סקירה חצי שנתית 2014 נורית דרור, יחידת המחקר, יולי 2014

 

במחצית הראשונה של 2014 הסתכם המסחר בשוק המניות בעליות שערים במרבית מדדי המניות המובילים, ובתחילת אפריל הגיעו מדדי ת"א-25 ות"א-100 לשיא. במאי הושק מדד מניות חדש - ת"א טק-עילית הכולל את מניות הטכנולוגיה והביומד הגדולות.
המסחר במניות לווה במחזורי מסחר גבוהים בכ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון במניות גדלו בכ-36% בהשוואה למחצית הראשונה של 2013 – כמעט כשליש ע"י חברות הנדל"ן. ארבע חברות, 3 מתוכן חברות נדל"ן, ביצעו הנפקה ראשונית.
 
החזקות הציבור במניות גדלו השנה בזכות מכירות מניות ע"י בעלי עניין שהסתכמו בסכום של כ-3 מיליארד שקל, לאחר מכירות בסך של כ-6 מיליארד שקל בכל שנת 2013.
משקיעי חוץ הזרימו כ-600 מיליון דולר לשוק המניות המקומי, לאחר שהזרימו כ-1.5 מיליארד דולר בכל שנת 2013.
 
בשוק איגרות החוב הסתכם המסחר בעליות שערים, במחזורי מסחר נמוכים  בכ-17% לעומת המחצית הראשונה של 2013 (הן באג"ח ממשלתי והן באג"ח חברות) ובגיוסי הון ערים בעיקר ע"י חברות הנדל"ן, בדומה לשנה הקודמת.
שתי חברות נדל"ן זרות ביצעו הנפקה ראשונה של אג"ח, ושתי חברות לא-בורסאיות נוספות הנפיקו לראשונה אג"ח במסגרת רצף-מוסדיים וגייסו סכומי ענק חסרי תקדים ממשקיעים מוסדיים מרביתם זרים.
במרץ הושק מדד  "תל בונד - מאגר" הכולל את כל איגרות החוב התאגידיות המדורגות בדירוג השקעה (BBB -) או Baa3 ומעלה,  וביוני הונפקו עליו ארבע תעודות סל ראשונות .
 
באופציות על מדד ת"א-25 חלה ירידה קלה במחזורי המסחר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באופציות הדולריות חלה ירידה משמעותית יותר במחזורי המסחר לעומת השנה הקודמת, וזאת בהשפעת המשך החלשות הדולר ביחס לשקל חרף התחדשות רכישות הדולרים ע"י בנק ישראל.
 
בשוק מוצרי המדדים הונפקו 56 תעודות סל חדשות, וכיום נסחרות 579 תעודות סל על מדדי מניות, אג"ח ומטבעות.
הציבור רכש, נטו, תעודות סל בשווי של כ-3.5 מיליארד שקל ותעודות מטבע בסך כ-1 מיליארד שקל, ושווי החזקות הציבור בתעודות סל ומטבע הגיע לשיא של כ-122 מיליארד שקל במאי.
 
קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ממשיכות לבלוט השנה ביצירות נטו בסך כ-26.5 מיליארד שקל, לאחר שבלטו גם בשנתיים הקודמות.

 

שוק המניות
במחצית הראשונה של שנת 2014 עלו מדדי ת"א-25 ות"א-100 בכ-4%, לאחר עלייה של כ-12% וכ-15% בהתאמה בשנת 2013. יצוין כי בתחילת אפריל הגיעו שערי המדדים לשיא.
 
רוב מדדי הבורסה עלו השנה ובראשם מדד ת"א נפט וגז שעלה בכ-9% לאחר עלייה בשיעור דומה בכל שנת 2013.  מדד ת"א תקשורת שזינק אשתקד בכ-50%, עלה בכ-5% במחצית הראשונה של 2014.
מאידך מדד ת"א-75 נותר כמעט ללא שינוי לאחר עלייה של כ-25% בשנת 2013, ואילו מדד ת"א-ביומד ות"א-בלוטק ירדו מתחילת השנה בכ-9% ובכ-5% בהתאמה, לאחר שאשתקד עלו בכ-30% ובכ-9%, בהתאמה.
 
