השקעה במניות הניבה תשואה עדיפה מאשר השקעה באג"ח ובמט"ח בטווח הבינוני והארוך נורית דרור, יחידת המחקר, יוני 2014

ההשקעה במניות הניבה במהלך 15 השנה האחרונות  תשואה(1) שנתית ריאלית של כ-7%  לעומת תשואה שנתית של כ-4% בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות או אג"ח חברות.
ההשקעה במניות "הקטנות" (הכלולות במדד היתר) הניבה תשואה שנתית ריאלית  של כ-11%, לעומת תשואה של כ-8% בהשקעה במניות "הגדולות" הכלולות במדד ת"א-25 ותשואה של כ-5% בהשקעה במניות "הבינוניות" הכלולות במדד ת"א-75.
ההשקעה במניות או באג"ח הניבה ב-15 שנים האחרונות תשואה גבוהה בהרבה מזו של רכישת מטבעות - דולר ואירו.
המסחר במניות מאז ומתמיד התאפיין בתנודתיות רבה, ולמרות זאת ניתן לראות בגרף שלהלן כי מדד המניות הכללי, המייצג את כל שוק המניות בבורסה, נמצא במגמת ארוכת טווח של עלייה, חרף השפעה קצרת טווח של אירועים כלכליים וגיאו-פוליטיים בארץ ובחו"ל על המסחר.
1. השקעה במניות לעומת השקעה באיגרות חוב
על מנת להשוות את ההשקעה במניות לעומת ההשקעה באפיק ההשקעה הסולידי - אג"ח - נבדקו התשואות הריאליות שהשיגו מדד המניות הכללי ומדד אג"ח כללי החל מ-1999 ועד 2013.
מהנתונים עולה כי בכל טווח של השקעה, בינוני עד ארוך, מניבה ההשקעה במניות בת"א תשואה שנתית ריאלית של כ-7%-6% לעומת תשואה שנתית ריאלית של
 כ-4%  בלבד באיגרות החוב.
תשואה שנתית ריאלית ממוצעת במדדים כללים של מניות ואג"ח, 2013-1999
 
מדד מניות כללי
מדד אג"ח כללי
5 שנה
7.3%
4.2%
10 שנה
6.4%
4.0%
15 שנה
7.4%
4.3%
 
השוואת התשואות בהשקעה במניות למשך חמש שנים בתקופות השונות במהלך 15 השנה האחרונות שנבדקו מצביעה על שונות גדולה מאד, התלויה בין היתר בנקודת הפתיחה של התקופה הנבדקת. כך למשל, השקעה במניות בשנים   2008 - 2012 (שהחלה עם ירידה של 48% בשנת 2008  עקב משבר הסאב-פריים) הניבה תשואה שנתית ממוצעת שלילית במניות של יותר מ-5%. לעומת זאת, פרק של חמש שנים שהחל שנה מאוחר יותר - השקעה בחמש השנים האחרונות – 2013-2009 (שהחלה עם ההתאוששות ממשבר הסאב פריים ועלייה של 72% בשנת 2009) הניבה תשואה שנתית ריאלית חיובית של כ-11% במניות.
2. השקעה במדדי מניות: ת"א-25, ת"א-75 ומדד היתר
מהשוואת התשואות של שלושת מדדי המניות - מדד ת"א-25, מדד ת"א-75 ומדד היתר מניות - עולה כי להשקעה במניות הקטנות הכלולות במדד היתר יתרון בטווחים הבינוני והארוך עם תשואה של כ-12%-10.5%, לעומת תשואה של כ-8% במדד ת"א-25 המייצג את המניות הגדולות בבורסה ותשואה בטווח של 5.5%-3% במדד ת"א-75 המייצג את המניות הבינוניות בגודלן בבורסה.
תשואה שנתית ריאלית ממוצעת במדדי מניות, 2013-1999
 
 
ת"א-25
ת"א-75
יתר
מניות
5 שנה
8.3%
5.2%
11.1%
10 שנה
7.6%
3.0%
10.4%
15 שנה
8.1%
5.5%
12.0%
 
