סקירה שנתית 2009 ינואר 2010

בשנת 2009 מסתמנת יציאתם של שוקי ההון, בעולם וגם בישראל, מהמשבר החריף שפקד אותם בשנתיים האחרונות, מגמה שעומדת בניגוד לתחזיות המוקדמות על החרפה צפויה של המשבר. את נתוני שנת 2009 יש לבחון על רקע ההתפתחויות בסוף 2008 והחשש מההחרפה במגמות השליליות, הן בפעילות העסקית והן בשווקי ההון בעולם ובישראל, שבא לידי ביטוי בירידות שערים חדות בכל השווקים, ברבעון האחרון של 2008. המאמץ המתואם של משרדי האוצר והבנקים המרכזיים הביא לייצוב המערכת הפיננסית הבינלאומית ולהורדת שערי הריבית והקטנת החששות מקריסה מערכתית של כלכלת העולם. כאמור, במהלך 2009 התברר כי התחזיות השחורות היו מוגזמות, המגמות השליליות התמתנו ונראו ניצני שיפור בשווקים ואף בנתונים המאקרו-כלכליים. לפיכך, עליות השערים ב-2009 היוו תגובה טבעית לירידות השערים החדות בשיא המשבר. לשיעור הריבית הנמוך בארץ ובעולם, היתה תרומה משמעותית למגמות החיוביות. מדד ת"א-25 עלה בכ-75% ובסוף השנה הגיע לרמה גבוהה מזו של ערב המשבר בספטמבר 2008. המסחר במניות התאפיין במחזורים נמוכים מאלה של השנה הקודמת וכפי שניתן היה לצפות, ההאטה שפקדה את השוק הראשוני בשנת 2008 נמשכה השנה. המשקיעים הזרים, שמכרו מניות בהיקף של כ-2.8 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2008, שבו והשקיעו במניות בבורסה בתל-אביב כ-1.8 מיליארד דולר. גם באיגרות החוב המונפקות ע"י הסקטור העסקי היו עליות שערים חדות שהגיעו עד כ-45% לאחר שצנחו בשליש האחרון של 2008 בכ-33%. בשוק איגרות החוב נרשמו בסיכום שנתי מחזורים ערים - בדומה למחזור השיא שנרשם בשנת 2008, ובוצעו הנפקות של אג"ח ע"י הבנקים ומספר חברות גדולות, בסכום כולל של כ-36.5 מיליארד שקל – גבוה בכ-55% לעומת השנה הקודמת. לצד גיוסי ההון הגדולים בשוק איגרות החוב, נקלעו חברות רבות לקשיים וכ-50 מהן מצויות בהליך של הסדר עם מחזיקי איגרות החוב. שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח במהירות ובסוף השנה נסחרו 372 מוצרי מדדים, שריכזו כ-20% ממחזור המסחר במניות וממחזור המסחר באיגרות חוב לא-ממשלתיות. שווי החזקות הציבור במוצרי המדדים עלה והגיע בסוף השנה לכ-45 מיליארד שקל, לעומת כ-23 מיליארד שקל בתחילת השנה, כאשר מחצית מהגידול נובע מרכישות של הציבור ומחציתו מעליות שערים של נכסי הבסיס. קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בלטו עם יצירות גדולות בסך של כ-29 מיליארד שקל, בעיקר על חשבון פדיונות כבדים בקרנות הכספיות, על רקע הריבית הנמוכה במשק.
שוק המניות

בשנת 2009 התאפיין המסחר בישראל, כמו גם בבורסות העולם, בעליות שערים, שלוו בתנודתיות רבה, במיוחד בינואר ובפברואר. בבורסה בת"א החלה מגמת עליות השערים כחודשיים לפני שנצפו מגמות חיוביות בבורסות הגדולות בחו"ל.

 

בסיכום שנתי טיפס מדד ת"א-25 בכ-75%, השלים עלייה של כ-95% מהשפל שנרשם ב-23 בנובמבר 2008 ונותר נמוך בכ-7% בלבד מהרמה של סוף אוקטובר 2007. העליות התרכזו במניות הכלולות בענפים שנשחקו אשתקד בשל ההתפתחויות השליליות בסקטורים אלה בחו"ל – בנקאות, ביטוח ונדל"ן. חברות אלה תרמו חלק ניכר מעליית מדד ת"א-25 השנה.

