סקירת המחצית הראשונה של 2010 נורית דרור, יחידת המחקר, יולי 2010

במחצית הראשונה של 2010 התאפיין המסחר בישראל, כמו גם בבורסות העולם, בתנודתיות רבה בשערי המניות ובסיכום התקופה ירד מדד ת"א-25 בכ-7%. תנודתיות אפיינה גם את מחזורי המסחר במניות בישראל, שעלו והגיעו לשיא חסר תקדים במאי – עם שדרוג ישראל לקבוצת המדינות המפותחות ע"י MSCI. גיוסי הון בהיקפים גבוהים במידה רבה, גם ע"י חברות חדשות, אפיינו את שוק המניות הראשוני במחצית הראשונה של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשוק איגרות החוב נרשמו עליות שערים קלות – המשך לעליות החדות בשערי איגרות החוב של הסקטור העסקי אשתקד, מלוות במחזורי מסחר נמוכים ובגיוסי הון ערים – כמחציתם ע"י בנקים וחברות נדל"ן. במקביל, שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח והונפקו כ-60 סדרות חדשות של תעודות סל ואופציות כיסוי.
שוק המניות

בסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשמה במדד ת"א-25 ירידה של כ-7%, לאחר עלייה של כ-75% בשנת 2009. תנודתיות רבה אפיינה את מדדי המניות וב-6 באפריל עלה המדד ל 1237.85 נקודות ושבר את השיא בו היה בסוף אוקטובר 2007.

בערכים דולריים, ירד מדד ת"א-25 בכ-9.5% בדומה לירידה הממוצעת בבורסות מובילות בעולם.

 

בכל המדדים המובילים נרשמו ירידות שערים של עד כ-18%, למעט מדד היתר שעלה בכ-9.5%, בזכות זינוק של יותר מפי שניים במניות הקשורות לקידוח הגז "לויתן", זאת לאחר עלייה חדה של כ-112% בשנת 2009. מדד הביומד, שהושק במרס, ומדד ת"א פיננסים-15 בלטו עם ירידה של כ-18% וכ-15%, בהתאמה, ואחריהם מדד מדדי ת"א נדל"ן-15 שירד בכ-12%, וזאת לאחר עלייה של יותר מפי שניים אשתקד.

מדד ת"א-75 ומדד תל-טק 15 רשמו ירידה מתונה של כ-5% וזאת לאחר עלייה חדה של כ-150% וכ-84% בהתאמה, אשתקד.

 

ירידות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, להוציא את מדד חברות ושותפויות הנפט. המדד רשם עלייה של כ-9% ביוני, בעקבות גילוי גז בקידוח "לויתן", וזאת לאחר עלייה בכ-2% בלבד בחודשים ינואר-מאי. גם אשתקד בלט המדד עם זינוק של יותר מפי שבעה, בזכות מניות הקשורות לקידוחי הנפט "דלית" ו"תמר".

 

השפעה חיובית על השוק, בעיקר בפברואר-מרס, היתה לפרסום נתונים, המעידים על שיפור כלכלי במשק, ע"י בנק ישראל והלמ"ס, בהם:  צמיחה שנתית של כ-0.7% בסיכום שנת 2009 ותחזית לצמיחה של כ-3.7% בשנת 2010;  ירידת האבטלה במשק לכ-7.2% ברבעון הראשון של 2010, לעומת כ-7.6% בשנת 2009 ותחזית להמשך ירידה לכ-7% בסוף השנה; גידול בהכנסות הממשלה ממיסים ברבעון הראשון של 2010 לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועליית המדד המשולב ברציפות מזה כשנה.

במרס הוסיפו ותרמו לאווירה החיובית - פרסום דו"חות כספיים לרבעון האחרון של 2009 ע"י החברות הבורסאיות, המעידים על שיפור ברווחיות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ביוני, נרשמו עליות חדות בשעריהן של חברות הקשורות למציאת גז בכמות מסחרית בקידוח "לויתן".

 

יצוין כי בעקבות השיפור הכלכלי במשק העלה נגיד בנק ישראל את הריבית הנומינלית ברבע אחוז, במרס, לרמה של 1.5% בחודשים אפריל-יוני. שיעור האינפלציה בחמשת החודשים הראשונים של השנה מגיע לכ-0.4% בלבד.

 

במישור הבינלאומי השפיעה האווירה השלילית בשווקים על רקע חובות ענק והורדת הדירוג למדינות באירופה, המשך קריסת בנקים בארה"ב ואי וודאות לגבי קצב התאוששות השווקים מהמשבר. גורמים נוספים היו פרסומים על שיעורי אבטלה וגירעונות ממשלתיים גבוהים בחו"ל.

