340 מיליון ש"ח), "אוורגרין" (195 מיליון ש"ח), "מליבו" (180 מיליון ש"ח), "נכסי אזורים" (320 מיליון ש"ח), "טכם" (340 מיליון ש"ח) ו"ים סוף" (300 מיליון ש"ח). בנוסף, רק ארבע מהחברות - "פאראדיים", "אוורגרין", "מליבו" ו"תשלוז השקעות" - היו עומדות גם בדרישות שיעור החזקות הציבור הנדרש מחברה חדשה, כלומר, יכלו להירשם, במועד זה, כחברה חדשה בבורסה.

 

בקטגוריה זו נכללות שלוש חברות - "פאראדיים", "טכם" ו"מולטילוק", שנמחקו מהרישום למסחר מיד לאחר רכישתן על ידי משקיע זר.

 

חברות אלה הן החברות שמחיקתן גרמה, למעשה, ל"פגיעה אמיתית" בבורסה מבחינת שווי השוק, מחזורי המסחר וכו', אך בהתחשב בכך ששוויין הכולל של 11 החברות מהווה רק 1% משווי החברות הבורסאיות בסוף דצמבר 2003, ברור כי ה"פגיעה" מצומצמת למדי.

למאמר המלא כולל לוחות נתונים