סיכום שנת תש"ע בבורסה נורית דרור, יחידת המחקר, ספטמבר 2010

· עלייה של כ- 20% במדדי ת"א-25 ות"א-100. · היקף גיוס ההון במניות, בשוק המקומי, זינק ביותר מפי 3.5 לסך של כ-13 מיליארד שקל. · 13 מנפיקות חדשות גייסו כ-3 מיליארד שקל והצטרפו 4 חברות דואליות. · עליות שערים, ירידה במחזורים והמשך גיוסים ערים בשוק איגרות החוב. · כניסתו לתוקף של שדרוג שוק ההון הישראלי ע"י MSCI ב- 26/05 יצר שיא במחזורי המסחר שעמד על היקף של כ- 16.4 מיליארד שקל, גבוה פי שמונה מהמחזור הממוצע במהלך השנה.
שוק המניות

שנת תש"ע התאפיינה בתנודות חדות בשערי המניות בעולם ובבורסה בת"א. מדד ת"א-25 עלה בכ-30% מתחילת השנה, המשך לעליות השערים ממרס 2009, וב-6 באפריל הגיע המדד ל-1237.85 נקודות ושבר את השיא בו היה בסוף אוקטובר 2007. לאחר מכן נרשמו ירידות שערים ובסיכום שנתי עלה המדד בכ-20%, לאחר ירידה של כ-6% בשנת תשס"ט.

 

יצוין כי מדדי המניות בשוק המקומי עלו בתש"ע, בערכים דולריים, והשיגו תשואה עודפת על פני המדדים המובילים בבורסות הפועלות במדינות מפותחות בחו"ל.

 

עליות שערים של עד כ-20% אפיינו את מרבית  המדדים הענפיים, להוציא את מדד חברות ושותפויות הנפט שזינק בכ-130% בסיכום שנתי, בעקבות ההתפתחויות בקידוח "לויתן", וזאת לאחר עלייה של פי שלושה אשתקד, בזכות מניות הקשורות לקידוחי הנפט "דלית" ו"תמר".

מדדי יתר-50 ונדל"ן-15 נותרו כמעט ללא שינוי. כאשר בשנת תשס"ט נרשמו בהם ירידות בשיעור של עד כ-20%-15%.

 

האווירה החיובית בשוק נתמכה, בין היתר, ע"י פרסום נתונים, המעידים על שיפור כלכלי במשק, ע"י בנק ישראל והלמ"ס, בהם:  צמיחה שנתית של כ-0.7% בסיכום שנת 2009 וכ-4.1% במחצית הראשונה של 2010;  ירידת האבטלה במשק לכ-6.2% ביוני 2010, לעומת כ-7.6% בשנת 2009;  עליית המדד המשולב ברציפות מזה כשנה; ופרסום דו"חות כספיים חיוביים ע"י חברות בורסאיות רבות.

 

בעקבות הנתונים החיוביים  העלה נגיד בנק ישראל את הריבית הנומינלית ברבע אחוז, במרס וגם ביולי, לרמה של 1.75% בסוף שנת תש"ע. שיעור האינפלציה בחודשים ינואר-יולי מגיע לכ-1.1% בלבד.

 

לירידות השערים, במחצית השנייה של השנה, גרמו האווירה השלילית בשווקים בחו"ל על רקע חובות ענק והורדת הדירוג למדינות באירופה, המשך קריסת בנקים בארה"ב ואי וודאות לגבי קצב התאוששות השווקים מהמשבר. גורמים נוספים היו פרסומים על שיעורי אבטלה וגירעונות ממשלתיים גבוהים בחו"ל.

בחודשים האחרונים של השנה הגביר בנק ישראל את רכישות הדולרים. בסיכום תש"ע נותר המטבע כמעט ללא שינוי ביחס לשקל וזאת לאחר שהתחזק בכ-6% בשנת תשס"ט.

 

שדרוג ישראל לקבוצת השווקים המפותחים ע"י MSCI, שנכנס לתוקף ב-26 במאי, השפיע על המסחר בשוק המקומי. לשדרוג השפעה רבה על פעילות משקיעי חוץ בישראל, שכן משקיעים מוסדיים רבים בעולם מכוונים את השקעותיהם לפי משקלם של השווקים השונים במדדי  MSCI. ראוי להזכיר ש FTSE שדרגה את ישראל באופן דומה כבר לפני שנתיים. יצוין כי במאי התקבלה ישראל כחברה מלאה בארגון ה-OECD.