 

עלייה בולטת של כ-150% נרשמה במדד ת"א-75, עקב זינוק של יותר מפי חמישה בשעריהן של חמש מניות הקשורות לקידוחי הגז שנתגלו מול חופי ישראל.

 

מדדי המניות בשוק המקומי עלו השנה בכ-75% ואף יותר, במונחים דולריים, והשיגו תשואה עודפת על פני המדדים המובילים, בבורסות הפועלות במדינות מערביות ומפותחות בחו"ל, שרשמו עלייה מירבית של כ-55%.

 

עליות שערים חדות אפיינו את מרבית מדדי המניות, ביניהם יתר-50 ונדל"ן-15, שעלו כפליים ויותר, ומדד תל-טק 15 שעלה בכ-85%. מדדים אלה בלטו ב-2008 עם ירידות חדות בשיעור של כ-80%-65%.

גם מדד ת"א פיננסים-15, שרשם בחודשיים הראשונים של השנה ירידה של כ-7% בעקבות פרסום הפסדי הבנקים ברבעון הרביעי של 2008 וההתפתחויות השליליות בסקטור הפיננסי בעולם, התאושש ועלה בכ-127% בסיכום מתחילת השנה.

 

האווירה החיובית בשווקים נתמכה ע"י ממשלות בעולם, שבלמו את המשבר באמצעות הפחתת ריביות, ייצוב הבנקים, הלאמת גופים פיננסיים ועוד. בנק ישראל  אף הוא הודיע כי יעמוד מאחורי הבנקים והוריד את הריבית שלוש פעמים בינואר-מרס, בשיעור מצטבר של 1.25%, כך ששיעורה, שהגיע ל-0.5% החל ממרס, נרשם כשיעור הריבית הנמוך ביותר בתולדות המדינה. עובדה זו גרמה להיעדר אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות באפיקים הסולידיים ותרמה לעליות בשוק המניות.

במחצית השניה של השנה העלה נגיד בנק ישראל את הריבית שלוש פעמים, ברבע אחוז, לרמה של 1.25%.

 

להתאוששות המהירה של המשק הישראלי תרמו יציבות המערכת הפיננסית בישראל והמצב האיתן של המשק. אלה באו לידי ביטוי בחידוש הצמיחה החל ברבעון השני של השנה; עליית המדד המשולב לבחינת המצב במשק, החל מחודש יוני 2009, לאחר כ-10 חודשים של ירידה מתמשכת  ושיפור ברווחיות החברות הבורסאיות.

בנק ישראל נקט צעדים נוספים, בהם רכישות בהיקפים משמעותיים של דולרים, שתרמו להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-12%, בשליש הראשון של 2009 ורכישות של אג"ח ממשלתיות, שתמכו בריבית הנמוכה במשק.

 

מנגד, לצד סימנים להתאוששות המשק מהמשבר, נצפו סימנים שליליים ביניהם היחלשות הדולר ביחס לשקל בכ-11%, בחודשים אפריל-יולי 2009 והשפעתה השלילית על היצואנים ; ועליית הגירעון הממשלתי המתוקצב לכ-3% מהתקציב לעומת כ-0.8% בשנת 2008 וכ-0% ב-2007.

 

מחזור המסחר היומי בשנת 2009 הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל והיה נמוך בכ-15% מהמחזור אשתקד ונמוך בכ-20% ממחזור השיא בשנת 2007.

ברבעון הראשון של השנה המשיך המחזור היומי להתכווץ, בהמשך למגמה שהחלה בנובמבר אשתקד והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל בלבד. לאחר מכן עלה המחזור והתייצב ברמה של כ-1.9 מיליארד שקל, עד סוף השנה.

 

השפל העמוק שפקד את השווקים הראשוניים בשנת 2008, לאחר ארבע שנים של גיוסי הון והנפקות רחבי היקף, נמשך השנה. גיוס ההון בישראל על-ידי החברות הבורסאיות (באמצעות הנפקות, הקצאות פרטיות ומימוש אופציות) הסתכם בשנת 2009 בכ-6.5 מיליארד שקל בלבד, בדומה לשנת 2008 ולעומת כ-21 מיליארד שקל בשנת 2007:

 

·          כ-2.3 מיליארד שקל בלבד גויסו השנה, בשוק המניות בתל-אביב, באמצעות 33 הנפקות זכויות ו-28 הנפקות לציבור ע"י חברות ותיקות, לעומת כ-3 מיליארד שקל בשנת 2008. מרבית ההנפקות בוצעו במחצית השנייה של השנה ובמסגרתן גויסו כ-1.9 מיליארד שקל.

