סקירה שנתית 2010 דצמבר 2010

שנת 2010, בדומה לקודמתה, התאפיינה ברמת אי ודאות גבוהה בשוקי ההון, בעולם וגם בישראל, על רקע סימני שאלה באשר להמשך התאוששות השווקים מהמשבר העולמי שהחל בקיץ 2008. עליות השערים החדות, שאפיינו את שנת 2009, נבלמו תוך תנודתיות רבה.

 

שערי המניות בארץ ובעולם ירדו במחצית הראשונה של השנה, אך התאוששו במחצית השנייה. בסיכום שנתי עלה מדד ת"א-25 בכ-16%, השלים עלייה חדה של כ-124% מהשפל של נובמבר 2008 והיה גבוה בכ-8%  מרמת השיא של אוקטובר 2007.

 

המסחר במניות התאפיין במחזורים גבוהים מאלה של השנה הקודמת, קרובים לשיא של 2007, ובעלייה בפעילות בשוק הראשוני, לאחר שנתיים של האטה. 17 חברות חדשות גייסו  השנה כ-3.2 מיליארד שקל.

לחברות ולשותפויות הנפט והגז היתה השנה השפעה מהותית על המסחר בבורסה: כרבע מהעלייה במדדים העיקריים נובע מהעליות החדות בניירות הנפט הכלולים בהם, ויותר מ-40% מהגידול במחזורי המסחר במניות, נובע מגידול של פי 3 במחזורי המסחר בניירות אלה.

 

המשקיעים הזרים, שלפי דיווחי בנק ישראל, מכרו מניות בהיקף של כ-1.9 מיליארד דולר בפברואר-מאי 2010 - תקופת המעבר שלקראת שדרוג ישראל ע"י MSCI לשוק מפותח, החלו לחזור ורכשו מניות בשווי של כ-0.7 מיליארד דולר בחודשים יולי-נובמבר 2010.

 

בשוק איגרות החוב נרשמו עליות שערים של עד כ-13%, לאחר עליות חדות בשערי איגרות החוב של הסקטור העסקי אשתקד. בשוק האג"ח הראשוני נרשמו גם השנה גיוסי הון ערים ע"י חברות, בין היתר, בזכות הריבית הנמוכה, ואלה הסתכמו בסכום כולל של כ-43 מיליארד שקל, גבוה בכ-18% מהשנה הקודמת. לעומת זאת, ההנפקות של אג"ח ממשלתיות הצטמצמו בשיעור חד.

 

שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח במהירות ובסוף השנה נסחרו 416 מוצרי מדדים. שווי החזקות הציבור בתעודות הסל עלה והגיע בסוף השנה לכ-55 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בסוף שנת 2009, כאשר כ-5.5 מיליארד שקל מהגידול נובעים מרכישות של תעודות נוספות ע"י הציבור, בעיקר סלים על מדדי מניות, והשאר מעליות שערים של נכסי הבסיס.

 

קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח המשיכו לבלוט, זו השנה השנייה ברציפות, עם יצירות גדולות בסך של כ-14 מיליארד שקל, בעיקר על חשבון פדיונות בקרנות השקליות.

שוק המניות

הנתונים הבולטים בשנת 2010

 

·        16.4 מיליארד שקל

מחזור שיא בבורסה, ב-26 במאי 2010, יום שדרוג ישראל לקבוצת השווקים המפותחים ע"י MSCI, תוך עליות שערים של כ-2% באותו יום.

 

·        16%

העלייה השנתית במדד ת"א-25. מדד ת"א-25 עלה בכ-124% מהשפל של נובמבר 2008 ולקראת סוף השנה היה גבוה בכ-8% מרמת השיא של אוקטובר 2007. כרבע מהעלייה במדד, בשנת 2010, נובע מהעלייה החדה בניירות הנפט הכלולים בו.

 

·        32%

העלייה השנתית במדד היתר בזכות עלייה חדה בשערי ניירות הנפט הכלולים בו.