לצד התשואה הגבוהה יותר של השקעה במניות היתר, יש לציין את הסיכון הגדול יותר הכרוך בהשקעה במניות קטנות, לעומת השקעה במניות גדולות.
גם כאן קיימת שונות גדולה בין נתוני המדגם המתייחסים לתקופה אחת בת 5 שנים רצופות בטווח של 15 שנה, כך למשל בחמש השנים האחרונות – 2013-2009 – מדד היתר עדיין מוביל עם תשואה שנתית של כ-24%, אך בצמוד אליו עם תשואה שנתית נאה של כ-20% נמצא מדד ת"א-75. מדדים אלו השיגו  בפער משמעותי את מדדי ת"א-25 שרשם תשואה שנתית של כ-12.5%.
3. השקעה במדדי אג"ח: ממשלתי שקלי, ממשלתי צמוד מדד, חברות צמוד מדד וחברות צמוד מט"ח
מהשוואת התשואות של ארבעה מדדי אג"ח – ממשלתי שקלי, ממשלתי צמוד מדד, חברות צמוד מדד וחברות צמוד מט"ח – ב-15 השנים האחרונות עולה כי בכל המדדים נרשמה תשואה שנתית של 5%-4.5%, בכל אחד משלושת טווחי הזמן שנבדקו, מלבד אג"ח צמוד מט"ח שרשם תשואה שלילית בתקופה בת 5 ו-10 שנים ותשואה חיובית אך נמוכה מאוד בשיעור של כ-1.1% בטווח של 15 שנה.
מהנתונים עולה כי, בניגוד לצפוי, להשקעה לטווח בינוני וארוך באג"ח חברות צמוד מדד אין עדיפות מובהקת על פני השקעה סולידית באג"ח ממשלתי צמוד מדד.
ההסבר העיקרי  לכך הינו שנות משבר הסאב-פריים (2008 – 2009) הגורמות לעיוות בבחינת הממוצע לטווח בינוני וארוך:
ב-2008 - השנה בה פרץ משבר הסאב פריים  -  צנחו איגרות חוב חברות צמודות מדד בכ-20%, ואילו ב-2009 – השנה בה החלה התאוששות עולמית מהמשבר - הן זינקו בכ-35%, בעוד אג"ח ממשלתי צמוד מדד השיגו תשואה שנתית חיובית של כ-6% בכל אחת מהשנים 2009-2008.
בנטרול שנים אלה מתקבלת תשואה שנתית ממוצעת של כ-5%  על השקעה בת חמש או עשר שנים באג"ח חברות צמוד מדד, גבוהה בכחצי אחוז בלבד מהתשואה על השקעה באג"ח ממשלתי צמוד מדד, וזאת  כפיצוי על הסיכון הגדול יותר הגלום בהשקעה בהן.
סיבה נוספת ליתרון הקטן בלבד בהשקעה באג"ח חברות לעומת אג"ח ממשלתי היא, ככל הנראה, העובדה שמדד האג"ח חברות כולל גם אג"ח בדרוגים נמוכים, אג"ח לא מדורג ואג"ח של חברות שנקלעו לקשיים וביצעו הסדרי חוב- שסבלו מירידות שערים חדות.
כלומר התשואה הצפויה העדיפה באג"ח חברות- כפיצוי לסיכון הטמון בהן, קוזזה בחלקה ע"י אג"ח אלה.
תשואה שנתית ריאלית ממוצעת במדדי אג"ח בתל-אביב, 2013-1999
 
אג"ח ממשלתי
שקלי*
אג"ח ממשלתי
צמוד מדד
אג"ח חברות
צמוד מדד
אג"ח חברות
צמוד מט"ח
5 שנה
4.5%
4.8%
4.9%
0.1%-
10 שנה
4.4%
4.7%
4.4%
0.4%-
15 שנה
4.9%
4.2%
4.4%
1.1%
 גם מדדי האג"ח מושפעים בטווח הקצר מאירועים כלכליים, כך למשל בחמש השנים האחרונות 2013-2009 השיג מדד אג"ח חברות צמוד מדד תשואה גבוהה של כ-11%, בעוד מדד אג"ח ממשלתי צמוד מדד  רשם תשואה של כ-4.5% ואילו מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ואג"ח חברות צמוד מט"ח השיגו תשואה שנתית מתונה של 2.3% וכ-1.7% בהתאמה, בלבד. תשואות אלה כאמור, נמוכות משמעותית מאלה שהשיגו מדדי המניות המובילים. 
4. מדד מחירים לצרכן, דולר, אירו
בחינת ביצועי מדד מחירים לצרכן ושער הדולר ואירו ביחס לשקל , מורה כי מדד המחירים לצרכן עלה בטווחים הבינוני והארוך בממוצע שנתי של כ-2%  ואילו הדולר נחלש ביחס לשקל בממוצע נומינלי בכ-1.5% לשנה והאירו התחזק ביחס לשקל בכ-2%-1% בממוצע נומינלי לשנה.
תשואה שנתית נומינליות ממוצעת, 2013-1999
 