חברות מענף הביוטכנולוגיה בלטו עם מספר רב של הנפקות קטנות, שהסתכמו בכ-400 מיליון שקל. כמו כן, לאחר קיפאון של יותר משנה בשוק הראשוני, בוצעה באוגוסט הנפקה ע"י חברת ביומד חדשה – די פארם.

 

·          כ-3.7 מיליארד שקל גויסו השנה באמצעות 66 הקצאות פרטיות של מניות, גבוה במעט מהסכום שגויס בשנה הקודמת, כאשר כ-40% מהסכום גויס ע"י חברות נדל"ן. הקצאת מניות בולטת השנה היתה של בתי זיקוק, בסך של כ-0.8 מיליארד שקל, לחברה הבורסאית "מפעלים פטרוכימיים", בתמורה לאחזקותיה ב"כרמל אולפינים" והשלמת מיזוגה המלא בתוך החברה.

 

·          מימוש סופי של כתבי אופציה הגדיל את הון החברות בכ-0.5 מיליארד שקל נוספים.

 

החברות הבורסאיות גייסו בחו"ל כ-1 מיליארד שקל, בלבד. מרביתם, כ-630 מיליון שקל, ע"י שלוש חברות נדל"ן.

 

בינואר 2009 שבו המשקיעים הזרים להשקיע בשוק המניות המקומי והזרימו לבורסה סך של כ-1.8 מיליארד דולר במהלך שנת 2009, וזאת לאחר משיכות גדולות בסכום של כ-2.8 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2008 – בשיא המשבר.

 

ביוני 2009, פרסמה חברת MSCI את ההחלטה על שינוי הסיווג של שוק ההון הישראלי מקבוצת "המדינות המתפתחות" ל"מדינות המפותחות", החל מחודש מאי 2010.

יש לצפות שהשפעת השדרוג תבוא בעיקר לידי ביטוי החל מהרבעון השני של 2010, כאשר חלק מהמשקיעים המתמחים בשווקים מתפתחים ימכרו את השקעותיהם ובמקביל יש לקוות שיתחילו לזרום השקעות של משקיעים הפועלים בשווקים מפותחים.

היקף הכספים המושקעים בשווקים מפותחים גדול פי כמה וכמה מזה המיועד לשווקים מתפתחים, אך נדרשת עבודה רבה על מנת לקרב את המשקיעים החדשים לחברות הישראליות ולכלכלה הישראלית.

                                             

תהליך ההפרטה שרוי בקיפאון מאז אוקטובר 2008, אך הממשלה הודיעה במהלך השנה כי היא מתכוונת למכור את יתרת החזקותיה בבנק לאומי (כ-11.5%, בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל) ובבנק דיסקונט (כ-25%, בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל) דרך הבורסה בת"א.

 

במהלך 2009 נגרעו חמש חברות ממניין החברות הדואליות הנסחרות בתל-אביב ובשליש האחרון של השנה התווספו שתי חברות – נס טכנולוגיות וקומטאץ' הנסחרות בארה"ב. אלדין נמחקה מהמסחר בת"א ומהמסחר בנאסד"ק, בעקבות מיזוגה ב"קרן וקטור", לידקום נמחקה מהמסחר בלונדון, החברות – רדוור, בי.או.אס ורדקום, הנסחרות בנאסד"ק, נמחקו מהמסחר בתל-אביב. בסוף השנה נסחרות במקביל, בתל-אביב ובחו"ל, 56  חברות דואליות.

 

בשנת 2009 נמשכה הירידה במספר החברות הבורסאיות, שהחלה בשנה הקודמת. מספר החברות בבורסה הגיע ל-622 בסוף 2009 לעומת כ-642 בסוף 2008. במהלך השנה נמחקו מהבורסה 15 חברות בעקבות הצעות רכש ומיזוגים, חברה אחת עקב אי עמידה בכללי השימור, ארבע חברות דואליות וארבע חברות מסיבות אחרות.

 

מוצרי מדדים

ההתפתחות המואצת של שוק מוצרי המדדים נמשכה בשנת 2009 – שנה שישית ברציפות, ובמהלכה התווספו עשרות סדרות חדשות.

