איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות בבורסה אוקטובר 2009

במדד תל-בונד שקלי צפויות להיכלל, נכון להיום, 17 סדרות של איגרות חוב לא צמודות, בריבית קבועה, ששוויין כיום כ-12 מיליארד שקל.

 

בשנה האחרונה חל שינוי בתמהיל איגרות החוב הקונצרניות המונפקות ע"י הסקטור העסקי וחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות, שבעבר היה כמעט שולי, הפך להיות משמעותי ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא החשש של החברות המנפיקות מעליית קצב האינפלציה במשק (במקביל לתהליכי היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי), העלולה לגרום להוצאות מימון גבוהות בגין איגרות חוב צמודות למדד. מעניין לציין שחלק מהמנפיקים, המעוניינים לגוון את התחייבויותיהם ובכך להקטין את הסיכון הפיננסי אליו הם חשופים, משלבים באותו תשקיף הנפקה גם איגרות חוב צמודות וגם איגרות חוב שאינן צמודות. בנוסף, בדרך כלל המרווח בין איגרות חוב קונצרניות ובין הממשלתיות נמוך יותר באג"ח לא-צמודות, מאשר בצמודות מדד.

 

במקביל, גם המשקיעים המוסדיים, שהם הרוכשים העיקריים של איגרות החוב בבורסה, מעוניינים לגוון ולהשקיע באפיק השקעה לא-צמוד, הנושא ריבית גבוהה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "שחר" ו"גילון".

 

איגרות החוב הלא-צמודות מונפקות בדרך כלל למח"מ קצר יותר מאשר איגרות חוב צמודות מדד, והריבית הנומינלית הגבוהה יותר שהן נושאות, לעומת איגרות-חוב צמודות מדד, מגדילה במידה מסוימת את האטרקטיביות שלהן בקרב המשקיעים.     

 

כיום נסחרות בבורסה 39 סדרות של איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות נושאות ריבית קבועה ו-24 סדרות לא-צמודות נושאות ריבית משתנה. שווי השוק של כל אלה מגיע לכ-25 מיליארד שקל.

 

הגידול החד בחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות מסך גיוס ההון של הסקטור העסקי בולט במיוחד בהשוואה לנתונים בשנת 2007 – בה היוו איגרות חוב אלה כ-11% בלבד מסך גיוס ההון באמצעות איגרות חוב קונצרניות (רובן הונפקו ע"י קבוצת גזית, שהיתה גם המנפיקה היחידה של אג"ח לא צמוד בשנת 2006). בשנה שלאחר מכן עלה חלקן לכ-27% ואילו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הן מהוות כ-43% מסך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות בתקופה.

 

מתחילת השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא-צמודות בשווי של 11 מיליארד שקל.

מחצית מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והמחצית השנייה נושאת ריבית משתנה. מעניין לציין  שכל איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו בשנת 2008 היו נושאות ריבית קבועה.  (ראה לוח 1).

 

המנפיקות הגדולות ב-2009 של איגרות חוב לא-צמודות היו: לאומי למימון ופועלים הנפקות (בהן עשויות איגרות חוב אלה להיחשב כהון משני של הקבוצה הבנקאית), פז נפט ודיסקונט השקעות, שגייסו כמיליארד שקל כ"א, וכן סלקום, כור, כיל וסקיילקס  - שגייסו כ-800 מליון שקל כ"א.

מעניין לציין שבהנפקת סקיילקס, שבוצעה במטרה לממן את עסקת רכישת השליטה בפרטנר, הבטיחה החברה להחזיר למשקיעים את תמורת ההנפקה, במקרה שהעסקה  לא תושלם, ובהנפקת כור קיימת אפשרות שתשלום הריבית הראשונה יוגדל ויכלול גם חלק מעליית השער של מניות קרדיט סוויס שרכשה החברה.

 

בנוסף לכך, ביצעו שלוש חברות גדולות החלפה של איגרות חוב צמודות מדד הנסחרות בבורסה, בסדרות חדשות של איגרות חוב  שקליות, בשווי של כ-1.5 מיליארד שקל.

 

איגרות החוב הנושאות ריבית קבועה מונפקות במכרז על שיעור הריבית. איגרות החוב בריבית משתנה מונפקות במכרז על המרווח של הריבית לעומת הריבית של סידרה של איגרת חוב ממשלתית לא-צמודה ספציפית, במרווח מריבית התל-בור או במרווח מתשואת המק"מ לשנה.

גיוס הון באג"ח חברות* לפי הצמדה וריבית - 9/2009-2007

במיליוני שקלים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1-9/2009

2008

2007

מזה:

 

 

 

 

 

 

סה"כ אג"ח חברות

25,265

100%

17,639

100%

43,625

100%

מיון לפי הצמדה:

 

 

 

 

 

 

אג"ח צמודות מדד

14,282

57%

12,705

72%

37,810

86%

אג"ח צמודות מט"ח

102

0%

137

1%

1,205

3%

אג"ח לא צמודות

10,881

43%

4,797

27%

4,610

11%

 

 

 

 

 

 

 

אג"ח חברות לא צמודות

10,881

100%

4,797

100%

4,610

100%

מיון לפי סוג ריבית

 

 

 

 

 

 

ריבית משתנה

5,378

49%

-

 

1,003

22%

ריבית קבועה

5,503

51%

4,797

100%

3,607

78%

 

 

 

 

 

 

 

* כולל הקצאות פרטיות, לא כולל אג"ח מובנות ותעודות פקדון.

 

 

 

מדד חדש נולד

מאז תחילת 2007, בה הושק מדד תל בונד-20  הכולל איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, עלו מחזורי המסחר היומיים הממוצעים באיגרות החוב ביותר מפי 2.5. 23 תעודות סל הונפקו על שלושת מדדי התל-בונד הקיימים, כשהיקף ההחזקות בהן הוא למעלה מ-9 מיליארד ₪, המהווים יותר מ-10% משווי השוק של נכסי הבסיס.

 

כידוע, הביקוש הגובר להשקעה באיגרות חוב קונצרניות מחד, עם הצורך של הסקטור העסקי במקור מימון נוסף מאידך, הביאו לצמיחה מואצת של שוק זה בשנים האחרונות. עקב הגידול החד בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות לא-צמודות והביקוש למדדים נוספים של איגרות חוב קונצרניות, החליטה הבורסה להשיק מדד תל בונד חדש, הכולל איגרות חוב שקליות בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד.

 

האיגרות אשר ייכללו במדד יעמדו בתנאי הסף הבאים:

·       שווי שוק מינימלי של 250 מליון שקל

·       דירוג A מינוס בדירוג מעלות או A3  בדירוג של חברת מידרוג

·       מינימום תקופה לפדיון – 12 חודשים.

·       במדד ייכללו כל איגרות החוב העומדות בתנאי הסף, כאשר מספרן לא יוגבל (בשונה ממדדי התל-בונד הקיימים).

 

המועד הקובע לבחירת איגרות החוב הכלולות במדד יהיה ה-15 בנובמבר 2009 והשקת המדד החדש מתוכננת ל-1 בדצמבר  2009.

 

במדד תל-בונד שקלי צפויות להיכלל, נכון להיום, 17 סדרות של איגרות חוב לא צמודות, בריבית קבועה, ששוויין כיום כ-12 מיליארד שקל.

למאמר המלא, כולל טבלת נתונים