 

 

·        49%

עלייה שנתית ממוצעת בניירות הנפט, לאחר זינוק של יותר מפי 7.5 אשתקד.

 

·        2 מיליארד שקל

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות – גבוה בכ-20% לעומת שנת 2009 וקרוב לשיא שנרשם  ב-2007.

 

·        12.8 מיליארד שקל

סך גיוס ההון באמצעות מניות בישראל (כולל גיוס בסך של כ-2.5 מיליארד שקל ע"י קבוצת עזריאלי).

 

·        1.8  מיליארד שקל

הפרטת 25% ממניות בנק דיסקונט.

 

·        17

 חברות חדשות ב-2010  גייסו כ-3.2 מיליארד שקל.

בשנת 2010 התאפיין המסחר בישראל, כמו גם בבורסות העולם, בתנודתיות רבה. בסיכום שנתי עלה מדד ת"א-25 בכ-16% והשלים עלייה של כ-124% מהשפל שנרשם ב-23 בנובמבר 2008. בסוף השנה היה המדד גבוה בכ-8% מרמת השיא שנרשמה בסוף אוקטובר 2007.

 

עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים המובילים. מדד ת"א-100 עלה ב-15% והגיע בסוף השנה לרמת השיא של אוקטובר 2010,  מדד נדל"ן-15 עלה בשיעור דומה ואילו מדדי תל-טק 15 ות"א-בנקים עלו בכ-6% בלבד. יש להזכיר שמדדים אלה  זינקו בשיעור של 130%-90% בשנה הקודמת. מדד הביומד, שהושק במרס השנה, ירד בכ-16% עד סופה.

עלייה של כ-32% נרשמה במדד היתר, עקב עלייה חדה בניירות הקשורים לחיפושי נפט וגז, הכלולים בו. ניירות הנפט המשיכו לבלוט השנה עם עלייה חדה של כ-49%, וזאת לאחר שזינקו ביותר מפי 7.5 אשתקד.

 

מדדי המניות בתל-אביב עלו השנה בכ-23%, במונחים דולריים, והשיגו תשואה עודפת על פני המדדים המובילים בבורסות בארה"ב ובמערב אירופה.

 

לאיתנות שוק ההון הישראלי תרמו יציבות המערכת הפיננסית והמצב האיתן של המשק. אלה באו לידי ביטוי, בין היתר, בעלייה חדה בשיעור הצמיחה במשק מכ-0.7% בשנה הקודמת, לכ-4% בשנת 2010; ירידת האבטלה במשק מכ-7.6% אשתקד לכ-6.5% בסוף 2010;  ופרסום דו"חות כספיים חיוביים ע"י החברות הבורסאיות.

לקראת סוף השנה פורסמו נתונים המורים על האטה בצמיחת המשק - התמ"ג עלה ברבעון השלישי ב-3.8% לעומת 4.5% ברבעון השני, ואילו הייצור התעשייתי וייצוא הסחורות והשירותים ירדו ברבעון השלישי של השנה לאחר עלייה במחצית הראשונה של השנה.

 

בעקבות השיפור הכלכלי במשק ועל-מנת למנוע התפרצות אינפלציונית, העלה נגיד בנק ישראל את הריבית הנומינלית ברבע אחוז, שלוש פעמים, לרמה של 2% באוקטובר.

 

הגורמים המקומיים החיוביים גברו, בסופו של דבר, על ההשפעות הבינלאומיות: אי-חידוש הצמיחה במדינות רבות, שיעור האבטלה הגבוה, חובות ענק והורדת הדירוג למדינות בדרום אירופה.

 

לשדרוג ישראל לקבוצת השווקים המפותחים ע"י MSCI, שנכנס לתוקף ב-26 במאי, היתה השפעה משמעותית על פעילות משקיעי חוץ בישראל ועל מחזור המסחר בבורסה. ב-26 במאי, היום בו נכנס לתוקף השדרוג, נרשם בבורסה בתל-אביב מחזור שיא, בהיקף של כ-16.4 מיליארד שקל (כ-4.4 מיליארד דולר), גבוה פי שמונה מהמחזור היומי במהלך השנה. רוכשים מקומיים וזרים קלטו את המניות שנמכרו ומדד ת"א-25 אף עלה באותו יום בכ- 2%.