 

שווי החזקות הציבור בתעודות סל בדצמבר 2009 עבר את הרמה אליה הגיע באוגוסט 2008 והסתכם בכ-45 מיליארד שקל, גבוה בכ-22 מיליארד שקל מהשווי בתחילת השנה. מקורה של העלייה החדה ברכישות של תעודות בשווי של יותר מכ-9 מיליארד שקל  ע"י הציבור השנה ובעלייה החדה במחירי נכסי הבסיס לתעודות.

העלייה בשווי החזקות הציבור היתה משמעותית בסלים העוקבים אחר מדדי מניות מקומיים - מכ-6.5 מיליארד שקל בתחילת השנה לכ-19.5 מיליארד שקל בנובמבר 2009, ובסלים העוקבים אחרי מדדי מניות בינ"ל- מכ-2.5 מיליארד שקל ל-6 מיליארד שקל.

עלייה מתונה חלה בשווי החזקות הציבור בסלים על מדדי אג"ח, שנבעה בעיקרה מהעליות שנרשמו במדדי האג"ח, ובסוף 2009 הסתכמו ההחזקות בסך של כ-19.5 מיליארד שקל לעומת כ-14 מיליארד שקל בתחילת השנה.

 

המחזור היומי בתעודת סל על מדדי מניות הסתכם השנה בכ-335 מיליון שקל, ועל אף שהיה נמוך במעט לעומת השנה הקודמת, הוא היווה כ-20% ממחזור המסחר במניות – המשקל הגבוה ביותר מאז השקתן של תעודות הסל בשנת 2000.

המחזור היומי בסלים על מדדי אג"ח הסתכם בכ-197 מיליון שקל, בדומה למחזור בשנת 2008, והיווה כ-22% ממחזור המסחר באג"ח חברות.

 

·              כ-70 מהסדרות החדשות הן תעודות סל על מדדי מניות ומדדי אג"ח מסוגים שונים, כאשר כ-20 תעודות נמחקו במקביל. בין הסדרות החדשות נמנות 40 תעודות סל על מדדי מניות מקומיים ו-30 תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים.

 

·              כ-18 מהסדרות שהונפקו הן תעודות מורכבות (17 – שילוב של מדדי אג"ח ומניות מקומיים, 1 – ממונפת על מדד ת"א-25), כאשר 6 תעודות נמחקו במקביל. כיום נסחרות בבורסה 34 תעודות משולבות מדדים ו-20 תעודות ממונפות (לונג ושורט).

 

·        50 אופציות כיסוי הונפקו השנה, בהן 26 אופציות כיסוי (רכש ומכר) על סחורות (נפט, זהב) והיתר – אופציות כיסוי על מדדי מניות בחו"ל (Nasdaq-100, DAX, Nikkei). יצוין כי כל הסדרות החדשות החליפו, למעשה, אופציות שפקעו ונמחקו מהמסחר.

 

בסוף 2009 הגיעה מצבת מוצרי המדדים הנסחרים בבורסה ל- 332 תעודות סל על 12 מדדים מקומיים ו-55 מדדים בינלאומיים, 29 אופציות כיסוי ו-11 סלי סחורות.

 

בתחילת דצמבר 2009 הושק ע"י הבורסה מדד אג"ח חדש- תל-בונד שקלי, שעליו הונפקו תוך מספר ימים שמונה תעודות סל, לרבות תעודות בחסר, בשווי כולל של כ-300 מיליון שקל.

שוק איגרות החוב

ההשפעה של המשבר בבורסה בת"א ניכרה לא רק בשוק המניות, אלא גם בשוק איגרות החוב שהונפקו ע"י הסקטור העסקי. ברבעון האחרון של שנת 2008 התעוררו חששות כבדים שחברות רבות לא יוכלו לעמוד בתשלומי האג"ח ויגיעו לחדלות פרעון ושערי איגרות החוב נשחקו בעשרות אחוזים, במיוחד בחברות הנדל"ן.

בסוף שנת 2008 החלו עליות בשערי איגרות החוב והן התעצמו במהלך שנת 2009, לאחר שהתברר שהחששות מפני קריסת חברות היו מוגזמות במקרים רבים. בסיכום שנתי נרשמו עליות שערים חדות בשערי איגרות החוב בשיעור של עד 45%. עקב העליות החדות באג"ח חברות, צומצמו  פערי התשואות בינן לבין האג"ח הממשלתיות.

