סיכום שנת 2009

ברביע הראשון של 2009 נבלמו ירידות שערי המניות בבורסה בתל אביב, ירידות שהחלו בראשית 2008 והתדרדרו לכדי משבר ברביע האחרון של 2008. מאז הרביע השני של 2009 עלו שערי המניות בתלילות ובסוף השנה היה מדד ת"א-100 נמוך רק בכ-15% מרמתו בסוף 2007. התפתחות זו משקפת תחילה את המשבר ואחר כך את ההתאוששות בשווקים בעולם, כשבישראל ההתאוששות היתה מוקדמת ומהירה, יחסית לעולם. גם שוק איגרות החוב חברות התאושש ובמהלך 2009 עלו שעריהן ב-30% לאחר ירידה בשעור 15% שחלה בשערים ב-2008.
 
הגורמים למשבר בעולם והסיבות שבשלהן הפגיעה במשק הישראלי היתה מוגבלת, יחסית, כבר נידונו בהרחבה ואין צורך לחזור עליהם. נסתפק איפוא בהצבעה כי משבר 2008 היה מיוחד בשני מובנים. ראשית, המשבר "יובא" מחו"ל, בעוד שמשברים קודמים בשוק המניות נולדו, בעיקר, מהתפתחויות מקומיות. שנית, למשבר במניות התלוותה ירידה תלולה במחירי איגרות החוב של חברות שפגעה בחוסכים ומשקיעים רבים. מדובר בתופעה חדשה שכן במשברים קודמים עדיין לא היה שוק של ממש באיגרות אלה.
 
היציאה מהמשבר במהלך 2009 התבטאה בהתאוששות הדרגתית של מחזורי המסחר ובגיוס הון, בעיקר באמצעות הנפקת איגרות חוב. היקפי ההנפקות עדיין רחוקים מהשיאים של שנת 2007 אך הם נמצאים במגמת עליה. למותר לציין כי התמונה המצרפית של השנים 2008 ו-2009 מצביעה על שונות רבה בין מגזרי המשק השונים. שערי ניירות הערך של חברות הנדל"ן וחברות השקעה שנפגעו עדיין רחוקים מאד מרמתם ב-2007, וזאת בשל הפגיעה הקשה בעסקי החברות שפועלות מחוץ לישראל. לעומת זאת, שערי מניות הבנקים התאוששו והם גם הצליחו לגייס סכומים נכבדים באמצעות הנפקת איגרות חוב.
 
המשבר והשלכותיו השפיעו רבות על פעולות הבורסה מאז הרביע האחרון של 2008 כשעיקר ההשפעה התבטא בחצי הראשון של 2009:
  • הבורסה נחלצה לטפל ביישום ההסדרים באיגרות החוב של חברות רבות שנקלעו בקשיים: המרת חובות, פריסת חובות, שינוי בתנאים, העמדת חובות לפרעון מידי וכדומה. סגל הבורסה והדירקטוריון השקיעו מאמצים רבים בנושא זה שכן עם פרוץ המשבר לא היו בנמצא די הצורך תשתיות חוקיות לטפל במצבים המורכבים ובהסדרים היצירתיים אליהן הגיעו החברות והמחזיקים באיגרות החוב שלהן.
  • בעקבות תנודות השערים המאד חריפות שארעו בסוף 2008 התבקשה בחינה מחדש של נוהלי הפעולה של "מנתקי הזרם" ואלה עודכנו.
  • בשוק המניות הוצאו הוראות שעה שהקפיאו את אוכלוסיית החברות הנכללות במדדי המניות וברשימת השימור, במטרה למנוע רעשים נוספים בתקופת משבר. 
  •  בנוסף, הבורסה נקטה בפעולות רבות להקטנת החשיפה לסיכוני שוק. ראשית, הוגבלו האפשרויות להנפיק לציבור תעודות סל ממונפות. שנית, נבדקו נוהלי העבודה הנוגעים לבטחונות המופקדים במסלקות הבורסה. שלישית, הוגבר המעקב והפיקוח על יציבות חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים). ראוי לציין כי חברי הבורסה בתל אביב, הבנקים המפוקחים על ידי בנק ישראל והחברים שאינם בנקים, צלחו את המשבר בשלום. עם זאת, הנסיבות שנוצרו האיצו את השלמת ההצעה למודל חדש להלימות הון ונזילות של החש"בים והיא תובא לאישור בתחילת שנת 2010.
  • המשבר השפיע גם בתחום נוסף, הנסתר מהעין, שכן הוא חייב להגדיל את הקיבולות ולשפר את ביצועי מערכת "רצף". אף שמחזורי המסחר לא עלו בשנת 2009. מספר הפקודות שזרמו ל"רצף" והעסקאות שהתבצעו עלה ובימים מסוימים הם הגיעו להיקפים מאד גדולים.
    לפיכך נעשתה עבודה רבה להתאים את המערכות לצרכים שהתגלו ולהתכונן לקפיצה נוספת בעומסים על מערכות המסחר והפצת נתוני המסחר. בין השאר התחייבה הרחבת חדרי המחשב שלא ניתן היה לעכבה עד המעבר לבנין החדש.
     