 

ערב תקופת המעבר (בחודשים פברואר-מאי) מכרו תושבי חוץ נטו, לפי נתוני בנק ישראל, מניות בבורסה בת"א בכ-1.9 מיליארד דולר (מתוכם במאי, חודש  השדרוג, כ-0.8 מיליארד דולר), לאחר שרכשו כ-2 מיליארד דולר בשנת 2009 ובינואר 2010. כבר ביוני נבלמו המכירות, והמשקיעים הזרים החלו לחזור לשוק המניות וכבר בחודשים יולי-נובמבר 2010 רכשו מניות בכ-0.7 מיליארד דולר.

מעניין לציין שבחודשיים שקדמו לשדרוג ירדו שערי המניות בת"א בכ-12%, אך בהמשך התחדשו עליות השערים.

השפעת השדרוג על החזקות הזרים במניות בהן הם פעילים לא היתה אחידה, כאשר במניות הסקטור הבנקאי בלטו מכירות מסיביות ע"י משקיעים זרים וירידה בהחזקותיהם.

 

מחזור המסחר היומי בשנת 2010 הסתכם בכ-2 מיליארד שקל - גבוה בכ-20% מהמחזור אשתקד וקרוב לשיא של שנת 2007.

המחזור התאפיין אף הוא בתנודתיות רבה, כאשר במאי, מועד השדרוג ע"י MSCI, זינק המחזור והסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל. ברבעון השלישי של השנה נרשם מחזור יומי נמוך, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, ולקראת סוף השנה התייצב על רמה ממוצעת של כ-2 מיליארד שקל.

 

לחברות ולשותפויות הנפט היתה השנה השפעה על המסחר במניות. עליות השערים החדות בניירות הנפט, בשיעור של כ-49%, תרמו השנה כרבע  מעליות השערים של מדדי המניות העיקריים. בנוסף, יותר מ-40% מהגידול במחזור המסחר השנה נובע מהקפיצה החדה במחזורי המסחר בחברות ובשותפויות הנפט. במחצית השנייה של השנה היווה המחזור בהן כ-18% מסך המחזור (ללא תעודות סל), לעומת 5% אשתקד, ו-0.3% בשנת 2008. בנוסף, 6 מבין 25 המניות הסחירות ביותר בבורסה בשנת 2010 היו מענף הנפט.

 

הסקטור העסקי הגדיל את היקף גיוס ההון בשוק המניות בארץ, גם ע"י חברות חדשות, וזאת לאחר שנתיים של שפל עמוק. סך ההנפקות, הקצאות פרטיות ומימוש אופציות עמד בשנת 2010 על כ-12.8 מיליארד שקל, לעומת כ-6 מיליארד שקל בכל אחת משנות המשבר 2009 ו-2008:

 

·          כ-8.5 מיליארד שקל גויסו השנה, בשוק המניות בתל-אביב, באמצעות 65 הנפקות לציבור ו-35 הנפקות זכויות, יותר מפי 3.5 לעומת שנת 2009. כ-2 מיליארד שקל מהם גויסו ע"י קבוצת עזריאלי בהנפקה ראשונית הגדולה ביותר של חברה פרטית, בשוק המניות. החברה גייסה כחצי מיליארד שקל נוספים, בהקצאת מניות למשקיעים מוסדיים, ומניותיה נכנסו למדד ת"א-25, בתחילת חודש יולי.