שערי איגרות החוב הממשלתיות, שלא נפגעו במשבר אשתקד, רשמו השנה עלייה של עד כ-10%.

עליות השערים השנה היו, בין היתר, תגובה לירידות השערים החריפות ברבעון האחרון של 2008 ולמדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל.

המחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל – בדומה למחזור השיא שנרשם בשנת 2008.

הירידה בהכנסות הממשלה מגביית מיסים והעלייה בגירעון הממשלתי, הגדילו באופן משמעותי את היקף ההנפקות של הממשלה. השנה גויס, ברוטו, סכום של כ-68.8 מיליארד שקל באמצעות אג"ח – הגבוה ביותר מזה יותר מעשור.

במאי 2009 חלה התעוררות בהנפקות אג"ח ע"י הסקטור העסקי, לאחר כשנה וחצי של האטה, ובשנת 2009 גויס סכום בהיקף של כ-36.5 מיליארד שקל – גבוה בכ-55% לעומת השנה הקודמת, אך עדיין נמוך בכ-60% מהיקף גיוסי השיא בשנת 2007.

 

עליות שערים אפיינו את המסחר בכל סוגי איגרות החוב. באג"ח חברות צמודות מדד נרשמה השנה עלייה ממוצעת של כ-40%. העלייה בשערי אג"ח חברות השנה, באה לאחר שחיקתן בכ-20% בחודשים ספטמבר-דצמבר 2008. בחינת מדדי התל-בונד, שהגיעו בסוף השנה לרמות חדשות, מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-22% ואילו מדד תל-בונד-40, שהושק בפברואר 2008 ורבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן, עלה בשיעור כפול של כ-44% מתחילת השנה וזאת לאחר שצנח בכ-33% בשליש האחרון של 2008.

 

יצוין כי באג"ח שהונפקו ע"י הסקטור הבנקאי נרשמו עליות מתונות של כ-5% בממוצע, אף שבמניות הבנקים נרשמו עליות שערים חדות אשר תרמו משמעותית לעליית מדד ת"א-25.

 


תנודתיות רבה אפיינה את שערי אג"ח הצמודות למט"ח, רובן אג"ח מובנות, וזאת במקביל לתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל. בסיכום שנת 2009 עלו שערי איגרות חוב אלה בכ-7% בלבד (בהשוואה לירידה של כ-0.7% בשער הדולר השנה), לאחר ירידה בשיעור דומה אשתקד.

 

איגרות החוב הממשלתיות רשמו השנה עליות שערים מתונות, כאשר איגרות החוב הלא צמודות מסוג "שחר" עלו בכ-2.5% בלבד וזאת לאחר עלייה של כ-12.5% אשתקד.

 

יצוין כי יתרת המכירות בחסר עלתה והגיעה, באוגוסט, לסכום חסר תקדים של כ-12.4 מיליארד שקל.

 

מחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בסך של כ-4.1 מיליארד שקל – בדומה למחזור השיא אשתקד. היקף המסחר באיגרות חוב, בשונה מהמחזורים בשוק המניות, הצטמצם בהדרגה, ממחזורים ערים בהיקף של כ-4.6 מיליארד שקל ביום ברבעון הראשון של השנה למחזור יומי בסך של כ-3.7 מיליארד שקל ברבעון האחרון.

איגרות החוב הממשלתיות מסוג "שחר" ממשיכות לרכז כ-50% מהמסחר באיגרות חוב.

 

עקב הירידה בהכנסות מגביית מיסים והגידול בהוצאות הממשלה עלה היקף הנפקות הממשלה, ברוטו, והסתכם בסכום שיא של כ-68.8 מיליארד שקל, לעומת כ-53 מיליארד שקל בשנת 2008 וכ-30 מיליארד שקל בממוצע בשנים 2007-2005. מרבית הסכום,  כ-60%, גויס במחצית הראשונה של 2009, כאשר במחצית השנייה של השנה הצטמצם היקף ההנפקות של הממשלה, במקביל לשיפור המצב המקרו-כלכלי במשק ובהכנסות האוצר ממיסים.

