סקירת המחצית הראשונה של 2009 נורית דרור, יולי 2009

במחצית הראשונה של 2009 התאפיין המסחר בישראל, כמו גם בבורסות העולם, בתנודתיות רבה בשערי המניות. בבורסה בת"א נרשמו עליות שערים, חרף השפל הכלכלי והירידות בשוקי חו"ל גם בחודשיים הראשונים של השנה. במרס-מאי עלו שערי המניות בארץ ובעולם בשיעורים חדים ואילו ביוני נבלמו עליות השערים בעקבות מימושים ואי וודאות כלכלית. שערי איגרות החוב של הסקטור העסקי, שירדו באופן חד בשליש האחרון של 2008, התאוששו במחצית הראשונה של 2009. שוק המניות הראשוני קפא על שמריו ואילו בשוק האג"ח נרשמו מחזורים ערים וגיוסים רחבי היקף ע"י הבנקים ומספר חברות גדולות. במקביל, שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח והונפקו כ-30 סדרות חדשות של תעודות סל. בקרנות הנאמנות הכספיות שהושקו אשתקד ובלטו עם יצירות ענק בהיקף של כ-28 מיליארד שקל, התהפכה המגמה ובמחצית הראשונה של 2009 נרשמו בהן פדיונות נטו בסך של כ-8 מיליארד שקל. הנהנות העיקריות הן קרנות האג"ח עם יצירות בהיקף של כ-12 מיליארד שקל.
שוק המניות

בסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשמה במדד ת"א-25 עלייה של כ-32% וסה"כ עלה המדד בכ-46% מהשפל שנרשם ב-23 בנובמבר 2008. עלייה בולטת של כ-88% נרשמה במדד ת"א-75, עקב זינוק חד של יותר מפי ארבעה בשעריהן של חמש מניות הקשורות לקידוחי הגז שנתגלו מול חופי ישראל.

עליות שערים חדות אפיינו את מרבית המדדים המובילים, ביניהם יתר-50 ונדל"ן-15, שעלו כפליים ויותר, ומדד תל-טק 15 שעלה בכ-50%. מדדים אלה בלטו ב-2008 עם ירידות חדות בשיעור של כ-80%-65%.

גם מדד ת"א פיננסים-15, שרשם בחודשיים הראשונים של השנה ירידה של כ-7% בעקבות פרסום הפסדי הבנקים ברבעון הרביעי של 2008 וההתפתחויות השליליות בסקטור הפיננסי בעולם, התאושש וזינק בכ-50% בסיכום מתחילת השנה.

 

ברקע ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2009 עמדו הפחתת הריבית במשק, במקביל למגמה בחו"ל, בשיעור מצטבר של 1.25% לרמה של 0.5% - הנמוכה ביותר היסטורית (החל מחודש מרס), ורכישות דולרים ואג"ח ממשלתיות ע"י בנק ישראל.

 

במהלך התקופה פרסם בנק ישראל נתונים על הצמיחה השלילית - בשיעור של כ-3.9% ברבעון הראשון של 2009 (לעומת כ-0.5% ברבעון שקדם לו) ותחזית לצמיחה שלילית של כ-1.5% בכל שנת 2009. כמו כן פורסמו נתונים על העלייה בשיעור האבטלה לכ-7.8% באפריל, לעומת כ-6.5% בלבד ברבעון אחרון 2008 וירידת המדד המשולב לבחינת מצב המשק – המשך למגמה שהחלה באוגוסט אשתקד.

 

ביוני, החליטה חברת MSCI על שדרוג המשק הישראלי מקבוצת "המדינות המתפתחות" ל"מדינות המפותחות", החל במאי 2010. חברת   FTSE שידרגה באופן דומה את ישראל, כבר החל במאי 2008.

 

בשליש הראשון של השנה שבו המשקיעים הזרים והזרימו לשוק המניות בתל-אביב סך של כ-550 מיליון $, וזאת לאחר משיכות בסכום ענק של כ-2.8 מיליארד $ בזמן המשבר הפיננסי הגלובלי במחצית השנייה של 2008.

 

מחזור המסחר במניות ברבעון הראשון של השנה המשיך להתכווץ, בהמשך למגמה שהחלה בנובמבר אשתקד, והתאפיין במחזורים נמוכים בהיקף יומי  של כ-1.2 מיליארד שקל בלבד. ביום א', ה-8 במרס, הסתכם המחזור בבורסה בכ-590 מיליון שקל והיה הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2006. לעומת זאת, ברבעון השני של השנה חלה עלייה בפעילות והמחזור היומי, שהסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל, היה נמוך בכ-10% בלבד לעומת המחזור הממוצע בשנת 2008.