 

שדרוג ישראל לקבוצת השווקים המפותחים ע"י MSCI, שנכנס לתוקף ב-26 במאי, השפיע על המסחר בשוק המקומי. לשדרוג זה השפעה רבה על פעילות משקיעי חוץ בישראל, שכן משקיעים מוסדיים רבים בעולם מכוונים את השקעותיהם לפי משקלם של השווקים השונים במדדי  MSCI. ראוי לציין ש FTSE שדרגה את ישראל באופן דומה כבר לפני שנתיים. יצוין כי במאי התקבלה ישראל כחברה מלאה בארגון ה-OECD.

 

מחזור המסחר במניות, במחצית הראשונה של 2010, הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל והיה גבוה בכ-30% מהמחזור הממוצע אשתקד. במאי זינק המחזור והסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל.

ב-26 במאי, היום בו נכנס לתוקף השדרוג של שוק ההון הישראלי ע"י MSCI מקבוצת המדינות המתפתחות לקבוצת המדינות המפותחות, נרשם בבורסה בתל-אביב מחזור שיא, בהיקף של כ-16.4 מיליארד שקל, גבוה פי שלושה מהשיא הקודם שנרשם בדצמבר 2007. מניית "טבע", שמשקלה במדד כ-60%, נסחרה אף היא במחזור שיא בסך של כ-7.6 מיליארד שקל. (המחזור הממוצע ב-1-6/2010, בניכוי מחזור השיא, הנו כ-2.1 מיליארד שקל - גבוה בכ-23% מהמחזור הממוצע בשנת 2009).

 

מועד נוסף בו חלה עלייה משמעותית במחזורי המסחר הוא ה-30 ביוני, ערב עדכון מדדי הבורסה עפ"י מתודולוגיה חדשה. המחזור ביום זה הסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל – כמעט כפליים המחזור הממוצע מתחילת השנה.

 

תושבי חוץ צמצמו בחודשים פברואר-מאי 2010, את השקעותיהם, נטו, במניות בת"א בכ-1.9 מיליארד דולר, לאחר שהזרימו כ-2 מיליארד שקל בשנת 2009 ובינואר 2010. מנגד, הזרימו סכומי ענק בהיקף של  כ-5.9 מיליארד דולר לשוקי המק"מ והאג"ח המקומיים.

 

לקראת סוף מאי, החל המסחר בתל-אביב במניות חברת הביומד האמריקאית פרולור ביוטק. המניה נסחרת גם בבורסת ה-AMEX והיא מתווספת ל-44 חברות דואליות הנסחרות בארה"ב ובתל-אביב והיא החברה השלישית בגודלה מבין 42 חברות ביומד הנסחרות בתל-אביב.

 

במסגרת ההפרטה, לאחר הפסקה בת יותר משנה, גייסה מדינת ישראל כ-435  מיליון שקל בתמורה למכירת כ-5% ממניות בנק דיסקונט, שברשותה, למשקיעים מוסדיים באמצעות "דויטשה בנק".

 

בקרנות הנאמנות המנייתיות נרשמו ברבעון הראשון של השנה יצירות בסך של כ-1.1 מיליארד שקל, כמחצית סך היצירות בכל שנת 2009. באפריל התהפכה המגמה ונרשמו פדיונות, כך שבסיכום מתחילת השנה נרשמו יצירות נטו בסך כ-200 מיליון שקל בלבד.

 

גיוס הון

בשוק  המניות  הראשוני  גויסו כ-7.1 מיליארד שקל, לעומת כ-6.5 מיליארד שקל  בכל שנת 2009:

