מניות רדומות בחברות הבורסאיות קובי אברמוב ויובל צוק, אפריל 2003

מניות רדומות ("מניות באוצר" – בדו"חות הכספיים) הן מניות המוחזקות במישרין על ידי החברה עצמה או על ידי חברה בת בשליטתה. עד סוף שנת 1999, נאסר עפ"י פקודת החברות על חברה לרכוש את מניותיה שלה, והיתה קיימת אי בהירות לגבי ההוראות החלות על רכישת מניות החברה על ידי חברה בת. בפועל, נהגו חברות רבות לרכוש את מניותיהן באמצעות חברה בת. עם כניסת חוק החברות החדש לתוקף, בפברואר 2000, הוסדר הנושא ונקבע כי החברות רשאיות לרכוש את מניותיהן, בתנאים שנקבעו בחוק, אך ממניות אלה נשללו הזכויות בהון ובהצבעה בחברה. במקביל, יכולות החברות להמשיך לרכוש את מניותיהן באמצעות חברות בשליטתן, כשבמקרה זה נשללות מהמניות רק זכויות ההצבעה, ואילו זכויותיהן בהון נשמרות.
עיקר הממצאים

המניות הרדומות המוחזקות במישרין בידי החברות הבורסאיות מהוות כ-0.5% בלבד משווי השוק הבורסאי. בהתאם להחלטת דירקטוריון הבורסה הן תגרענה בתקופה הקרובה מחישוב משווי השוק הבורסאי.

 

כ–1.3% נוספים משווי השוק הבורסאי הן מניות המוחזקות ע"י חברות בנות של חברות בורסאיות. אמנם, כאשר מדובר בהחזקת מניות באמצעות חברה בת בבעלות מלאה של החברה הבורסאית, כפי שהדבר נעשה בחברות רבות, אין הבדל כלכלי בין מצב זה להחזקה ישירה, אך מאחר ועל פי החוק מוקנות למניות שבידי חברה בת זכויות בהון, תמשכנה מניות אלה להכלל בחישוב שווי השוק הבורסאי.

 

יש להדגיש כי בשני המקרים רכישת המניות מהווה הפחתת הון מבחינה חשבונאית ועלות רכישת המניות מנוכה מההון העצמי של החברה בדו"חות הכספיים.

 

למרות שמבחינה כלל בורסאית  התופעה של החזקת מניות רדומות היא שולית, במספר מצומצם של חברות ההחזקה הינה משמעותית וניטרולן של המניות הרדומות משווי השוק של החברות עלול לגרום לקיטון משמעותי בשווי השוק שלהן ולהוצאתן ממדדי הבורסה.

 

כניסתו לתוקף של חוק החברות החדש, שהסדיר את נושא רכישת המניות, לא שינתה באופן מהותי את תמונת המצב. ערב כניסת החוק לתוקף בסוף שנת 1999 החזיקו 258 חברות, באמצעות חברות בנות, מניות שהיוו 1.4% משווי השוק הבורסאי, כאשר במרץ 2003 מחזיקות 302 חברות, במישרין ובאמצעות חברות בנות, מניות המהוות 1.8% משווי השוק הכלל בורסאי.

פרוט הנתונים

1.         מצבת ההחזקות במניות הרדומות (במישרין ובאמצעות חברות בנות)

 

במרץ 2003 לכ-300 חברות, מתוך כ- 620 חברות בורסאיות, מניות רדומות, במישרין או באמצעות החזקה של חברות בנות, בשווי כולל של כ- 3.65 מיליארד ש"ח, כמפורט בלוח 1:

 

לוח 1: החזקת מניות רדומות ע"י חברות בורסאיות במרץ 2003

 

 

מספר חברות

שווי המניות הרדומות

(מיליארדי ש"ח)

% משווי השוק הבורסאי

מניות רדומות – החזקה באמצעות החברה

110(1)

1.0

0.5%

מניות רדומות "בת"– החזקה באמצעות חברה בת (2)

227(1)

2.65

1.3%

סה"כ

302

3.65

1.8%

(1)        כולל 35 חברות בהן קיימת החזקה הן על ידי החברה והן על ידי חברה בת.

(2)        כולל מניות המוחזקות בידי חברה בת,  שנרכשו לאחר כניסת חוק החברות לתוקף ומניות שנרכשו לפני כניסת החוק לתוקף, לגביהן קיימת אי בהירות מסויימת בשאלה האם הן מקנות גם זכויות הצבעה.

 

 

רק שש מבין החברות מחזיקות במניות בשווי של יותר מ- 100 מיליון ש"ח לחברה. 52 חברות נוספות מחזיקות מניות בשווי של 10 –100 מיליון ש"ח, ו- 121 חברות מחזיקות במניות בשווי של 1-10 מיליון ש"ח.

 

מיון ההחזקות על פי שעורי ההחזקה בחברות מורה כי ב- 18 חברות מחזיקות החברה ו/או חברות בנות מעל 25% ממניות החברה, רובן חברות קטנות.  61 חברות נוספות מחזיקות 10%-25% מהונן, ו-55 חברות נוספות מחזיקות 5%-10% מהונן.  