משקל המסחר במניות מדד היתר מסך המסחר במניות, עלה משפל של כ-4% בינואר-אפריל לכ-8% בסוף התקופה הנסקרת, וזאת לעומת כ-5% בממוצע אשתקד.

 

בקרנות הנאמנות המנייתיות התגברו היצירות ברבעון השני והסתכמו בכ-0.9 מיליארד שקל, וזאת לאחר יצירות בסכום זניח ברבעון הקודם ופדיונות בהיקף של כ-4 וכ-2 מיליארד שקל בשנים 2008 ו-2007, בהתאמה.

גיוס הון

המשבר הפיננסי שפקד את שוקי ההון בספטמבר 2008, בארץ ובעולם, נתן אותותיו בשווקים הראשוניים במחצית הראשונה של 2009. בשוק המניות בתל-אביב גויסו כ-0.9 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ-6.2 מיליארד שקל בכל שנת 2008:

 

·        בתקופה הנסקרת בוצעו 10 הנפקות זכויות וארבע הנפקות לציבור, במסגרתן גויסו כ-0.4 מיליארד שקל בלבד. לשם השוואה, בכל שנת 2008 גויסו בשוק המקומי כ-3.1 מיליארד שקל ב-15 הנפקות של זכויות ותשע הנפקות לציבור.

 

·        השנה בוצעו 21 הקצאות פרטיות בסך של כ-0.3 מיליארד שקל, בלבד, לעומת כ-63 הקצאות פרטיות בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל בכל שנת 2008.

 

יצוין כי 30 חברות פרסמו תשקיפי מדף במאי וביוני, על בסיס דו"חות כספיים לשנת 2008, המהווים מסגרת לגיוס הון בשנתיים הקרובות עם שיפור האווירה בשוק ההון.

מוצרי מדדים

במחצית הראשונה של 2009 נמשכה התפתחות שוק מוצרי המדדים והתווספו 30 תעודות סל חדשות. מאידך, הנפקות של איגרות חוב מובנות פסקו לחלוטין.

 

במקביל, 14 סדרות נמחקו מהמסחר ביוזמת החברות המנפיקות וכיום נסחרות 292 תעודות סל, לעומת 276 סדרות בתחילת השנה. 221 סדרות, המהוות את מרביתן, הינן תעודות סל על מדדי מניות בארץ ובחו"ל והשאר – סחורות ומדדי אג"ח. 39 מהסדרות הן תעודות בחסר.

בנוסף נסחרות 50 סדרות של אופציות כיסוי – 26 על סחורות, 21 על מדדי אג"ח בחו"ל ושלוש על הדולר, לעומת כ-57 סדרות בתחילת השנה.

 

מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים היווה כ-20% וכ-24% ממחזור המסחר במניות ובאיגרות חוב לא- ממשלתיות, בהתאמה.

 

שווי החזקות הציבור בכל מוצרי המדדים עלה והגיע לשיא של כ-32 מיליארד שקל במאי 2009, גבוה בכ-8.5 מיליארד שקל לעומת סוף שנת 2008. עיקר העלייה חל בתעודות סל על מדדי מניות בארץ, ששווי החזקות הציבור בהן זינק מכ-9 מיליארד שקל בסוף דצמבר אשתקד לכ-15 מיליארד שקל, במאי. במקביל, עלה שווי החזקות הציבור בסלים על מדדי אג"ח וסחורות מכ-14 מיליארד שקל בתחילת השנה לכ-16.5 מיליארד שקל במאי.

שוק הנגזרים

המסחר באופציות על מדד ת"א-25 התאפיין במחזורים נמוכים, אך בשונה משוק המניות לא חלה בו עלייה בפעילות ברבעון השני של 2009. בסיכום המחצית הראשונה של 2009 נסחרו כ-250 אלף יחידות ביום, לעומת כ-330 אלף יחידות בממוצע בשנה הקודמת.

 

גם באופציות הדולריות ירד המחזור היומי, חרף התנודות בשער הדולר ביחס לשקל (שהתחזק בכ-10% ברבעון הראשון של 2009 ונחלש לאחר מכן בכ-8%) והסתכם בכ-35 אלף יחידות ביום בלבד - נמוך בכ-20% מהמחזור הממוצע בשנת 2008.

 

במרס החל, לראשונה בבורסה, מסחר באופציות על מניות בודדות,  כאשר המניה הראשונה היתה כיל. אליה הצטרפו מניות הבנקים – לאומי ופועלים באפריל וטבע במאי. הפעילות באופציות אלה היא עדיין שולית.