  • כ-4.9 מיליארד שקל גויסו באמצעות 33 הנפקות לציבור ו-18 הנפקות זכויות ע"י חברות ותיקות וחדשות. מהם, כ-2 מיליארד שקל גויסו ע"י קבוצת עזריאלי בהנפקה ראשונית הגדולה ביותר של חברה פרטית, בשוק המניות. החברה גייסה כחצי מיליארד שקל נוספים, בהקצאת מניות למשקיעים מוסדיים, ומניותיה יכנסו למדד ת"א-25, בתחילת חודש יולי.
  • יצוין כי הפעילות בשוק הראשוני חודשה בפברואר, לאחר קיפאון בן חמישה חודשים ומתחילת השנה נרשמו למסחר שמונה חברות חדשות, בנוסף ל"עזריאלי", שגייסו מהציבור סכום כולל של כ-460 מיליון שקל. בין החברות החדשות נמנות שלוש חברות ביומד – אינטק פארמה, פרוטאולג'יקס ואפוסנס, שלוש חברות נדל"ן, שהן בנות של חברות בורסאיות– דורי בניה, קרדן נדל"ן ולוינשטין נכסים וכן שתי חברות חיפושי נפט וגז  אלון חיפושי גז, שנרשמה במסגרת הליך פיצול מ"דור אלון" וגלוב אקספלוריישן – שותפות חדשה.
  • כ-2 מיליארד שקל גויסו במסגרת 39 הקצאות פרטיות של מניות. מתוכם, כ-514 מיליון שקל גויסו ע"י "קבוצת עזריאלי" ,כמפורט לעיל, וכ-400 מיליון שקל גויסו ע"י חברת התקשורת בי קומיוניקיישנס (לשעבר - "סמייל 012") בהקצאת מניות לבעלת השליטה בחברה.
  • כ-0.2 מיליארד שקל נוספים הוזרמו לחברות בעקבות מימוש סופי של כתבי אופציה למניות.

 

יצוין כי 61 חברות פרסמו תשקיפי מדף במאי וביוני, על בסיס דו"חות כספיים לשנת 2009, המהווים מסגרת לגיוס הון בשנתיים הקרובות עם שיפור האווירה בשוק ההון. כמו כן, הוגשו קרוב ל-20 בקשות לרישום של חברות חדשות, אך אי הוודאות בסוף מאי גרמה לדחייה של רוב ההנפקות.

מוצרי מדדים

במחצית הראשונה של 2010 נמשכה התפתחות שוק מוצרי המדדים והתווספו 38 תעודות סל חדשות, בהן: 15 תעודות מורכבות משולבות מדדי אג"ח ומדדי מניות, 13 תעודות על מדדי מניות בינלאומיים וארבע תעודות על מדדי מניות מקומיים. ארבע תעודות על מדדי אג"ח ממשלתיות ושתי תעודות סחורה.

 

כמו כן, הונפקו 23 אופציות כיסוי חדשות - 14 אופציות כיסוי על מדדי מניות בינלאומיים  ו-9 אופציות כיסוי על סחורות. במקביל פקעו ונמחקו מהמסחר 29 סדרות של אופציות כיסוי על מדדי מניות וסחורות.

 

כיום נסחרות בבורסה 404 סדרות של מוצרי מדדים, מהן 273 תעודות סל על מדדי מניות בארץ או בחו"ל, 101 תעודות סל על מדדי אג"ח, ו-30 תעודות סחורה ואחר. 51 מהתעודות הן תעודות בחסר ו-27 הן אופציות כיסוי.

 

שווי החזקות בציבור במוצרי מדדים הסתכם בכ-45.3 מיליארד שקל בסוף יוני 2010 – גבוה במעט לעומת סוף 2009. מדובר בעלייה קלה בלבד, חרף הגידול הניכר במספר הסדרות הנסחרות, בעקבות ירידות השערים בשוק המניות ברבעון השני של השנה.

 

מחזור  המסחר  היומי  במוצרי  המדדים, במחצית הראשונה של 2010, ירד והיווה כ-17% ממחזור המסחר במניות וכ-20% ממחזור המסחר באג"ח חברות, לעומת כ-20% ו-22% בהתאמה, בשנת 2009.
שוק הנגזרים

המסחר באופציות על מדד ת"א-25, בדומה למסחר במניות, התאפיין אף הוא בעלייה בפעילות תוך תנודתיות, ובסיכום התקופה הנסקרת נסחרו בממוצע כ-308 אלף אופציות ביום לעומת כ-250 אלף יחידות בממוצע שנת 2009. במאי עלה המחזור לשיא של כ-465 אלף יחידות ביום.

 

באופציות הדולריות נצפתה מגמה דומה, בהשפעת התנודתיות הרבה בשער הדולר ביחס לשקל. הדולר נחלש בכ-1.6% ביחס לשקל ברבעון הראשון של השנה ואילו ברבעון השני של השנה התאושש ועלה בכ-2.6% מהרמה בה היה בתחילת השנה. בסיכום המחצית הראשונה של 2010 נסחרו כ-36 אלף אופציות דולריות ביום - גבוה בכ-10% מהמחזור הממוצע אשתקד. ב-22 באפריל נסחרו כ-192 אלף יחידות – מחזור שיא מאז השקתן של אופציות אלה.

שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב במחצית הראשונה של 2010 התאפיין ברובו בעליות שערים של כ-6%-5%. בלטו לחיוב איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד לטווח בינוני ואיגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד (הכלולות במדד תל-בונד 20) עם עלייה של כ-7.5% ואיגרות החוב הלא-ממשלתיות שאינן צמודות (הכלולות במדד תל-בונד שקלי, שהושק בדצמבר 2009) עם עלייה של כ-6.5%.

 

עליות שערים של פחות מחצי אחוז אפיינו את איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "גילון" ואת איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח. בעוד איגרות החוב "גילון" עלו במתינות בתקופה זו, ירדו איגרות החוב צמודות המט"ח בכ-3% ברבעון הראשון של השנה ואילו במחצית השנייה רשמו עלייה דומה, בהשפעת התנודות החדות בשער הדולר.

 

בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נרשמה ירידה בפעילות והמחזור היומי, שהסתכם בכ-3.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2010, היה הנמוך ביותר מאז שנת 2007 ונמוך בכ-20% לעומת המחזור הממוצע אשתקד.

 

יצוין כי יתרת המכירות בחסר עדיין גבוהה, בהיקף של כ-9.3 מיליארד שקל, ומבטאת את אי הוודאות בשוק איגרות החוב.

גיוס הון

במרס חידשה הממשלה, לאחר הפסקה בת שנה, את הנפקות האג"ח בחו"ל וגייסה באירופה סכום חסר תקדים בהיקף של כ-1.5 מיליארד אירו.

 

במקביל, צמצמה הממשלה את פעילותה בשוק האג"ח המקומי, כאשר היקף הפדיונות נטו הסתכם בכ-6 מיליארד שקל, וזאת לאחר גיוסי שיא בהיקף של כ-30 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים – 2009 ו-2008.

הממשלה גייסה ברוטו כ-27.2 מיליארד שקל - כ-76% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-24% באמצעות אג"ח צמודות מדד. במקביל, נרשמו פדיונות ענק של קרן איגרות חוב לא צמודות מסוג "שחר" בהיקף של כ-17.7 מיליארד שקל, אג"ח צמודות מדד מסוג "גליל" בסך של כ-15.2 מיליארד שקל וסדרה אחרונה של אג"ח צמודות מט"ח מסוג "גלבוע" בסך של כ-0.3 מיליארד שקל.

 

הסקטור העסקי המשיך בפעילות ערה וגייס כ-20 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות של איגרות חוב, לציבור ולמשקיעים מוסדיים, לעומת כ-36.5 מיליארד שקל בכל שנת 2009:

 

·        כ-16.8 מיליארד שקל גויסו ב-67 הנפקות של אג"ח לציבור, כ-57% מהן לא צמודות וכ-43% צמודות מדד. כ-37% מהסכום גויסו ע"י הסקטור הבנקאי, כאשר בלט בנק לאומי שגייס כ-2.3 מיליארד שקל, בהנפקה השנייה בגודלה ביותר שביצעה חברה בשוק איגרות החוב, ופועלים הנפקות שגייסה כ-1.1 מיליארד שקל. הנפקות גדולות נוספות היו של אלביט מערכות ושל חברת התקשורת פרטנר בהיקף של 1.1 וכ-1 מיליארד שקל, בהתאמה.

בין המנפיקות נמנית חברה חדשה - לראשונה מזה כחצי שנה, טמפו משקאות, שגייסה במרס כ-120 מיליון שקל באמצעות אג"ח לא-צמודות, נושאות ריבית קבועה.

 

יצוין כי כ-62% מהאג"ח הלא-צמודות שהונפקו הן בריבית משתנה, והשאר בריבית קבועה, כאשר בשנת 2009 היה להיפך -  מרבית איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו, כ-56%, נשאו ריבית קבועה. כמו כן, כ-82% מהסכום שגויס בהנפקות של אג"ח חברות, בוצעו באמצעות אג"ח עם דירוג (A-) ומעלה.

 

·        כ-0.8 מיליארד שקל גויסו באמצעות חמש הקצאות פרטיות של אג"ח צמודות מדד וכ-0.2 מיליארד שקל נוספים הוזרמו לשתי חברות נדל"ן, בעקבות מימוש סופי של כתבי אופציה לאג"ח.

 

·        כ-2.2 מיליארד שקל נוספים גויסו באמצעות אג"ח צמודות מדד למשקיעים מוסדיים (רצף מוסדיים), מחצית הסכום – כ-1.1 מיליארד שקל ע"י סקיילקס.

 

לסקירה המלאה - כולל גרפים