    במקביל לעבודה השוטפת, שהיתה רבה בשל המשבר, המשיכה הבורסה להשקיע ולפתח נושאים רבים, המיועדים לשפר את תרומתה לשוק ההון ולהבטיח את המשך צמיחתה. בשנת 2009 הושקו הפרוייקטים האסטרטגיים הבאים:
  • הוחל במסחר באופציות על מניות כי"ל, בנק לאומי, בנק הפועלים וטבע. האופציות החדשות תאפשרנה לציבור ולמשקיעים המוסדיים לגדר את השקעותיהם בארבעת המניות הסחירות ביותר ותרחיב את מיגוון האסטרטגיות שניתן לבצען במהירות ובעלות נמוכה.
    עד כה המסחר באופציות החדשות לא התרומם ובכוונת הבורסה להנהיג, תוך זמן קצר, שיטת תמריצים חדשה לעושי השוק באופציות שתשפר את נזילות המסחר בהן.
  • הבורסה השלימה את חלקה בהקמת השוק לעסקות "ריפו" באיגרות חוב ממשלתיות והשיקה מערכת לסליקת העסקות, ולגביית בטוחות וניהולן. הקמת שוק ה"ריפו" היתה אמורה להיות נדבך חשוב בשכלול שוק איגרות החוב שעיקריה הם מסחר בפלטפורמה של MTS, עשיית שוק, ב-MTS ובבורסה בת"א, ופיתוח שוק לחוזים עתידיים ו"ריפו" שישכללו את המסחר ואת עשיית השוק. לצערנו הרב,  המסחר ב"ריפו" עדיין לא נקלט ועדיין אין חוזה עתידי מתאים. בשנה הקרובה הבורסה תחפש דרכים - ביחד עם משרד האוצר, בנק ישראל וחברי הבורסה - להחיות את שוק ה"ריפו" ולהנפיק אופציות, פשוטות וקליטות, על איגרות חוב "שחר".
  • מטבע הדברים, בגלל המשבר הצטמצמה הפעילות לשיווק הבורסה בחוץ לארץ. אך, במקביל, הבשיל "פרוייקט GL" המאפשר לבתי השקעות בינלאומיים להתחבר ישירות למחשב המסחר של הבורסה. אנו מקווים שהיציאה מהמשבר תחדש את הענין של בתי השקעות בעולם בבורסה בתל אביב ושמערכת GL תקל עליהם לעשות זאת - כחברי בורסה חדשים, כחברים רחוקים או כלקוחות של חברי הבורסה הותיקים.
  • לקראת סוף שנת 2009 הבורסה השיקה את מדד "תל בונד שיקלי"- האח הצעיר והלא צמוד של "תל-בונד 20" ו-"40", מדדי איגרות החוב של חברות. כידוע, מדדי תל-בונד הצמודים שהושקו בראשית 2008 הפכו נכס בסיס לתעודות סל רבות וגדולות, שמחזורי המסחר בהן גדולים מאד. עם הגידול במספר הסדרות הלא-צמודות ניתן היה לפרסם את המדד החדש ועל פי סימנים ראשונים גם הוא יהפוך לאמצעי השקעה פופולרי.
 בנוסף, הבורסה פועלת במיגוון דרכים על מנת להגביר את החשיפה של שוק ההון הישראלי בפני המשקיעים הבינלאומיים:
  • הבורסה קיימה, זו השנה התשיעית, כנס משקיעים בלונדון, השתתפה בכנס מנהלי הכספים של ה-UJC בארה"ב ובכנס "דה מרקר" בניו-יורק. כמו כן הוחל בהפקת "המגזין הכלכלי" - ניוזלטר רבעוני (באנגלית), הכולל סקירות וראיונות מצולמים עם אנשי מפתח בכלכלה הישראלית ובשוק ההון.
  • ביוני 2009 התקיים בתל-אביב כנס IOSCO - הכנס השנתי של רשויות ניירות ערך והשתתפו בו מאות רגולטורים ונציגים בכירים של תעשיית ניירות הערך מעשרות מדינות בעולם. הבורסה סייעה באופן פעיל לרשות ניירות ערך לארגן ולממן את הכנס.
  • בחודש יוני 2009, הודיעה MSCI על שדרוג ישראל למעמד של שוק מפותח. מאז פרסום ההודעה על השדרוג ע"י MSCI עוסקת הבורסה בהשפעת השינוי על דרכי הפעולה של המשקיעים הזרים ובדרכים להגביר את ההשקעות הזרות. הבורסה לומדת את הנושא בעזרת בתי השקעות בינלאומיים הפעילים בישראל, חברי הבורסה והחברות הישראליות הגדולות והוא יהיה סעיף חשוב בתוכנית העבודה ל-2010. 
כאמור לעיל, הבורסה וחבריה צלחו את המשבר ללא נזקים משמעותיים אולם אשר התרחש בעולם חידד, גם בתל אביב, את החשיבות של ניהול סיכונים, בתחומי פעילות רבים. בשנים האחרונות משקיעה הבורסה מאמצים רבים להדק את ניהול הסיכונים ואלה נמשכו, ביתר שאת, ב-2009.
  • בשנה האחרונה חלה התקדמות רבה לקראת המעבר לסליקת איגרות חוב של חברות ביום 1+t והוא יושלם ברבעון השני של 2010. מדובר בצעד חשוב לקראת העברת הסליקה באיגרות חוב ובמניות של חברות למשטר של DVP, שיקטין מאד את סיכוני הסליקה.
  • במקביל, השקיעה הבורסה רבות ב"חימום" מתקן הגיבוי ובנושאים אחרים של אבטחת מידע, בהנחיית משרד האוצר והרשות הממלכתית לאבטחת מידע.
לצד הפעולות הרבות שתוארו לעיל, החלה הבורסה להניח את היסודות לבנינה החדש. באמצע 2009 הסתיימו הליכי הרישוי וניתן היה לגשת לעבודה במגרש שברחוב אחוזת בית. הבנין המתוכנן יוכל לשרת את הבורסה במשך שנים רבות ולהוסיף נופך מתקדם ל"סיטי" המסורתי של תל אביב. הבניה צפויה להסתיים בשנת 2011  והמעבר מתוכנן למחצית הראשונה של 2012.
 