שוק איגרות החוב

עיקר המשבר הפיננסי בבורסה בתל-אביב בא לידי ביטוי בשוק האג"ח הקונצרני. איגרות החוב של הסקטור העסקי ירדו בשיעורים חדים בשליש האחרון של שנת 2008, אך במחצית הראשונה של 2009 החלה התאוששות.

 

מדד אג"ח לא ממשלתיות צמודות מדד עלה מתחילת השנה בשיעור חד של כ-30%. בחינת מדדי התל-בונד מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-14% ואילו מדד תל-בונד-40, שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן, זינק בכ-33% מתחילת השנה.

 

עליות השערים של החודשים האחרונים החזירו סדרות רבות של אג"ח לתשואות לפדיון חד-ספרתיות, לאחר שבשיא המשבר, נסחרו רבות מהן בתשואות לפדיון דו-ספרתיות ואף יותר.

 

איגרות החוב הממשלתיות לסוגיהן רשמו עליות שערים מתונות ברבעון הראשון של השנה ואילו בסיכום הרבעון השני נותרו ללא שינוי. בסיכום המחצית הראשונה של 2009 עלו איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד בכ-6.5% ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר", שבלטו אשתקד עם עלייה של כ-13%, עלו בכ-1% בלבד.

העליות המתונות במחירי איגרות החוב הממשלתיות, משקפות את ציפיות המשקיעים להעלאת הריבית לטווח ארוך, עקב התפרצות אינפלציונית, ולעלייה בהיקף הנפקות של אג"ח ממשלתיות לצורך מימון הגידול בגירעון הממשלה.

 

בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נמשכה העלייה בפעילות, ומחזור המסחר היומי, שהסתכם בכ-4.4 מיליארד שקל ביום – היה גבוה בכ-10% ממחזור השיא שנרשם אשתקד. בפברואר נסחרו איגרות חוב בהיקף של כ-4.9 מיליארד שקל ביום – מחזור הנמוך אך במעט מהשיא שנרשם באוקטובר 2008.

 

יצוין כי יתרת המכירות בחסר עדיין גבוהה, בהיקף של כ-7 מיליארד שקל – בדומה ליתרה בשוק ערב פרוץ המשבר, ומבטאת את אי הוודאות בשוק איגרות החוב.

גיוס הון

הממשלה הגדילה את היקף הנפקות האג"ח בשוק המקומי, מגמה שהחלה בנובמבר 2008 על רקע ההאטה במשק והירידה בהכנסות ממיסים, וגייסה בבורסה, במחצית הראשונה של 2009, סכום של כ-40 מיליארד שקל – כ-76% מסך הגיוס בכל שנת 2008.

מנגד, נרשמו פדיונות ענק של אג"ח  "שחר" בסך של כ-14.5 מיליארד שקל ואג"ח  "גליל" בסך של כ-2 מיליארד שקל. כלומר, סך הגיוס נטו הסתכם בכ-24 מיליארד שקל.

 

יצוין כי במרס, לאחר הפסקה בת שנתיים וחצי, חידשה הממשלה את הנפקות האג"ח בחו"ל וגייסה סכום חסר תקדים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, בריבית הגבוהה ב-2.7% מהריבית של אג"ח דומות של ממשלת ארה"ב.

 

בשונה משוק המניות הראשוני,  התבצעו הנפקות ענק בשוק האג"ח ע"י הבנקים ומספר חברות גדולות. בסיכום המחצית הראשונה של 2009 גייס הסקטור העסקי, בהנפקות ובהקצאות של איגרות חוב רגילות ואיגרות חוב מיוחדות למשקיעים מוסדיים, סכום של כ-16 מיליארד שקל, לעומת כ-6 מיליארד שקל במחצית השנייה של 2008 וכ-22 מיליארד שקל בכל שנת 2008.

 

גיוס ההון במחצית הראשונה של 2009, באמצעות הנפקות והקצאות של אג"ח נסחרות,  הסתכם בכ-14 מיליארד שקל, לעומת כ-17.5 מיליארד שקל בכל שנת 2008.

 

·        במסגרת זו בוצעו 23 הנפקות  לציבור ע"י חברות גדולות בעלות דירוג גבוה והבנקים המסחריים, בהיקף של כ-12 מיליארד שקל, המהווים כ-75% הסכום שגויס מהציבור אשתקד.