 

הנפקות מניות בתל-אביב 2010-2009                       

 

 

סכום שגויס

(במיליוני שקלים)

מספר הנפקות

2009

2010

2009

2010

חברות חדשות

28

3,237

1

17

חברות נסחרות

2,293

5,226

60

83

סה"כ

2,321

8,463

61

100

 

הפעילות בשוק הראשוני הואצה, החל בפברואר ומתחילת השנה נרשמו למסחר 17 חברות חדשות (כולל עזריאלי), שגייסו מהציבור סכום כולל של כ-3.2 מיליארד שקל.

במחצית השנייה של השנה חלה האטה בשוק הראשוני, ובשליש האחרון של השנה הונפקו ארבע חברות חדשות, למרות שהוגשו קרוב ל-20 בקשות לרישום של חברות חדשות - אי הוודאות במחצית השנייה של השנה גרמה לדחייה של רוב ההנפקות.

 

·          כ-3.8 מיליארד שקל גויסו השנה באמצעות 80 הקצאות פרטיות של מניות. כ-40% מהסכום גויסו ע"י חברות מסחר ושירותים, כאשר אשתקד בלטו חברות ענף הנדל"ן. הקצאת מניות בולטת השנה היתה של אלון רבוע כחול בסך של כ-1 מיליארד שקל, במסגרת רכישת "דור אלון" מהחברה-האם.

 

·          כ-0.5 מיליארד שקל נוספים הוזרמו לחברות, בעקבות מימוש סופי של כתבי אופציה למניות.

 

החברות הבורסאיות גייסו בחו"ל כ-0.6 מיליארד שקל בלבד, מרביתם, כ-0.5 מיליארד שקל, ע"י חברות דואליות.

 

במסגרת תהליך ההפרטה שהתחדש בשנת 2010, גייסה מדינת ישראל כ-1.8  מיליארד שקל בתמורה למכירת מלוא החזקותיה-25% ממניות בנק דיסקונט, בשלושה שלבים.

 

ארבע  מנפיקות חדשות השנה הן מתחום הביומד, שממשיך לצמוח בבורסה ומונה כיום 53 חברות, בשווי של כ-16 מיליארד שקל. לאור ריבוי החברות, הושק במרס 2010 מדד חדש – מדד הביומד – הכולל כיום את 27 חברות הביומד הגדולות. בנוסף, שמונה חברות בורסאיות שהיו קודם ללא פעילות עסקית,יצקו לתוכן פעילות בתחום הביומד.

 

במהלך שנת 2010, שלוש חברות ביומד אמריקניות – פרולור, פרוטליקס ופלוריסטם, וחברת המחשבים אלוט, רשמו את מניותיהן למסחר בת"א במסגרת הרישום הכפול. חברת הביומד הישראלית – די מדיקל, שמניותיה נסחרות בת"א, גייסה כ-10.5 מיליון דולר בארה"ב ורשמה את מניותיה למסחר בנאסד"ק.

 

במקביל, החברות מאינד סי.טי.אי, מטאלינק והחברה האמריקנית וריפון מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א, וסטארלימס נמחקה מהמסחר בת"א וגם בארה"ב בעקבות מיזוגה בחברה זרה. כיום 48 חברות נסחרות במקביל בת"א ובארה"ב ושש חברות נסחרות בת"א ובאירופה.

 

בשנת 2010 נמשכה הירידה במספר החברות הבורסאיות, שהחלה בשנת 2008. מספר החברות בבורסה הגיע ל-613 בסוף 2010 לעומת כ-622 בסוף 2009. במהלך השנה נמחקו מהבורסה 14 חברות בעקבות הצעות רכש ומיזוגים, 12 חברות עקב אי עמידה בכללי השימור, , ארבע חברות דואליות וחברה אחת עקב הסדר נושים.

מוצרי מדדים

הנתונים הבולטים בשנת 2010

 

·        416 סדרות של מוצרי מדדים

בשנת 2010 הונפקו כ-45 תעודות סל חדשות. כיום נסחרות 398 תעודות סל ו-18  אופציות כיסוי.

 

·        55 מיליארד שקל

שווי החזקות הציבור במוצרי מדדים בדצמבר  2010 – עלייה של כ-22% לעומת סוף שנת 2009. הגידול נבע הן מרכישות הציבור והן מעליית שערים של נכסי הבסיס.