התבהרות האופק הכלכלי מאפשרת להציג, גם הנושאים העיקריים המופיעים בתוכנית העבודה לשנת 2010, בנוסף לנושאים שכבר הוזכרו לעיל, ושהיו בשלבי ביצוע שונים ב-2009:
  • בחינת התכנית למיצוב הבורסה בתל אביב כמרכז לחברות "טק".
  • בחירת הדור החדש של מערכת המסחר
  • הערכות שיווקית לרגל מיתוג הבורסה כשוק הון מפותח
  • הפעלת מודל חדש לעשיית שוק באופציות ובאיגרות חוב
  • שיפור המתודולוגיה של חישוב מדדי ניירות ערך ופירסום מדדים חדשים
  • הפעלת המודל החדש להלימות הון ונזילות של חברי בורסה שאינם בנקים
  • הערכות למסחר בקרנות סל, במקביל להליכי החקיקה שבהם הוחל לאחרונה
  • שיפורים בתשתיות המיחשוב
  • שיפורים בניהול סיכונים של הבורסה, המסלקות וחברי הבורסה.
לסיכום, הגאות שפקדה את שוק ההון הישראלי בשנים 2003 עד 2007, לא חזור במהרה, שכן היציאה של כלכלת העולם וישראל מהמשבר תהיה ממושכת. המשבר הקשה אומנם חלף אך הרבה מבעיות היסוד שהולידו אותו עדיין לא נפתרו והן תמשכנה להעיק על הצמיחה העולמית בעתיד הקרוב.
עם זאת, בישראל המשבר סיפק לרשויות הממלכתיות ולמגזר העיסקי שפע של שעורים, בשכר לימוד לא גבוה, ושומה עלינו לנצל את השנים הקרובות להפקת לקחים.
לדעתנו, אחד השעורים החשובים ביותר שנלמדו במשבר הוא החשיבות שניירות ערך ונכסים נגזרים יסחרו בבורסה, שהיא שוק פומבי, שקוף והוגן ביותר. חלק גדול מהמשבר יכול היה להמנע או להעצר בתחילתו אילו הנכסים הנגזרים הרבים שהונפקו בשנים האחרונות היו נסחרים בבורסה וכוחות ההיצע והביקוש היו קובעים בשקיפות את מחיריהם. האלטרנטיבה לבורסה, נכסים שאינם נסחרים שערכם נקבע על ידי "הערכות שווי", היא שאפשרה לבועה הפיננסית להתפתח לממדים מפלצתיים.
מכאן שיש מקום לדחות רעיונות הצצים, אי פה אי שם, להנפיק למשקיעים המוסדיים איגרות חוב שלא תסחרנה, או להפחית את השקיפות של תהליך קביעת השערים.