מדד מחירים לצרכן
דולר
אירו
5 שנה
2.1%
(1.4%)
1.7%
10 שנה
2.1%
(1.5%)
1.4%
15 שנה
2.0%
(1.2%)
0.9%
 יתרון הצמדה למדד המחירים לצרכן על פני הצמדה למטבעות דולר או אירו נשמר גם בחמש השנים האחרונות 2013-2009 בהן עלה המדד בכ-2.4% בשנה, לעומת החלשות הדולר והאירו בכ-2% ביחס לשקל.
מתודולוגיה
בסקירה זו נבדקו ארבעה מדדי מניות: מניות כללי, ת"א-25, ת"א-75 ויתר המניות, וחמישה מדדי אג"ח: אג"ח כללי, ממשלתי שקלי, ממשלתי צמוד מדד, חברות צמוד מדד וחברות צמוד מט"ח.
כמו כן נבדקו השינויים הנומינליים במדד המחירים לצרכן ושערי מט"ח דולר ואירו ביחס לשקל.
כל המדדים והמטבעות בסקירה זו  נבדקו בפרק זמן אחיד שמתחיל ב-1999, שנת השקת המדד "הצעיר" ביותר - מדד ת"א-75 והמטבע "הצעיר ביותר" – אירו.
נבדקו טווחי זמן של 5 שנים ומעלה, מפני שהשקעה קצרת טווח במיוחד של שנה-שנתיים עשויה להיות תנודתית עקב השפעה של אירועים כלכליים או גיאו-פוליטיים שונים, ולהניב תשואה חדה חיובית או שלילית. כך למשל במניות הושגה תשואה חיובית דו-ספרתית גבוהה של כ69%-67% בשנים 1980 ו-1982 שנות "ויסות מניות הבנקים; 60% בשנים של יציאה ממיתון 1989, 1999, 2003; 75%-72% בשנות הצמיחה 1992 ו-2009. מנגד, השקעה במניות הניבה תשואה שלילית בשיעור חד: כ-68% בשנת 1983 – משבר "וויסות מניות הבנקים" אינפלציה "דוהרת" ומיתון; כ-48%-47% בשנת 1994 – פקיעת "בועת אשראי" מיסוי הבורסה ומיתון ובשנת 2008 – משבר ה"סאב פריים";
במטרה לנטרל  השפעות של אירועים חריגים על נקודת פתיחה, משך ונקודת סיום בפרק זמן מסוים, בוצע בעבודה זו חישוב ממוצע של התשואות לתקופות השונות, כאשר כל פרק זמן מתחיל שנה אחת אחרי זו שהחלה קודמתה.
להלן שלבי החישוב:
בשלב הראשון חושבו התשואות השנתיות הריאליות (מנוכות בשינוי במדד המחירים לצרכן) לכל אחת מהשנים 1999 ועד 2013.
בשלב השני חושבו תשואות שנתיות ריאליות ממוצעות על ידי שרשור תשואות שנתיות לאותו טווח זמן בתקופת ה-15 שנים האחרונות.
לדוגמא - תשואה שנתית בהשקעה ל-5 שנים הינה שרשור התשואות השנתיות של כל  11 תקופות של חמש שנים עוקבות שהחלו  מ-1999 ועד 2009, כגון 2003-1999, 2004-2000 וכן הלאה – עד 2013-2009.
תשואה ל-10 שנים חושבה באופן דומה, ע"י שרשור התשואות השנתיות של כל עשר שנים עוקבות, כגון 1999- 2008, 2000- 2009 וכן הלאה – עד 10 שנים האחרונות 2013-2004 .
בשלב השלישי  חושב ממוצע תשואות עבור כל טווח זמן. כך  למשל, חושבה תשואה שנתית ממוצעת של 11 התקופות של 5 שנים. זהו הממצא אליו התייחסנו בהשוואת התשואה המתקבלת באפיקי השקעה שונים בבורסה.
למאמר המלא, כולל גרפים