 

ב-26 במאי, היום בו נכנס לתוקף השדרוג של שוק ההון הישראלי ע"י MSCI, נרשם בבורסה בתל-אביב מחזור שיא, בהיקף של כ-16.4 מיליארד שקל, גבוה פי שמונה מהמחזור הממוצע במהלך השנה.

 

תושבי חוץ צמצמו בחודשים פברואר-מאי 2010, את השקעותיהם, נטו, במניות בת"א בכ-1.9 מיליארד דולר, לאחר שהזרימו כ-2 מיליארד דולר בשנת 2009 ובינואר 2010. בתחילת הרבעון האחרון של תש"ע נבלמו משיכות אלה. מנגד, משקיעי חוץ הזרימו סכומי ענק בהיקף של  כ-5.9 מיליארד דולר לשוקי המק"מ והאג"ח המקומיים.

 

מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בתש"ע בכ-2 מיליארד שקל– גבוה בכ-20% מהמחזור בשנה הקודמת.

יצוין כי בחודשיים האחרונים של השנה, על רקע אי וודאות לגבי המשך התאוששות השווקים, ירד מחזור המסחר לכ-1.5 מיליארד שקל ביום, בלבד.

 

בגיוס כספים ע"י הסקטור העסקי נרשמה עלייה חדה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע ל-13 מיליארד שקל – לעומת כ-3.5 מיליארד שקל בשנת תשס"ט, שהיתה שנת שפל שנייה ברציפות.

היקף ההנפקות לציבור הסתכם בכ-6.8 מיליארד שקל – גבוה כמעט פי שלושה מהיקף ההנפקות בשנה הקודמת. כ-2 מיליארד שקל, מתוכם, גויסו ע"י קבוצת עזריאלי בהנפקה ראשונית הגדולה ביותר של חברה פרטית, בשוק המניות ומניותיה נכנסו למדד ת"א-25, בתחילת חודש יולי.

 

יצוין כי הפעילות בשוק הראשוני חודשה במחצית השנייה של השנה,  ומתחילת השנה נרשמו למסחר 12 חברות חדשות, בנוסף ל"עזריאלי", שגייסו מהציבור סכום כולל של כ-870 מיליון שקל.

 

ארבע  מנפיקות חדשות השנה הן מתחום הביומד, שממשיך לגדול ולצמוח בבורסה ומונה כיום 50 חברות, בשווי של כ-11 מיליארד שקל. לאור ריבוי החברות בבורסה, הושק במרס 2010 מדד חדש – מדד הביומד – הכולל כיום 26 חברות.

בנוסף, הוגשו קרוב ל-20 בקשות לרישום של חברות חדשות, אך אי הוודאות במחצית השנייה של השנה גרמה לדחייה של רוב ההנפקות.

 

2 חברות הביומד אמריקניות - פרולור ביוטק ופרוטליקס, שמניותיהן נסחרות בבורסת ה-AMEX, רשמו את מניותיהן למסחר בת"א בסוף הרבעון השלישי של תש"ע. חברת הביומד הישראלית – די מדיקל, שמניותיה נסחרות בת"א, גייסה כ-40 מיליון שקל בארה"ב בסוף השנה הנסקרת ורשמה את מניותיה למסחר בנאסד"ק.

במקביל, החברה האמריקנית וריפון מחקה את מניותיה מהמסחר בת"א וכיום נסחרות בת"א 37 חברות שביצעו רישום כפול, 9 דואליות ותיקות שנסחרות בת"א ובארה"ב טרם החלת חוק הרישום הכפול ו-6 חברות דואליות הנסחרות בת"א ובאירופה.

 

מוצרי מדדים

שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח והשנה הונפקו 100 תעודות סל חדשות. במקביל פקעו ונמחקו מהמסחר 60 סדרות וכיום נסחרות בבורסה כ-410 סדרות של תעודות סל ומוצרי מדדים אחרים, הכוללות – 264 תעודות סל; 27 אופציות כיסוי; 53 תעודות בחסר על מדדי מניות; ו-66 תעודות מורכבות.