 

במקביל, נרשמו פדיונות של "שחר" ושל אג"ח לטווח קצר - בשווי כולל של כ-33.6 מיליארד שקל ושל "גליל" - בשווי של כ-5 מיליארד שקל. בסיכום שנתי, נרשם עודף הנפקות, נטו, בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, לעומת כ-31.5 מיליארד שקל בשנת 2008, וכ- 5-3 מיליארד שקל בלבד בכ"א מהשנים 2005- 2007.

בנוסף, במרס, לאחר הפסקה בת שנתיים וחצי, חידשה הממשלה את הנפקות האג"ח בחו"ל וגייסה סכום גדול של כ-1.5 מיליארד דולר.

 

הנפקות איגרות חוב על ידי חברות, שהחלה בשנת 2001 התגברה והגיעה לשיא בשנת 2007, נקטעה בשנה הקודמת בעקבות המשבר הפיננסי. בשנת 2009 גייס הסקטור העסקי בהנפקות ובהקצאות של איגרות חוב לציבור ולמשקיעים מוסדיים, סכום של כ-36.5 מיליארד שקל – גבוה בכ-55% לעומת השנה הקודמת, אך עדיין נמוך מאוד מ-87 מיליארד שקל, שגויסו בשנת 2007.

 

להלן התפלגות הנפקות איגרות החוב ומאפייניהן העיקריים:

 

·      כ-29.6 מיליארד שקל גויסו בהנפקות של אג"ח חברות שהוצעו לציבור, כ-52% מהן צמודות מדד, לעומת כ-15.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת. יצוין כי ההאטה שפקדה את שוק איגרות החוב החל באפריל 2008 נמשכה כשנה ומרבית הסכום בהנפקות אג"ח השנה, כ-26 מיליארד שקל, גויסה בחודשים מאי-דצמבר. יצוין כי כל הנפקות האג"ח שבוצעו השנה היו מדורגות.

 

 

סכום נוסף בהיקף של כ-3.2 מיליארד שקל גויס בהקצאות פרטיות למוסדיים, כך שסה"כ היקף גיוס ההון באג"ח סחירות הסתכם בכ-32.8 מיליארד שקל.

 

-      הגיוסים התאפיינו בהנפקות גדולות, כאשר כ-14 מיליארד שקל – המהווים כ-50% מהיקף ההנפקות, גויסו ע"י תשע חברות (פועלים הנפקות ולאומי מימון – כ-3 מיליארד שקל כל אחת, סקיילקס – כ-1.4 מיליארד שקל, סלקום, דיסקונט מנפיקים, דיסקונט השקעות, פז נפט, כיל ומכתשים אגן – כ-1 מיליארד שקל כל אחת).

 

-      הבנקים המשיכו לבלוט השנה עם הנפקות והקצאות פרטיות בהיקף של כ-12 מיליארד שקל, המהווים כ-37% מסך גיוס ע"י הסקטור העסקי, בדומה לשנת 2008. הגידול בחלקם של הבנקים נובע מכך שהיה עליהם לגייס השנה הון רב, כדי לעמוד בדרישות הלימות ההון של בנק ישראל. במקביל, חלה השנה ירידה בחלקן של חברות הנדל"ן בגיוס ההון ע"י אג"ח.

 

-      השנה חלה עלייה משמעותית בהנפקות של אג"ח חברות שאינן צמודות, בריבית משתנה (כאשר  הריבית שהן נושאות היא במרווח קבוע מעל אג"ח ממשלתי). כ-43% מהסכומים שגויסו בשנת 2009 היו באמצעות אג"ח לא-צמודות (כ-56% מהן בריבית קבועה והיתר בריבית משתנה), לעומת  כ-27% בשנה הקודמת וכ-11% בשנת 2007.

 

-      בעקבות הגידול בהיקף ההנפקות של אג"ח חברות לא צמודות והביקוש למדדי איגרות חוב חברות נוספים, השיקה הבורסה ב-1.12.2009 את מדד תל בונד שקלי, הכולל איגרות חוב שקליות, בריבית קבועה. במדד נכללות 20 איגרות חוב, ששווי השוק שלהן הנו כ-14 מיליארד שקל, המהווה כ-80% מסך שווי שוק אג"ח חברות שקליות בריבית קבועה. מיד לאחר השקתו הונפקו שמונה תעודות סל  העוקבות אחר המדד החדש.

