הבורסה בשנת 2014 נורית דרור, יחידת המחקר, דצמבר 2014

מדד ת"א-25 עלה בכ-10% והגיע לרמות שיא כל הזמנים;
 
הבורסה השיקה את מדד טק-עילית;
 
עלייה של כ-25% בגיוסי הון במניות – 5 חברות חדשות גייסו כ-1.4 מיליארד שקל;
 
עליות שערים בשוק איגרות החוב בהובלת אג"ח שקלי ממשלתי בריבית קבועה;
 
הבורסה השיקה שני מדדי אג"ח חדשים – תל בונד-ריבית משתנה ותל בונד-מאגר;
 
כ-57.8 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות של אג"ח חברות בת"א –הסכום הגבוה ביותר מאז השיא של 2007;
בשש הנפקות ענק לציבור גויסו כ-11 מיליארד שקל;
ארבע חברות גייסו  כ-13 מיליארד שקל ממשקיעים מוסדיים בחו"ל באמצעות אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים;
8 חברות אג"ח חדשות גייסו מהציבור כ-3 מיליארד שקל - בהן 5 חברות נדל"ן מניב זרות;
 
מחזורי שיא יומי באופציות שבועיות על מדד ת"א-25 ובאופציות דולריות,
הבורסה משיקה נגזרים על מדד ת"א-100;
 
עלייה בהחזקות הציבור בתעודות סל לשיא של כ-130 מיליארד שקל;
 
שוק המניות
שערי המניות
 
בסיכום שנת 2014 עלה מדד ת"א-25 בכ-10% בהמשך לעלייה של כ-12% בשנה הקודמת. השנה נפתחה בעליות שערים, המשך לעליות השערים מספטמבר 2013,  ומדד ת"א-25 עלה בכ-7% עד ה-7 באפריל. לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו ירידות שערים של כ-3.5% עד ה-24 באוגוסט על רקע האטה כלכלית החל ברבעון השני של השנה, והלחימה בעזה ביולי-אוגוסט. בשליש האחרון של השנה התחדשו עליות השערים, בהשפעת הורדת הריבית לרמת שפל של 0.25%, והן הסתכמו בכ-7%.
 
עיקר עליית מדד ת"א-25 נבעה ממניית חברות התרופות הגדולה – "טבע "– שתרמה כ-6.5% לעליית המדד, והחברות "בזק" ו"נייס" שתרמו יחד כ-4% נוספים. יצוין כי ב-7 בדצמבר הגיע המדד לשיא של 1493.85 נקודות -  גבוה בכ-8% מהשיא הקודם אליו הגיע בדצמבר 2013.
 
הגורמים החיוביים העיקריים שהשפיעו על מגמת המסחר בתל-אביב היו:
·       הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ברבע אחוז, שלוש פעמים השנה, לרמת שפל היסטורי של 0.25% החל בספטמבר 2014. הורדות הריבית היו על רקע ירידת מדד המחירים לצרכן לעומת יעד האינפלציה שהציבה הממשלה.
·    נתונים מאקרו כלכליים חיוביים לשליש הראשון השנה: ירידה בשיעור האבטלה מכ-6.3% בשנת 2013 לכ-5.6% בסוף השנה, ירידה בגירעון הממשלתי ועלייה במדד המשולב בקצב שאפיין את השנה הקודמת;
·       במישור הבינלאומי תרמו עליות השערים, בעיקר בשוקי ארה"ב כשמדדי S&P 500 ו-Dow Jones הגיעו לשיא כל הזמנים.
·       התחזקות הדולר החל בחודש אוגוסט ביחס לשקל בכ-14%, והגעתו לשער של כ-3.99 שקל לקראת סוף השנה, היוותה גורם משמעותי לעליות שערי המניות במחצית השנייה של השנה.
 
הגורמים השליליים העיקריים שהשפיעו במהלך השנה על מדדי המניות בארץ היו:
·       המשך החלשות הדולר בכ-2% ביחס לשקל עד סוף יולי וירידתו לשער של כ-3.402 שקל ב-24 ביולי – הנמוך מזה שלוש שנים, חרף רכישות דולרים ע"י בנק ישראל, השפיעה על ירידות השערים במחצית הראשונה של השנה.
·       ירידה בקצב הצמיחה החל ברבעון השני של השנה ועד לצמיחה שלילית, לראשונה ממרץ 2009 ובהשפעת מבצע "צוק איתן", ברבעון השלישי של השנה; עלייה בשיעור האבטלה החל במאי ועד אוקטובר; חשש מעלייה בגירעון הממשלתי בין היתר בעקבות מבצע "צוק איתן" והתגברות המתיחות הביטחונית בארץ.
·       חברת דירוג האשראי Fitch אישררה בנובמבר את דירוג מדינת ישראל A, אך הורידה את אופק הדירוג לשנתיים הקרובות מ"חיובי" ל"יציב" בין היתר בעקבות עלייה בגירעון הממשלתי כתוצאה מהלחימה בעזה.
·       במישור הבינלאומי: אינפלציה נמוכה, חשש מגלישה לדפלציה בגוש האירו, צניחה במחירי הסחורות, ומיתון ביפן, המשך המתיחות בעיראק, ומשבר כלכלי ברוסיה לקראת סוף השנה.
 
בערכים דולריים, מדד ת"א-25 ירד בשנת 2014 ב-1.6% בעקבות עלייה שנתית של כ-12% בשער הדולר ביחס לשקל, לעומת ירידה גדולה יותר של כ-12%-6% בבורסות מובילות באירופה. מאידך, בורסות מובילות בארה"ב רשמו השנה תשואה חיובית של כ-18%-8%.
 