הגיוסים התאפיינו בהנפקות ענק, כאשר כ-7.7 מיליארד שקל – המהווים כ-65% מהיקף ההנפקות, גויסו ע"י חמש חברות (פועלים הנפקות – 3.3 מיליארד שקל בשתי הנפקות, לאומי מימון ומכתשים אגן – 1.2 מיליארד שקל כל אחת, סלקום ופז נפט – 1 מיליארד שקל כל אחת).

 

·     הבנקים המשיכו לבלוט במחצית הראשונה של 2009 עם הנפקות והקצאות פרטיות בהיקף של כ-7 מיליארד שקל המהווים כמחצית סך הגיוס ע"י הסקטור העסקי, בדומה לשנת 2008.

הגידול בחלקם של הבנקים נובע מכך שעליהם לגייס השנה הון רב, כדי לעמוד בדרישות הלימות ההון של בנק ישראל. במסגרת גיוס ההון ע"י הבנקים הונפקו, בין היתר, גם שטרי הון נדחים שהוכרו ע"י בנק ישראל כהון משני עליון, לצורך יחס ההון המזערי. ייחודם של שטרי ההון הנדחים הוא בכך שבהתקיים תנאים מסוימים שנקבעו מראש באשר לרווחיות הבנק, יידחו תשלומי הריבית העתידיים בגינם.

 

·     בגיוסי ההון בשוק האג"ח השנה בולטים הביקושים של הציבור הרחב המסתפק בריביות נמוכות יותר מאלה שנקבעו במכרזים המוקדמים למשקיעים מוסדיים. התוצאה היא שהמשקיעים המוסדיים מקבלים חלק קטן יותר בהנפקות. בעוד שבעבר רכשו המוסדיים בדרך כלל 80% מההנפקה, הרי השנה קיבלו המוסדיים, במספר הנפקות, שיעורים נמוכים הרבה יותר.

 

·     השנה, במקביל לחששות מהתפרצות מחודשת של האינפלציה במשק, מגייסות חברות רבות הון באג"ח שאינן צמודות, כאשר הריבית שהן נושאות היא במרווח קבוע מעל אג"ח ממשלתי. כ- 30% מהסכומים שגויסו השנה היו באמצעות אג"ח לא-צמודות, לעומת כ-27% וכ-12% בשנתיים הקודמות, בהתאמה. בנוסף, בוצעו השנה שתי החלפות של אג"ח צמודות מדד רשומות בסדרות חדשות לא-צמודות.

 

·     כל הנפקות האג"ח שבוצעו השנה היו מדורגות, כאשר בתחילת השנה הונפקו בעיקר אג"ח בעלות דירוג גבוה של AA ומעלה, ואילו בהמשך הנפיקו חברות רבות בעלות דירוג A. יש לציין שרק בסדרות בודדות ניתנו למשקיעים ביטחונות ספציפיים, ורובן הונפקו  ללא בטחונות

 

·     תופעה נוספת שבלטה השנה היא קיצור המח"מ של האג"ח שהונפקו, כך שברוב החברות המח"מ היה עד חמש שנים, וזאת בהתאם לשינוי הטעמים בקרב המשקיעים המעדיפים אג"ח קצרות יותר.

 

·        במסגרת הקצאות של אג"ח למוסדיים, נרשמו למסחר איגרות חוב בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, כמחצית הסכום שגויס בכל שנת 2008: כ-0.7 מיליארד שקל מהם גויסו ע"י כיל, כ-0.6 מיליארד שקל ע"י החברה הלא בורסאית מקורות,  וכ-0.5 מיליארד שקל ע"י חברת החשמל.

 

מגמה מעורבת אפיינה את קרנות הנאמנות, כאשר בסיכום המחצית הראשונה של 2009 נרשמו בקרנות הנאמנות הכספיות, שהושקו בפברואר אשתקד, פדיונות נטו בהיקף של כ-8 מיליארד שקל וזאת לאחר יצירות ענק בהיקף שנתי של יותר מ-28 מיליארד שקל בכל שנת 2008.

הנהנות העיקריות הן הקרנות המשקיעות באג"ח, שבלטו עם יצירות בהיקף של כ-12 מיליארד שקל, לאחר פדיונות בסכום שיא של יותר מ-26 מיליארד שקל. אחריהן, הקרנות השקליות שסך היצירות בהן הסתכם בכ-4 מיליארד שקל, לאחר פדיונות בסכום כולל של כ-23 מיליארד שקל בשנים 2008-2005.

 

בקרנות המשקיעות בחו"ל לא נרשמה פעילות מהותית בתקופה הנסקרת, לאחר פדיונות נטו בהיקף של כ-10.7 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות יחד.

לסקירה המלאה, כולל גרפים ונתונים