 

·        16%; 20%

מחזור המסחר במוצרי מדדים היווה כ-16% ממחזור המסחר במניות וכ-20% ממחזור המסחר באג"ח לא-ממשלתיות, לעומת כ-20% וכ-22% בשנה הקודמת.

ההתפתחות המואצת של שוק מוצרי המדדים נמשכה בשנת 2010 – שנה שביעית ברציפות. בסוף 2010 הגיעה מצבת מוצרי המדדים הנסחרים בבורסה ל- 382 תעודות סל על 12 מדדים מקומיים ו-55 מדדים בינלאומיים, 18 אופציות כיסוי ו-16 סלי סחורות.

 

שווי החזקות הציבור בתעודות סל בדצמבר 2010 הגיע לרמת שיא והסתכם בכ-55 מיליארד שקל, גבוה בכ-10 מיליארד שקל מהשווי בתחילת השנה. העלייה נובעת מרכישות של תעודות בשווי של יותר מ-5.5 מיליארד שקל  ע"י הציבור ובעלייה במחירי נכסי הבסיס לתעודות.

 

בהחזקות הציבור בתעודות סל על מדדי אג"ח חלה עלייה מתונה – מכ-19.5 מיליארד שקל בתחילת השנה לכ-21.5 מיליארד שקל לקראת סוף 2010, שנבעה בעיקרה מהעליות שנרשמו במדדי האג"ח. בניגוד לקרנות האג"ח שבלטו השנה עם יצירות ענק, רכש הציבור תעודות על מדדי אג"ח בשווי של כ-0.6 מיליארד שקל בלבד- רובן תעודות על מדד תל בונד שקלי, שהושק ע"י הבורסה בדצמבר 2009.

 

העלייה בשווי החזקות הציבור היתה משמעותית בסלים העוקבים אחר מדדי מניות, מקומיים ובינ"ל, מכ-19.5 ו-6 מיליארד שקל בתחילת השנה לכ-25 ו-8.5 מיליארד שקל, בהתאמה, בסוף השנה. עיקר העלייה, כ-5.1 מיליארד שקל, נבעה מרכישות של תעודות חדשות ע"י הציבור.

 

המחזור היומי בתעודת סל על מדדי מניות נותר השנה כמעט ללא שינוי והסתכם בכ-324 מיליון שקל. מחזור זה היווה כ-16% ממחזור המסחר הכולל במניות,  ירידה לעומת כ-20% אשתקד.

המחזור היומי בסלים על מדדי אג"ח, שירד בכ-12% לעומת השנה הקודמת והסתכם בכ-173 מיליון שקל, היווה כ-20% ממחזור המסחר באג"ח לא-ממשלתיות לעומת כ-22% בשנת 2009.

 

שוק איגרות החוב

 

בשוק איגרות החוב, נרשמו עליות שערים של עד כ-13% באיגרות החוב צמודות המדד שהונפקו ע"י הסקטור העסקי, וזאת לאחר זינוק  של כ-40% בשנת 2009.

שוק איגרות החוב התנהל השנה על רקע שיעורי הריבית הנמוכים בעולם שגרמו לירידת התשואות גם בארץ. חל צמצום נוסף בפרמיית הסיכון בין אג"ח ממשלתיות לאג"ח חברות, בהמשך למגמה שראינו ב-2009. מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40 עלו בשיעור דומה, לאחר שבשנת 2009 עלה מדד תל-בונד-40 בשיעור כפול ממדד תל-בונד 20.

ירידת התשואות לפדיון התבטאה בכל סוגי האג"ח, כך לדוגמה - אג"ח ממשלתי לא-צמוד ל-10 שנים, נסחר בסוף השנה בתשואה ברוטו לפדיון של כ-4.5%, נמוך בכאחוז לעומת סוף השנה הקודמת.