בערכים דולריים עלה מדד ת"א-25 בכ-5.5% בסיכום המחצית הראשונה של 2014 - יותר מתשואות הבורסות המובילות באירופה, אך פחות ממדדי המניות העיקריים בארה"ב.
הגורמים החיוביים שהשפיעו על מגמת המסחר היו:
במישור הבינלאומי, עליות שערים בנאסד"ק ברבעון השני של השנה על רקע המשך התאוששות כלכלית בארה"ב וצמצום רכישות אג"ח (הרחבה פיזקלית) ע"י הפד.
בארץ –
·       עודף בתקציב הממשלה בסך כ-0.8 מיליארד שקל בחודשים ינואר-מאי 2014, לעומת גירעון בסך כ-6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה 2013 . יצוין כי בשנת 2013 הסתכם הגירעון בסכום ענק של כ-33 מיליארד שקל – כ-3.2% מהתמ"ג.
·       חברת דירוג האשראי Fitch אישררה את דירוג מדינת ישראל A, אך העלתה את אופק הדירוג מ"יציב" ל"חיובי".
·       המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בכ-0.2% בממוצע בחודשים ינואר-מאי 2014, קצב מתון אך יציב ודומה לזה שאפיין את המשק בשלוש השנים האחרונות.
 
גורמים אלה קיזזו את השפעתם השלילית של:
בארץ – המשך החלשות הדולר ביחס לשקל והיותו נמוך משער של 3.5 שקלים, חרף רכישות דולרים ע"י בנק ישראל;
תחזית בנק ישראל לאינפלציה של כחצי אחוז בשנת 2014, לצמיחה שנתית בשיעור של כ-2.9% מהתמ"ג ולעלייה בשיעור האבטלה לכ-6.2% השנה.
במישור הבינלאומי – אינפלציה נמוכה וחשש מגלישה לדפלציה בגוש האירו והורדת הריבית הבין בנקאית, לצד המשך המתיחות בעיראק ועליית מחיר הנפט ל-114 דולר לחבית – המחיר הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2013.
 
בעקבות ההאטה במשק וירידת מדד המחירים לצרכן בכ-0.3% מתחילת השנה – לעומת תקרת האינפלציה שהציבה הממשלה (שיעור שנתי של 3%), הוריד בנק ישראל את הריבית במשק ברבע אחוז, בפברואר, לרמה של 0.75%.
 
מחזור המסחר במניות במחצית הראשונה של 2014 הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל ביום, גבוה בכ-10% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2013.
 
החברות הציבוריות גייסו הון בסך כ-4.9 מיליארד שקל, לעומת כ-3.6 מיליארד שקל שגויסו בשוק המניות בתקופה המקבילה אשתקד:
·       במחצית הראשונה של השנה בוצעו 22 הנפקות לציבור ו-11 הנפקות זכויות, בסכום כולל של 2 מיליארד שקל, כ-73% מהסכום גויס ע"י חברות הנדל"ן.
בתקופה הנסקרת בוצעו 4 הנפקות ראשוניות בסכום כולל של כ-0.9 מיליארד שקל: אינרום בנייה שגייסה
כ-355 מיליון שקל בהנפקה הגדולה ביותר שביצעה חברה חדשה בשוק המניות מאז יוני 2010, ושלוש חברות הנדל"ן קבוצת אשטרום (270 מיליון שקל),       מגדלי ים תיכון (222 מיליון שקל) והחברה הזרה סקייליין (70 מיליון שקל).
מבין החברות הותיקות בלטה בגודלה הנפקה שביצעה חברת הנדל"ן אפריקה השקעות בסך של כ-306 מיליון שקל.
·        ב-32 הקצאות פרטיות של מניות גויסו כ-2.8 מיליארד שקל – כ-2.4 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י חברת האינטרנט הדואלית פריון נטוורק במסגרת רכישת חברת בת של "קונדואיט" (בדרך של החלפת מניות) ומיזוגה בחברה. מימוש סופי של כתבי אופציות למניות הזרים לחברות כ-0.1 מיליארד שקל, נוספים.
 
מתחילת השנה, 63 חברות פרסמו תשקיפי מדף המהווים מסגרת לגיוס הון בשנים הקרובות.
 
השנה הוכנסה פעילות היי טק לתוך ארבעה "שלדים בורסאיים".
 