ההכרה בחשיבות של פומביות ושקיפות המסחר בניירות ערך חדשה לשווקים הבינלאומיים, תעיד על כך גם הנהירה של בורסות באירופה להנהגת מסחר פומבי שקוף באיגרות חוב בין כתליהן, במקום השיטות המסורתיות של מסחר מעבר לדלפק הסמוי מן העין. בענין זה הבורסה בתל אביב אינה צריכה ללכת בעקבות אחיותיה הבכירות מהטעם שהאבות המייסדים שלה, כבר לפני 75 שנה, הבינו את חשיבות השקיפות ולכן רוב רובו של המסחר באיגרות חוב מתבצע בבורסה. עם זאת, גם בנושא זה, ובוודאי בנושאים אחרים, הבורסה מתחייבת לאמץ את הסטנדרטים הגבוהים ביותר, במטרה לשרת את החברות והמשקיעים, פרטיים ומוסדיים, באופן מיטבי ולהפוך את תל אביב לאבן שואבת לכספי משקיעים בינלאומיים.
 
ולסיום חובה נעימה היא לנו להודות לרשות ניירות ערך, משרד האוצר ובנק ישראל על שיתוף פעולה הדוק לפתרון הבעיות שצצו מאז פרוץ המשבר. עוד יותר אנו מודים על מנהיגות כלכלית שקולה שבעזרתה צלח המשק הישראלי את מה שעלול היה להיות אחד המשברים הגדולים בתולדותיו.
תודה מיוחדת לרשות ניירות ערך על קידום יוזמות חקיקה חשובות ולבנק ישראל על ההבנה שהוא מגלה להסדרים המיועדים להבטיח את נזילות הבורסה ביום פקודה.
יבואו על התודה גם דירקטוריון הבורסה, ההנהלה וסגל העובדים על עבודתם המאומצת