המחזור היומי באיגרות חוב ירד והסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל – נמוך בכ-20% לעומת השנה הקודמת.

העלייה בהכנסות הממשלה מגביית מיסים ומגיוס הון בחו"ל, אפשרה לממשלה לגייס נטו כ-9.5 מיליארד שקל, לעומת כ-30 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2009 ו-2008.

במקביל להמשך ההתאוששות מהמשבר העולמי, המשיך הסקטור העסקי בפעילות ערה וגייס כ-43 מיליארד שקל, לעומת כ-36.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת, כ-40% מהסכום ע"י בנקים.

הנתונים הבולטים בשנת 2010

·        13%

עלייה שנתית במדד איגרות חוב לא-ממשלתיות צמודות מדד.

 

·        3.3 מיליארד שקל

מחזור המסחר היומי הממוצע בכל איגרות החוב.

 

·        43 מיליארד שקל

הנפקות והקצאות פרטיות של איגרות חוב ע"י הסקטור הפרטי בשנת 2010 – לעומת כ-36.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

 

·        60%

הסקטור הבנקאי וחברות הנדל"ן גייסו כ-40% וכ-20% בהתאמה, מסך הגיוס באיגרות חוב סחירות, בדומה לאשתקד.

 

עליות השערים התרחשו בכל סוגי איגרות החוב. אג"ח חברות צמודות מדד המשיכו לבלוט, גם השנה, עם עלייה ממוצעת של כ-13%. בשנת 2009 נרשמו עליות שערים חדות בשערי האג"ח, עד כ-45%, וזאת בתגובה לירידות השערים החריפות שנרשמו בחודשים האחרונים של 2008, כתוצאה מהחשש, שאג"ח רבות לא יעמדו בתנאי התשלום שנקבעו.

יש לציין שמדד תל-בונד שקלי, שהושק בתחילת דצמבר 2009, עלה השנה בכ-8.3%.

 

איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד עלו השנה בכ-8%, נמוך מעט לעומת השנה הקודמת. איגרות החוב הלא-צמודות עלו בכ-5% בממוצע, לאחר עלייה של כ-2.5% בשנת 2009, בזכות עלייה של כ-6.2% באג"ח מסוג "שחר".

בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נרשמה השנה ירידה בפעילות. מחזור המסחר היומי באיגרות חוב, שהסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל בשנת 2010, היה הנמוך ביותר מאז שנת 2007 ונמוך בכ-20% לעומת המחזור הממוצע אשתקד.

עיקר הירידה נרשם באג"ח ממשלתיות שהמחזור היומי בהן ירד מכ-3.2 מיליארד שקל בשנה הקודמת לכ-2.4 מיליארד שקל בשנת 2010. יצוין כי משקל המסחר באיגרות החוב הממשלתיות מסוג "שחר" ירד במקביל מכ-50% מהמסחר באיגרות חוב בשנים 2009-2006 לכ-40% ב-2010, במקביל לעליית משקל המסחר באג"ח ממשלתיות אחרות ואג"ח חברות, מרביתן צמודות מדד.

 

היקף הנפקות הממשלה ירד השנה בשיעור חד, עקב העלייה בהכנסות מגביית מיסים והירידה בגירעון הממשלה. בסיכום שנת 2010 האוצר הנפיק, נטו, אג"ח בשווי של כ-9.5 מיליארד שקל, לעומת כ-30 מיליארד שקל בכ"א מהשנים 2009-2008.

הגיוס הממשלתי ברוטו הצטצמם גם הוא, והסתכם בכ-56.5 מיליארד שקל לעומת כ-69 מיליארד שקל בשנת 2009. יש לציין שכ-75% מהסכום השנה גויס באמצעות אג"ח לא-צמודות, והיתר – באמצעות אג"ח צמודות מדד.

במקביל נרשמו פדיונות אג"ח "שחר" ושל אג"ח לטווח קצר - בשווי כולל של כ-27.8 מיליארד שקל, של "גליל" - בשווי של כ-18.8 מיליארד שקל, וסדרה אחרונה של אג"ח צמודות מט"ח מסוג "גלבוע" בסך של כ-0.3 מיליארד שקל.