במחצית הראשונה של 2014 מחקו שלוש חברות דואליות את מניותיהן מהמסחר בת"א ובארה"ב בעקבות מיזוג בחברות בינלאומיות – גיוון אימג'ינג (מיזוג ב-COVIDIEN), פילת מדיה (מיזוג ב-SintecMedia), ואן טי אס (מיזוג ב-T3 NORTH). כיום נסחרות בת"א 43 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב, ובנוסף 6 חברות שמניותיהן נסחרות גם באירופה.
מכירות מניות ע"י בעלי עניין הגדילו את החזקות הציבור במניות, והסתכמו בכ-3 מיליארד שקל. בראשן מכירת מניות פז נפט ומניות פיבי ע"י צדיק בינו (כ-280 וכ-200  מיליון שקל בהתאמה), מכירת מניות הבנק הבינלאומי ע"י בנק דיסקונט (כ-280 מיליון שקל) ומכירת מניות פוקס ע"י לב לבייב (250 מיליון שקל).
 
משקיעי חוץ רכשו מניות נטו בבורסה בת"א בסך כ-600 מיליון דולר בסיכום מתחילת השנה, וזאת לאחר שבסיכום שנת 2013 רכשו מניות נטו בסך כ-1.5 מיליארד דולר.
 
בסוף יוני 2014 נסחרו בבורסה 485 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נמחקו מהבורסה 28 חברות: 9 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים -  חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר וחלקן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 12 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, ו-2 חברות מסיבות אחרות.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בעליות שערים בכל המדדים.
 
איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד וממשלתיות שקליות בריבית קבועה עלו בכ-5% בסיכום המחצית הראשונה של השנה, כאשר מדדי תל-בונד תשואות ואג"ח חברות צמוד מדד עלו בכ-4% וכ-3% בהתאמה, ואילו מדדי אג"ח חברות צמוד מט"ח ואג"ח ממשלתי שקלי בריבית משתנה עלו בכ-0.7% בלבד.
יצוין כי בסיכום 2013 בלטו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ומדד תל-בונד תשואות בעלייה של כ-10%, בעוד אג"ח ממשלתיות עלו בכ-4% ואג"ח חברות צמודות מט"ח נותרו כמעט ללא שינוי.
 
במרץ הושק מדד תל בונד - מאגר המדד כולל את כל איגרות החוב התאגידיות המדורגות בדירוג השקעה (BBB -) או Baa3 ומעלה. המדד עלה בכ-0.4% בלבד מאז השקתו. במדד כלולות כ-250 סדרות של איגרות חוב,  ושווי המדד כ-228 מיליארד שקל. ביוני הונפקו ארבע תעודות סל ראשונות על המדד.
 
מחזורי המסחר בשוק איגרות החוב (בבורסה ומחוצה לה) הסתכמו בכ-4.0 מיליארד שקל ביום – מחזור הנמוך בכ-17% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2013. עיקר הירידה השנה חלה באיגרות חוב ממשלתיות שקליות בריבית קבועה שהמחזור בהן הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, ירידה של כ-24% לעומת המחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2013.
 
הממשלה צמצמה את ההנפקות בשוק האג"ח המקומי, כפועל יוצא של העודף התקציבי, וגייסה ברוטו  כ-29 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2014, לעומת כ-34.6 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד. כ-70% מהסכום גויס השנה באמצעות אג"ח לא צמוד וכ-30% באמצעות אג"ח צמוד מדד.
במקביל, נרשמו פדיונות ענק של אג"ח לא צמוד בסך של כ-11.5 מיליארד שקל ושל אג"ח  צמוד מדד בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקל. כלומר, סך הגיוס נטו במחצית הראשונה של 2014 הסתכם בכ-9 מיליארד שקל – לעומת כ-8 מיליארד שקל נטו במחצית המקבילה שנת 2013.
 