 

עוד מעניין לציין כי בתקופה האחרונה דיווחו עשרות חברות על החלטת הדירקטוריון שלהן לקבוע מסגרת לרכישת מניות החברה בשוק. (מאז פברואר 2002 ועד מרץ 2003 הודיעו כ- 30 חברות על כוונה לרכוש מניות בשוק בהיקף מצטבר של מעל 400 מיליון ש"ח).

 

יצויין כי בארה"ב התופעה של רכישה עצמית ע"י החברות היא תופעה שכיחה. חברות משתמשות ברכישה עצמית להעביר מסר לציבור המשקיעים שמחיר המניה בשוק נמוך. בנוסף, במקרים רבים בהם היתה חלוקה משמעותית של אופציות לעובדים, על מנת להמנע מדילול בעלי המניות והקטנת הרווח למניה, ביצעו חברות בארה"ב רכישה עצמית של מניות בשוק.

 

לוח 2 מפרט את 15 ההחזקות הגדולות של מניות רדומות (ע"י החברה וע"י חברה בת) לפי שווי המניות המוחזקות ולפי אחוז ההחזקה בחברה, נכון למרץ 2003.

 

2.         התפתחות התופעה בעקבות הסדרת הנושא בחוק החברות

 

עפ"י נתוני מאגר בעלי ענין, שמנהלת המחלקה הכלכלית של הבורסה, החזיקו 258 חברות בורסאיות, באמצעות חברות בנות, בסוף שנת 1999, ערב כניסתו לתוקף של חוק החברות החדש, מניות בשווי של כ- 4.1 מיליארד ש"ח, שהיוו אז כ- 1.5% מסך כל שווי שוק המניות.

 

מאז העבירו חלק מהחברות את המניות לידי החברה עצמה והפכו אותן למניות רדומות, ואילו חלקן השאירו אותן בידי חברות בנות.

בהעדר נתונים, לא ניתן לקבוע איזה חלק מהמניות המוחזקות כיום כמניות רדומות, במישרין ע"י החברה, נרכשו בבורסה מאז כניסת החוק לתוקף בתחילת שנת 2000, ואיזה חלק מהן הועבר מהחזקות חברות בנות.

 

מבדיקת השינוי שחל במשקלן של המניות הרדומות (במישרין ובאמצעות חברות בנות) מסך שווי השוק, עולה כי חלה עליה מ- 1.5% בסוף 1999, לכ- 1.8%, במרץ 2003, כאשר בשווי השוק של המניות הרדומות, לא חל שינוי (כ- 3.7 מיליארד שקלים). אם ניקח בחשבון את השחיקה שחלה בשווי השוק בין דצמבר 1999 למרץ 2003 (23%), נקבל שמאז כניסת החוק לתוקף נרכשו על ידי החברות, במישרין ובאמצעות חברות בנות, מניות בשווי של מאות מיליוני שקלים בלבד. סכום זה נראה נמוך יחסית, במיוחד כשמדובר בתקופה של שפל בשוק ההון, עיתוי בו חברות רבות נוטות לרכוש את מניותיהן בשל המחירים הנמוכים. המסקנה העולה מנתונים אלה היא שכניסת חוק החברות לתוקף לא שינתה את התנהגות החברות בענין זה.

 

 

3.         התיחסות למניות רדומות בכללי הבורסה

 

עפ"י החלטת דירקטוריון הבורסה מינואר 2003, לא יכללו המניות הרדומות שבידי החברה בחישוב שווי השוק הכלל בורסאי, בחישוב שווי השוק של מניות לצורך הכללתן במדדי המניות ובחישוב שווי ושעור החזקות הציבור, לצורך בדיקת עמידת החברה בכללי הרישום והשימור של הבורסה.

 

עפ"י ההחלטה, שטרם אושרה על ידי הרשויות, יופחתו המניות הרדומות, המוחזקות ע"י החברה מהונה הרשום למסחר של החברה, ולפיכך גם יגרעו משווי השוק של המניות. על פי הנתונים, כאמור, יקטן שווי השוק הכלל בורסאי בעקבות השינוי ב-0.5% בלבד.

 

מניות המוחזקות בידי חברה בת, המקנות זכויות בהון (ולא בהצבעה), לא תופחתנה מהונה הרשום למסחר של החברה ולפיכך, לא תשפענה על חישוב שווי השוק הכלל בורסאי או על שווי השוק של המניה, המשמש לחישוב מדדי הבורסה.

 

הפחתת המניות הרדומות שבידי החברה תתרום לחישוב נכון ומדויק יותר של הרכב המדדים ומשקל המניות המרכיבות אותן. השינוי עשוי לשנות גם את הרכב החברות הכלולות במדדים העיקריים, המפורסמים ע"י הבורסה.

עיתוי כניסתו לתוקף של השינוי הינו לאחר קבלת אישור ועדת הכספים לשינוי ופרסום הודעה, חודש מראש, על ידי הבורסה על שינוי הכללים לחישוב המדדים.

למאמר המלא כולל לוחות נתונים