במרס חידשה הממשלה, לאחר הפסקה בת שנה, את הנפקות האג"ח בחו"ל וגייסה באירופה סכום גדול של כ-1.5 מיליארד אירו.

 

הנפקות איגרות חוב על ידי חברות, שהגיעו לשיא של כ-87 מיליארד שקל בשנת 2007, נקטעו ב-2008 בעקבות המשבר הפיננסי והתחדשו בשנה שאחריה. בשנת 2010 גייס הסקטור העסקי סכום של כ-43 מיליארד שקל – לעומת כ-36.5 מיליארד שקל בשנת 2009.

 

להלן התפלגות הנפקות איגרות החוב ומאפייניהן העיקריים:

 

·       כ-37.4 מיליארד שקל גויסו ב-153 הנפקות של אג"ח חברות לציבור, כ-55% מהן צמודות מדד וכ-45% לא-צמודות. כ-40% מהסכום גויסו ע"י הסקטור הבנקאי (בדומה לחלקו אשתקד), כאשר בלטו בנק לאומי שגייס כ-2.3 מיליארד שקל, בהנפקה השנייה בגודלה שביצעה חברה בשוק איגרות החוב, לאומי מימון שגייסה כ-1.7 מיליארד שקל ופועלים הנפקות שגייסה כ-5.8 מיליארד שקל בארבע הנפקות.

יש לציין כי בניכוי הסקטור הבנקאי, לא חל השנה שינוי בהיקף גיוס ההון ע"י הסקטור העסקי.

 

הנפקות גדולות נוספות היו של קבוצת דלק, אלביט מערכות, חברה לישראל ושל חברת התקשורת פרטנר בהיקף של כ-1 מיליארד שקל כל אחת.

בין המנפיקות נמנות ארבע חברות חדשות,  שגייסו סה"כ כחצי מיליארד שקל.

 

חברות הנדל"ן בולטות אף הן עם גיוס של כ-20% מהיקף ההנפקות ב-2010 לעומת   כ-16% בשנה הקודמת וכ-35% בשנים 2008-2007.

 

כ-85% מהסכום שגויס בהנפקות של אג"ח חברות, גויסו באמצעות אג"ח עם דירוג (A-) ומעלה.

 

·       בנוסף להנפקת אג"ח חברות לציבור, גייסו החברות כ-1.2 מיליארד שקל בהקצאות פרטיות, כ-0.8 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח מובנות לציבור, שהופסקו כמעט לחלוטין מאז ספטמבר 2008 עקב המשבר הגלובלי, וכן כ-0.3 מיליארד שקל בעקבות מימוש כתבי אופציה לאג"ח.

 

·       כ-3.2 מיליארד שקל נוספים גויסו באמצעות אג"ח צמודות מדד למשקיעים מוסדיים (רצף מוסדיים), מהם כ-1.1 מיליארד שקל ע"י סקיילקס. מאז שנת 2007, בה גויס סכום שיא של כ-37 מיליארד שקל, חלה ירידה מתמשכת בגיוס בדרך זו, כשהסיבה העיקרית לכך היא השימוש ההולך וגובר בגיוס באמצעות הצעות מדף - אמצעי מהיר ועיקרי לגיוס הון ע"י הסקטור העסקי.

 

השנה המשיכו להתבצע הסדרי אג"ח בחברות שהתקשו לפרוע את התחייבויותיהן. בשנתיים האחרונות הסתיימו כ-25 הסדרים וכ-40 נוספים נמצאים עדיין בתהליך. במסגרת ההסדרים הונפקו לבעלי האג"ח הישנים אג"ח בטווחים ארוכים יותר, ריביות גבוהות יותר, ובחלקם הוקצו להם מניות בנוסף לתשלום במזומן.