בינואר חידשה הממשלה, לאחר הפסקה בת כארבע שנים, את הנפקת האג"ח באירופה וגייסה 1.5 מיליארד אירו באמצעות אג"ח צמוד אירו ל-10 שנה. בהנפקה נרשם ביקוש של יתר של פי 5.7 מהכמות המקורית ונקבעה ריבית של 2.93%.
במקביל, הסקטור העסקי המשיך בפעילות ערה וגייס כ-29 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות של איגרות חוב, לציבור ולמשקיעים מוסדיים, לעומת כ-20 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד:
·        כ-14.8 מיליארד שקל גויסו ב-60 הנפקות של אג"ח לציבור, בדומה לסכום הגיוס במחצית המקבילה אשתקד (כ-14.5 מיליארד שקל) כ-58% מהסכום גויס באמצעות אג"ח לא צמוד (רובו נושא ריבית קבועה) וכ-22% באמצעות אג"ח צמוד מדד.
שתי חברות זרות חדשות, העוסקות בייזום פרויקטים של  נדל"ן ובנדל"ן מניב בניו-יורק, ביצעו הנפקות של אג"ח לא צמוד בריבית קבועה לציבור: אקסטל גייסה כ-1.05 מיליארד שקל בהנפקה הגדולה ביותר של חברה חדשה בתולדות שוק איגרות החוב, וברוקלנד שגייסה כ-120 מיליון שקל.
בלטו בגודלן הנפקות שביצע בנק מזרחי טפחות (1.7 ו-1.2 מיליארד שקל), והנפקה שביצעה קבוצת אשטרום (כ-1.2 מיליארד שקל).
כ-9.1 מיליארד שקל, המהווים כ-62% מהסכום שגויס במחצית הראשונה של 2014, גויסו באמצעות סדרות חדשות וזאת לעומת כ-50% וכ-43% מסך הנפקות אג"ח בשנים 2013 ו-2012, בהתאמה. העלייה במשקל הנפקות של סדרות חדשות מסך הנפקות של אג"ח חברות שהחלה בשנה שעברה נובעת בין היתר מפטור לאנליזה הנדרשת ברכישת סדרות  אג"ח קיימות עפ"י המלצות ועדת חודק,  שממנו נהנו המשקיעים המוסדיים עד ביטולו בסוף 2012.
משקל הסדרות (חדשות וקיימות) בעלות דירוג גבוה (-A ומעלה) מבין הסדרות המונפקות היווה כ-86% השנה בדומה לאשתקד (כ-84%).
 
  • כ-1.8 מיליארד שקל גויסו באמצעות 28 הקצאות פרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים,  לעומת כ-3.3 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד, כ-57% מתוכו צמוד מדד, והשאר לא צמוד. כ-0.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י אדמה (לשעבר "מכתשים-אגן").  סכום נוסף בסך כ-0.4 מיליארד שקל הוזרם לחברות "אלוני חץ" (287 מיליון שקל) ו"בתי זיקוק" (157 מיליון שקל) בגין מימוש סופי של כתבי אופציה לאג"ח.

  • יצוין כי בסיכום המחצית הראשונה של השנה בולטות חברות הנדל"ן עם הנפקות והקצאות בהיקף של
    כ- 8.1 מיליארד שקל, בדומה לסכום שגייסו במחצית הראשונה אשתקד. סכום זה מהווה כמחצית מהסכום שגייס הסקטור העסקי מהציבור באמצעות אג"ח השנה, לעומת כ-45% מהסכום שגויס במחצית הראשונה של 2013.
 
  • כ-12 מיליארד שקל גויס באמצעות אג"ח למוסדיים ("רצף" ו"נשר"), לעומת כ-1.6 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד וכ-2.2 מיליארד שקל בכל שנת 2013. כ-10.6 מיליארד שקל מתוכם גויסו בשלוש הקצאות ענק של אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים:
o       כ-6.9 מיליארד שקל גויסו בגיוס הגדול ביותר מאז השקת "רצף מוסדיים" ע"י חברת דלק תמר שהוקמה כחברה ייעודית ע"י השותפויות "דלק קידוחים" ו"אבנר" למימון פיתוח מאגרי תמר ולוויתן. כ-4.7 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים זרים וכ-2.2 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים בארץ. ההקצאה בוצעה לפי המודל בו גייסה לראשונה בי-קומיוניקיישנס כ-2.8 מיליארד שקל, לפיו אגרות החוב הוצעו למשקיעים בינלאומיים וישראלים ללא תשקיף, לאחר שרשות ני"ע התירה למשקיעים מוסדיים אמריקאים ואירופאים להיכלל במסגרת הגדרת המשקיעים המוסדיים הרשאים לסחור במערכת "רצף מוסדיים", כמן כן הבורסה אישרה מסחר באג"ח מסוג זה ברצף מוסדיים.
o       חברת החשמל גייסה כ-0.9 מיליארד שקל באמצעות אג"ח צמודות מדד, וזאת לאחר הפסקה בת כשנה וחצי. 
תעודות סל
הפעילות בשוק תעודות הסל התגברה ב-2014 ומתחילת השנה הונפקו 56 סדרות חדשות: ארבע תעודות סל ראשונות על מדד איגרות החוב תל בונד מאגר שהושק במרץ 2014; 24 תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים; 12 תעודות מורכבות משולבות מדדים; 12 תעודות מורכבות ומנוטרלות מטבע על מדדי מניות בינ"ל; 3 תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים, ותעודה אחת על מדד אג"ח בארה"ב.
 