 

שווי החזקות הציבור הגיע ליותר מכ-47 מיליארד שקל, גבוה בכ-11 מיליארד שקל לעומת סוף שנת תשס"ט. עיקר העלייה חל בתעודות סל על מדדי מניות בארץ, ששווי החזקות הציבור בהן זינק מכ-15 מיליארד בתחילת תשס"ט לכ-19.5 מיליארד שקל, בסופה. שווי החזקות הציבור בסלים על מדדי מניות בחו"ל עלה בכ-2.5 מיליארד שקל לכ-6.5 מיליארד שקל בסוף השנה. במקביל, עלה שווי החזקות הציבור בסלים על מדדי אג"ח וסחורות מכ-16.8 מיליארד שקל, בתחילת השנה לכ-20.8 מיליארד שקל בסוף תשס"ט.

 

מחזור המסחר במוצרי המדדים, בסוף השנה, היווה כ-17% מהמחזור הכולל במניות ומהמחזור הכולל באג"ח לא-ממשלתיות.

שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין ברובו בעליות שערים של כ-10% עד 15%, בדומה לשנה הקודמת. יוצאות דופן היו איגרות החוב צמודות המט"ח, שעלו בכ-3% בלבד בהשפעת התנודות בדולר וחזרתו לרמה בה היה בתחילת השנה.

 

מדד אג"ח לא ממשלתיות צמודות מדד הוביל השנה עם עלייה של כ-16%, לאחר שעלה בכ-8% בתשס"ט. יצוין כי בשנה העברית הקודמת, תשס"ט, בלטו איגרות החוב הממשלתיות לסוגיהן, עם עלייה של כ-10% - בדומה לשינוי שרשמו השנה. 

 

בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נרשמה ירידה בפעילות והמחזור היומי, שהסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל,, היה נמוך בכ-23% לעומת המחזור בשנה הקודמת. עיקר הירידה נרשם באג"ח ממשלתיות שהמחזור היומי בהן ירד מכ-3.4 מיליארד שקל בתשס"ט לכ-2.5 מיליארד שקל בסוף השנה העברית, שהסתיימה זה עתה.

 

במרץ 2010, לאחר הפסקה בת שנה, חידשה הממשלה את הנפקות האג"ח בחו"ל וגייסה באירופה סכום של כ-1.5 מיליארד אירו.

 

במקביל, הממשלה צמצמה את היקף הנפקות האג"ח לציבור והן הסתכמו בשנת תש"ע בכ-52 מיליארד שקל ברוטו, לעומת כ-73 מיליארד שקל בשנה שעברה. סך הנפקות אג"ח ממשלתיות נטו, בניכוי פדיונות קרן איגרות חוב, מגיע בתש"ע לכ-4 מיליארד שקל בלבד, נמוך בכ-90% לעומת השנה הקודמת.

 

היקף גיוס הכספים ע"י הסקטור העסקי, באמצעות הנפקות והקצאות של איגרות חוב, עלה בתש"ע לסך של כ-40 מיליארד שקל– גבוה בכ-40% מהסכום שגויס אשתקד.

 

מאפיינים עיקריים לגיוסים בשוק איגרות החוב השנה, הינם:

 

·       הבנקים המשיכו לבלוט גם השנה, בדומה לשנת תשס"ט, עם הנפקות והקצאות פרטיות בהיקף של כ-9 מיליארד שקל, המהווים כרבע מסך הגיוס ע"י הסקטור העסקי.

·       השנה, במקביל לחששות מפני עלייה בשיעור האינפלציה והעלאת הריבית במשק, מנפיקות חברות רבות אג"ח שאינן צמודות, מרביתן נושאות ריבית קבועה. כ- 48% מהסכומים שגויסו השנה היו באמצעות אג"ח לא-צמודות, לעומת כ-40% בשנה הקודמת - תשס"ט.

 

·       מעל 80% מהסכום שגויס בהנפקות של אג"ח חברות, השנה, בוצע באמצעות אג"ח עם דירוג (A-) ומעלה.


 

לסקירה המלאה, כולל גרפים ולוח נתונים