כמעט בכל סוגי קרנות הנאמנות נרשמו בסיכום שנת 2010 יצירות, להוציא את הקרנות השקליות, שלנוכח ציפיות לעלייה בשיעור האינפלציה נרשמו בהן פדיונות נטו בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל, לאחר יצירות בסך כ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2009.

בשנת 2010 המשיכו לבלוט קרנות האג"ח עם יצירות בהיקף של כ-14 מיליארד שקל, לאחר יצירות ענק בסך כ-29 מיליארד שקל אשתקד.יש להזכיר כי באפיק המקביל של תעודות סל על מדדי אג"ח, הסתכמו רכישות הציבור בפחות ממיליארד שקל.

בקרנות הכספיות נבלמו ברבעון השני של 2010 הפדיונות, שהחלו בפברואר 2009 והסתכמו בכ-17.5 מיליארד שקל. בסיכום שנת 2010 נרשמו בקרנות אלה יצירות בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בלבד – לעומת יצירות הענק בהיקף כ-28 מיליארד שקל, שאפיינו את השנה הראשונה להשקתן – שנת 2008.

גם בקרנות המשקיעות בחו"ל נרשמו ב-2010 יצירות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל –פי 2.5 לעומת השנה הקודמת.

מלווה קצר מועד

 

בשנת 2010 זינק המחזור היומי במק"מ בכ-85% לעומת השנה הקודמת, בין היתר עקב גידול בפעילות ע"י תושבי חוץ, והגיע להיקף חסר תקדים בסך כ-1.2 מיליארד שקל ביום – גבוה בכ-40% מהשיא הקודם שנרשם בשנת 2007.

 

משקיעי חוץ הזרימו, לפי נתוני בנק ישראל סכומי ענק בהיקף של כ-9 מיליארד דולר לשוק המק"מ במטרה לנצל את עליית הריבית במשק לעומת חו"ל, והחריפו את התחזקות שער הדולר.

 

שערי המק"מ עלו בכ-2% ב-2010, זו השנה השנייה ברציפות, והתשואה לפדיון עלתה לכ-2.3% בסוף השנה, לעומת כ-1.6% בסוף שנת 2009 .

במהלך שנת 2010 עלו החזקות הציבור במק"מ בשיעור חד והגיעו לשיא של כ-136.5 מיליארד שקל  בסוף השנה, לעומת כ-86 וכ-80 מיליארד שקל בסוף כל אחת מהשנים 2009 ו-2008, בהתאמה.

 

שוק הנגזרים

 

המסחר באופציות על מדד ת"א-25, בדומה למסחר במניות, התאפיין אף הוא בעלייה בפעילות תוך תנודתיות. בשנת 2010 נסחרו כ-290 אלף יחידות ביום, לעומת כ-250 אלף יחידות אשתקד, כאשר במאי הגיע המחזור היומי לכ-466 אלף יחידות.

לאחר שנתיים רצופות של ירידה, התאושש המחזור ב-2010, אך הוא עדיין נמוך בכ-25% ממחזור השיא שנרשם בשנת 2007.

 

המסחר באופציות הדולריות התאפיין בתנודתיות, בדומה לשינויים בשער הדולר, שעלה בכ-3% לשער של כ-3.89 שקל ביולי, ירד בכ-7% והתייצב ברמה של כ-3.6 שקל בסוף השנה.

בשנת 2010 נסחרו כ-33 אלף אופציות דולריות ביום, בדומה למחזור בשנה הקודמת ולעומת כ-43 אלף אופציות שנת 2008. ב-22 באפריל נסחרו כ-192 אלף יחידות – מחזור שיא מאז השקתן של אופציות אלה.

 

היקף המסחר באופציות על מניות בודדות, שהושק במרס 2009, עדיין שולי, והבורסה נערכת לשיפור הנזילות באופציות ע"י הגברת התמריצים לעושי השוק.
_________________________________ הנתונים בסקירה זו מוצגים במונחים נומינליים.
 
לסקירה המלאה, כולל לוחות נתונים