שווי החזקות בציבור בתעודות סל ובתעודות מטבע עלה והגיע לשיא של כ-122 מיליארד שקל בסוף מאי 2014 -  עלייה של כ-8.6 מיליארד שקל מתחילת השנה:
o       עלייה של כ-3.6 מיליארד שקל בהחזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כמחצית העלייה עקב רכישות הציבור וכמחציתה עקב עלייה במחירי נכסי הבסיס.
o       עלייה של כ-2.1 מיליארד שקל בהחזקות הציבור בתעודות סל על מדדי אג"ח וסחורות – כ-54% מהעלייה  עקב עלייה במחירי נכסי הבסיס וכ-46% עקב רכישות הציבור.
o       עלייה של כ-1.7 מיליארד שקל בהחזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים – כ-72% מהעלייה  עקב עלייה במחירי נכסי הבסיס וכ-28% עקב רכישות הציבור.
o       עלייה של כ-1.2 מיליארד שקל בהחזקות הציבור בתעודות מטבע – כ-87% העלייה עקב רכישות הציבור וכ-13% עקב עלייה במחירי נכסי הבסיס.
 
מחזור  המסחר  היומי  בתעודות סל על מדדי מניות עלה במחצית הראשונה של 2013 והיווה כ-28% ממחזור המסחר במניות לעומת כ-23% בממוצע שנת 2013.
 
כיום נסחרות 554 סדרות של תעודות סל ו-25 סדרות של תעודות מטבע, בהן 353 תעודות סל על מדדי מניות מקומיים ובינ"ל ו-201 תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים ומק"מ. 107 מהתעודות הן מורכבות (74 משולבות מדדים, 19 ממונפות, ו-14 מנוטרלות מטבע על מדד מניות בינ"ל) וכ-40 הן תעודות בחסר.
שוק הנגזרים
המסחר באופציות על מדד ת"א-25, בשונה מהמסחר במניות, התאפיין בירידה בפעילות. בסיכום התקופה הנסקרת נסחרו בממוצע כ-188 אלף אופציות ביום – מחזור נמוך במעט לעומת המחזור הממוצע  במחצית הראשונה של 2013. נתון זה כולל כ-19 אלף יחידות של אופציות שבועיות על מדד ת"א-25 שנסחרו בממוצע יומי, לעומת כ-12 אלף יחידות במחצית השניה של 2013 - הראשונה להשקתן.
 
בדצמבר 2013 חתמה הבורסה על שיתוף פעולה עם יורקס הגרמנית - אחת הבורסות המובילות בעולם למסחר בנגזרים. על פי ההסכם, ב-9 ביוני 2014 החלו להיסחר חוזים עתידיים (Futures) על מדד ת"א 25 בבורסה הגרמנית.
 
באופציות הדולריות נרשמה במחצית הראשונה של השנה ירידה בפעילות, במקביל להיחלשות הדולר בכ-1% ביחס לשקל, ונסחרו כ-38 אלף אופציות דולריות – נמוך בכ-9% מהמחזור במחצית הראשונה 2013. ב-20 במרץ נרשם מחזור שיא באופציות הדולריות בהיקף של 237,790 יחידות.
קרנות נאמנות
מגמה מעורבת אפיינה את קרנות הנאמנות ובסיכום המחצית הראשונה של 2014 בלטו קרנות האג"ח ביצירות נטו בהיקף של כ-26.5 מיליארד שקל, לאחר שבלטו גם בשנים 2013 ו-2012 ביצירות נטו בסך של כ-28.7 וכ-17.6 מיליארד שקל בהתאמה.
מאידך, בקרנות הכספיות הסתכמו הפידיונות נטו בסך כ-3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, לאחר שבשנת 2013 סך היצירות נטו בקרנות אלה הגיע לכ-18.8 מיליארד שקל -  בין היתר בעקבות הוראת בנק ישראל שלא לגבות דמי משמרת ממחזיקים בקרנות אלה.
בקרנות המנייתיות ובקרנות המשקיעות בחו'ל הסתכמו היצירות נטו השנה בכ-1.5 ובכ-2 מיליארד שקל, בכל סוג, ואילו בקרנות השקליות נרשמו השנה פידיונות נטו בסך כ-0.7 מיליארד שקל.
 

 

​​