 

 

·      כ-3.5 מיליארד שקל בלבד גויסו השנה באמצעות הקצאות הפרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים ("רצף מוסדיים" ונ.ש.ר.) ובכך נמשך הצמצום בשימוש באפיק זה לאחר שבשנת 2007  גויס בדרך זו סכום שיא של כ-37 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לכך היא השימוש ההולך וגובר בגיוס באמצעות הצעות מדף שהפכו בשנתיים האחרונות לאמצעי מהיר ועיקרי לגיוס הון ע"י הסקטור העסקי.

 

·         כ-0.2 מיליארד שקל בלבד גויסו השנה בהנפקת אג"ח מובנות ותעודות פיקדון לציבור, לעומת סך של כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2008. הפסקת השימוש באמצעים אלה היא תוצאה ישירה של המשבר הפיננסי הגלובלי.

 

לצד הפעילות הערה בשוק האג"ח הראשוני וגיוסי הון ע"י החברות באמצעות סדרות חדשות, נקלעו חברות רבות שהנפיקו אג"ח לקשיים, ובמהלך השנה החלו כ-50 חברות לפעול במטרה להגיע להסדר עם רוכשי איגרות החוב. 

הצעדים שננקטו עד כה, כוללים, בין היתר: פריסת חוב – התאמה מחדש של לוח הסילוקין של האג"ח לתזרים המזומנים העתידי של החברה וליכולת הפירעון שלה; הנפקת מניות והמירים למחזיקי איגרות החוב; הזרמת הון לחברות ע"י בעלי השליטה; מכירת נכסים ע"י החברות, והוספת תנאים מגבילים לעסקאות החברה עם בעלי השליטה בהן. יצוין כי מרבית ההסדרים נמצאים בשלבי ביצוע, וטרם הושלמו.

מגמה לא אחידה אפיינה את קרנות הנאמנות, כאשר בקרנות הכספיות נרשמו פדיונות בהיקף של כ-15 מיליארד שקל בסיכום שנת 2009, וזאת לאחר יצירות בהיקף ענק של יותר מ-28 מיליארד בשנה בשנה הקודמת - הראשונה להשקתן.

בלטו קרנות האג"ח עם יצירות בהיקף של כ-29 מיליארד שקל, בעיקר על חשבון פדיונות בקרנות הכספיות, כאשר בקרנות הנאמנות השקליות הסתכמו היצירות בכ-4.54 בלבד ואילו בקרנות המשקיעות בחו"ל – לא נרשמה פעילות מהותית.

מלווה קצר מועד

בשנת 2009 הסתכם המחזור היומי במק"מ בכ-645 מיליון שקל ביום – נמוך בכ-20% לעומת המחזור אשתקד.

 

שערי המק"מ עלו בכ-1.3% בלבד, לעומת כ-5% בכל אחת מהשנים 2008 ו-2007. התשואה לפדיון הגיעה לכ-1.6% בסוף השנה, בדומה לרמה בה היתה בסוף שנת 2008 ולעומת כ-4.5% בדצמבר 2007.

 

במהלך שנת 2009 עלו החזקות הציבור במק"מ והגיעו לסך של כ-86 מיליארד שקל  בדצמבר, לעומת כ-80 וכ-78 מיליארד שקל בסוף כל אחת מהשנים 2008 ו-2007, בהתאמה.

שוק הנגזרים

באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו כ-252 אלף יחידות ביום, לעומת כ-330 אלף יחידות אשתקד ומחזור שיא של כ-385 אלף יחידות בשנת 2007. יצוין כי מדובר בירידה בפעילות באופציות על מדד ת"א-25 שנה שנייה ברציפות וזאת לאחר עלייה רצופה בת 14 שנים, מאז השקתן.

 

 

המסחר באופציות הדולריות התאפיין בפעילות נמוכה, חרף התנודתיות החדה בשער הדולר, שעלה בכ-12% לשער של כ-4.26 שקל באפריל וירד והתייצב בשער של כ-3.8 שקל בסוף השנה.

בסיכום שנת 2009 נסחרו כ-33 אלף אופציות דולריות ביום, לעומת כ-43 אלף אופציות אשתקד.

 

במרס 2009, הושק המסחר באופציות על מניות בודדות, כאשר המניה הראשונה היתה כיל. אליה הצטרפו מניות הבנקים – לאומי ופועלים באפריל וטבע במאי. הפעילות באופציות אלה היא עדיין שולית.

_________________________________ הנתונים בסקירה זו מוצגים במונחים נומינליים.
למאמר המלא כולל טבלאות נתונים