מחיקה מרצון של חברות מהבורסה מתחילת שנת 2013 - מרביתן "השטחת פירמידות" ומיזוגים בינלאומיים נורית דרור, יחידת המחקר, יולי 2014

א. עיקר הממצאים
מתחילת 2013 ועד סוף אפריל 2014 נמחקו מרצון מהמסחר בבורסה בתל-אביב 24 חברות. בנוסף, נמחקו בתקופה זו  23 חברות עקב אי עמידה בכללי השימור,  ו-14 חברות בעקבות כניסתן להסדר או פירוק.
 
ריבוי מחיקות מרצון בשנים האחרונות הינו תוצאה של הגורמים הבאים:
·        ציפייה ליישום המלצות ועדת הריכוזיות, שאושרו ע"י הממשלה באפריל 2012.
·        תהליכי מיזוגים ורכישות גלובליים.
·        הגברת הרגולציה על החברות ורצונן של החברות לצמצם עלויות וחשיפה לציבור.
בדיקה של 24 החברות שנמחקו מרצון החל מינואר אשתקד ועד סוף אפריל 2014 מורה כי בדומה למחיקות בשנים
 2012-2010(1), מרבית החברות נמחקו מרצון בעקבות מיזוג בחברות בינ"ל ו"השטחת פירמידות".

·        4 מהחברות נמחקו לאחר שמוזגו בחברות בינלאומיות- רובן ציבוריות. רכישת חברות ישראליות על ידי גורמים בינלאומיים הינה הבעת אמון ועניין בחברות אלה.

·        2 חברות נמחקו כתוצאה ממיזוג בחברות פרטיות של בעלי השליטה.

·       2 חברות דואליות שמניותיהן נסחרו בתל-אביב ובארה"ב מחקו את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב.

·        12 חברות נמחקו בעקבות מיזוג עם חברות בורסאיות - "השטחת הפירמידות".

·        4 חברות נכללו ערב מחיקתן ברשימות השימור או דלי הסחירות.



ב. פירוט הממצאים
1.      חברות שמוזגו בחברות בינלאומיות
4 מהחברות שנמחקו בתקופה הנסקרת מוזגו בתאגידים בינלאומיים גדולים שרובם נסחרים בבורסות חו"ל. מחיקות אלה הן חלק ממגמה ארוכת טווח של רכישת חברות ישראליות אטרקטיביות ע"י גורמים בינלאומיים. שווין של חברות אלה ערב המחיקה הסתכם בכ-6.5 מיליארד שקל – כ-27% מהשווי המצרפי של 24 החברות שנמחקו מרצון בתקופה הנסקרת.
 
שתיים מהחברות בקבוצה זו הן חברות הייטק גדולות שנסחרו בישראל ובחו"ל ובעקבות המיזוג נמחקו מניותיהן מהמסחר בת"א ובנאסד"ק – חברת הביומד גיוון אימג'ינג שנרכשה ע"י Covidien וחברת המחשבים ריטליקס  שנרכשה ע"י .NCR . שווין טרם המחיקה הגיע לכ-3.5
וכ-2.7 מיליארד שקל, בהתאמה, ומניותיהן שהתאפיינו בסחירות גבוהה נכללו במדדי ת"א-100 ות"א בלוטק-50.
 
החברה השלישית בקבוצה זו היא פילת מדיה – חברה זרה בינונית בגודלה עם שווי שוק של  כ-340 מיליון שקל, ושווי החברה האחרונה בקבוצה- פלואוסנס זו טרם המחיקה הגיע לכ-24 מיליון שקל בלבד.
 
2.     חברות שמוזגו בחברות פרטיות של בעלי השליטה
בקבוצה זו שתי חברות אלעד קנדה וצים שיווק - שמחיקת מניותיהן מהמסחר בת"א הינה בגדר "הפסד" בהיבט הבורסאי:
 
שווי חברת הנדל"ן הזרה אלעד קנדה  טרם המחיקה היה כ-1.9 מיליארד שקל, והיא נמחקה בהצעת רכש ע"י חברה זרה פרטית – בשליטת בעל השליטה בחברה-יצחק תשובה. אמנם מדובר בחברה גדולה, אך שיעור החזקות הציבור במניותיה היה נמוך יחסית – כ-12% - ולפיכך, לא נכללה במדדי המניות המובילים.
 
צים שיווק נמחקה מהמסחר בת"א בעקבות מיזוג במתחרה שלה "יינות ביתן". שווי החברה  ערב המחיקה הגיע לכ-326 מיליון שקל והחזקות הציבור במניותיה הסתכמו בכ-80 מיליון שקל, מניותיה נכללו במדד יתר-50 עד כחודשיים לפני המחיקה.
 
3.     חברות דואליות
בקבוצה זו שתי חברות הייטק, כאשר הבולטת בגודלה ומחיקתה מהמסחר בת"א הינה בגדר "הפסד" לשוק ההון הישראלי – מלאנוקס, ששווי השוק שלה ערב המחיקה הגיע לכ-7.7 מיליארד שקל ומניותיה נכללו במדד ת"א-25.  החברה נרשמה למסחר בתל-אביב ביולי 2007  והיא נמחקה ממנו בספטמבר 2013.
 
החברה השניה – סימטרון -  הינה בינונית בגודלה, נרשמה למסחר בת"א במרץ 2011 ונמחקה ממנו כעבור שנתיים. שווי החזקות הציבור במניותיה ומחזורי המסחר בהן ערב המחיקה נמוכים.
 
4.     חברות בנות של חברות בורסאיות – "השטחת פירמידות"
בקבוצה זו נכללות 12 חברות שהשווי המצרפי שלהן ערב מחיקתן הגיע לכ-7.7 מיליארד שקל – כ-32% משווין הכולל של 24 החברות שנמחקו מרצון בתקופה הנסקרת.
 
החברות שבקבוצה זו נמחקו ע"י חברות האם הבורסאיות, ומכאן שמחיקתן לא רק שלא פגעה בכיסוי הבורסאי, אלא תרמה להשטחת הפירמידות בהתאם להמלצות הועדה לבדיקת הריכוזיות ולחוק הריכוזיות שאושר לאחרונה.
ריבוי מיזוגים ורכישות של חברות בורסאיות ע"י חברות האם הינו התארגנות מחדש בעקבות חוק הריכוזיות ותוצאה של רצון הפירמות בהתייעלות ובצמצום עלויות.
 
11 מהחברות בקבוצה זו נמחקו באמצעות הצעת רכש מלאה או מיזוג תמורת מזומן,  וחברה אחת נמחקה בהליך של מיזוג תמורת מניות.
 
בראש קבוצה זו 4 חברות גדולות: כור (שווי של כ-3.2 מיליארד שקל) שמוזגה בדסק"ש הבורסאית, כלל תעשיות (שווי של כ-2.4 מיליארד שקל) שמוזגה ב"אקסס איי.אי"– חברה בבעלות לן בלווטניק בעל השליטה בחברה, דלק ישראל (שווי של כ-0.9 מיליארד שקל) שמניותיה נרכשו בהצעת רכש ע"י "דלק פטרוליום" חברת בת של "קבוצת דלק" הבורסאית, וקרדן רכב (שווי של כ-0.5 מיליארד שקל) שמניותיה נרכשו בהצעת רכש משותפת ע"י "יוניברסל מוטורס" חברת בת של "קרדן ישראל" הבורסאית ובעל ענין נוסף בחברה. 
 
"השטחת" הפירמידות בלטה בקבוצות הבורסאיות הבאות:
·        קבוצת "אי.די.בי" – מיזוג כור בדסק"ש הבורסאית, המשך למחיקת שלוש חברות - נטויז'ן, כלל פיננסים, סטרלינג – בשנים 2012-2011.
·        מחיקת מניות "כלל תעשיות" (שאיגרות החוב שלה ממשיכות להיסחר) הותירה שתי שכבות בפרמידה, בראש "כלל ביוטכנולוגיה" ומתחתיה שתי חברות בנות "די פארם" ו"ביוקנסל". יש לציין, שבמקרה זה של מחיקת השכבה העליונה בפירמידה נפגע הכיסוי הבורסאי של חברות שאינן רשומות למסחר בבורסה - כגון מפעלי המלט- "נשר" וחברת "תעבורה".
·        קבוצת "דלק" - רכישת מניות דלק ישראל ע"י "דלק פטרוליום", המשך למחיקת שתי חברות - גדות ביוכימיה וקמור מוטורס -  בשנת 2011.
·        קבוצת "טמפו" מחקה במסגרת זו שתי חברות: טמפו תעשיות שהייתה החברה הגדולה בקבוצה (וחברת האם של "טמפו משקאות" הבורסאית) נמחקה בעקבות הצעת רכש ע"י בעלי השליטה- משפחות בר ובורנשטיין, וברקן שנמחקה בעקבות מיזוג ב"טמפו משקאות" הבורסאית.
מולודן הינה היחידה שמוזגה ב"תדאה" הבורסאית באמצעות הקצאת מניות, וההליך תרם להגדלת החזקות הציבור והגדלת הסחירות במניות "תדאה".
 
ראוי לציין ש-6 מהחברות בקבוצה זו, כ"א בשווי שוק נמוך מ-100 מיליון שקל, נכללו ערב מחיקתן ברשימת השימור או ברשימת דלי הסחירות. מחיקתן של חברות אלה מן הרישום למסחר בת"א תרמה להשטחת הפירמידה וגם הביאה למחיקת חברות לא-סחירות.
 
 
5.     חברות דלות סחירות וברשימת השימור
בקבוצה זו ארבע חברות קטנות ששווי השוק המצרפי שלהן  ערב המחיקה הגיע לכ-150 מיליון שקל בלבד.
 
כל החברות בקבוצה זו נמחקו בהליך של הצעת רכש : 2 חברות ע"י החברה עצמה ו-2 חברות ע"י בעלי שליטה.
 
בקבוצה זו כלולות 2 חברות שמניותיהן נסחרו במסגרת רשימת המניות דלות הסחירות, או שהעברתן לרשימה זו נמנעה עקב מינוי עושה שוק למניות.
 
מחזור המסחר היומי בכל אחת מחברות אלה היה נמוך מאוד, לא יותר מאלפי שקלים בודדים. שיעור החזקות הציבור במרבית החברות היה נמוך מ-25% ושווי החזקות הציבור המצרפי במניות קבוצה זו הגיע לכ-20 מיליון שקל בלבד.
ג. סיכום ומסקנות
בשנה וחצי האחרונות נמחקו מרצון מהבורסה בתל-אביב 24 חברות, רובן המכריע עקב השטחת פירמידות ומיזוגים בחברות בינלאומיות.
רכישת 4 חברות ישראליות, רובן גדולות ובינוניות, על ידי גופים בינלאומיים הינו בלתי נמנע בעידן של גלובליזציה. מיזוגן של 12 חברות בחברות בורסאיות ומחיקתן עקב כך מהמסחר, תרמו ל"השטחת הפירמידות" ובאו בהמשך לחוק הריכוזיות. מחיקות אלה תרמו גם להתייעלות בחברות הרוכשות.
מחיקתן מרצון של  4 חברות דלות סחירות ודלות פיזור תרמה לחברות בדרך של ביטול העלויות הכרוכות בעצם היותן חברה ציבורית נסחרת בבורסה.
מחיקת 4 חברות בלבד פגעה בכיסוי  המשק  ע"י החברות הבורסאיות : שתי חברות דואליות ובראשן "מלאנוקס", שנמחקו רק מתל-אביב ושתי חברות שמוזגו בחברות פרטיות של בעלי השליטה,  בראשן  "אלעד קנדה".
למאמר המלא, כולל לוחות  נתונים