בניגוד למדד ת"א-25 שכאמור עלה השנה, יש לציין שמדדי המניות הבינוניות והקטנות – מדד ת"א-75  ומדד יתר-50  - ירדו השנה בכ-10% ובכ-12%, בהתאמה.
 
מגמה מעורבת אפיינה את מדדי המניות הענפיים, כאשר מדד ת"א-תקשורת שזינק אשתקד ב-50% רשם עלייה של     כ-10% השנה בזכות עלייה חדה של כ-33% במניית "בזק", מדד ת"א-טכנולוגיה עלה בכ-1% בלבד לאחר עלייה של כ-7% ב-2013, ואילו מדד ת"א-ביומד בלט השנה בירידה של כ-34% לאחר עלייה של כ-30% ב-2013.  יצוין כי מדד ת"א-בלוטק – הכולל את כל החברות הכלולות במדדי ת"א-טכנולוגיה ות"א-ביומד - ירד אף הוא השנה בכ-5% לאחר עלייה בכ-9% ב-2013.
 
הבורסה השיקה במאי את מדד המניות – "טק-עילית". המדד מורכב ממניות החברות הגדולות בענפי הטכנולוגיה והביומד. במדד כלולות 34 מניות – 22 מניות טכנולוגיה ו-12 מניות ביומד. המדד עלה מאז השקתו בכ-1%.

 

מחזורי המסחר במניות:

 

בסיכום שנתי מחזור המסחר במניות (בבורסה ומחוצה לה) הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל ביום – גבוה בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.

 

השנה ירד חלקן במסחר של המניות הכלולות במדד ת"א-25, המשך למגמה שהחלה ב-2013, והן היוו כ-47% מסך המחזור במניות (ללא תעודות סל) לעומת כ-51% וכ-56% בשנים 2013 ו-2012 בהתאמה. במקביל עלה חלקן במסחר של תעודות סל על מדדי מניות (ראה "תעודות סל", להלן).

 

החזקות הציבור במניות:

 

החזקות הציבור במניות גדלו השנה בזכות מכירות מניות ע"י בעלי עניין למשקיעים מוסדיים ולציבור, נטו, שהסתכמו ביותר מ-5 מיליארד שקל, וזאת לאחר מכירות בשווי של כ-6 מיליארד שקל בשנת 2013. בראש רשימת המכירות: מכירת כל החזקות משפחות ברונפמן ושראן במניות בנק דיסקונט בשווי של כ- 1,120 מיליוני שקל, מכירת כל החזקות שלמה אליהו במניות בנק לאומי בשווי של כ-590 מיליון שקל, מכירת מניות פז נפט ומניות פיבי ע"י צדיק בינו (כ-260 וכ-200  מיליון שקל בהתאמה), מכירת מניות הבנק הבינלאומי ע"י בנק דיסקונט (כ-460 מיליון שקל).

יצוין כי שיעור החזקות הציבור במניות עלה מכ-53% בשנים 2008-2004 לכ-57% בשנים 2013-2009 וכ-62% ב-2014.

 

ב-2014 נמשכה המגמה של כניסת משקיעים זרים לשוק המניות בתל-אביב ותושבי חוץ רכשו, נטו, מניות בסך כ-4.3 מיליארד שקל בבורסה בת"א, נכון לסוף נובמבר, וזאת לאחר שבסיכום שנת 2013 רכשו מניות נטו בסך כ-5.3 מיליארד שקל.

 

גיוס הון בשוק המניות:

 

השנה נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע לכ-7.6 מיליארד שקל – לעומת  כ-6.1 מיליארד שקל בשנה הקודמת. כ-2.4 מיליארד שקל מתוכם, גויסו השנה בהקצאה פרטית ע"י פריון נטוורק, במסגרת רכישת חלק מ"קונדואיט".

 

בשנת 2014 בוצעו חמש הנפקות ראשוניות בסכום כולל של כ-1.4 מיליארד שקל: שפיר הנדסה, העוסקת בייצור ואספקת חומרי גלם לבנייה, בתשתיות ונדל"ן, גייסה  כ-440 מיליון שקל בהנפקה הגדולה ביותר שביצעה חברה חדשה בשוק המניות מאז יוני 2010, אינרום בניה העוסקת בייצור ושיווק מוצרים לענפי הבנייה (355 מיליון שקל), חברת הנדל"ן קבוצת אשטרום (270 מיליון שקל), מגדלי ים תיכון העוסקת בייזום והפעלה של בתי דיור מוגן (222 מיליון שקל) וחברת הנדל"ן הזרה סקייליין (70 מיליון שקל).
השנה "הצטרפו" לבורסה 9 חברות, מתוכן 6 חברות היי טק, וזאת באמצעות הכנסת פעילות לתוך "שלדים בורסאיים".
חברות הנדל"ן שגייסו בשנת 2014 כ-1.9 מיליארד שקל בהנפקת מניות, בולטות גם השנה עם סכום המהווה כמחצית מהסכום שגויס השנה בהנפקת מניות לציבור, בדומה לשנת 2013.
מבין המנפיקות הותיקות בלטו השנה בגודלן הנפקות זכויות שביצעו אידיבי פתוח ואפריקה השקעות בסך יותר מ- 300 מיליון שקל, כ"א.
החברות הדואליות:
החברות הדואליות גייסו בחו"ל כ-1.1 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל שגייסו בשנה הקודמת. בלטו בגודלן הנפקות שביצעו החברות קומפיוג'ן (253 מיליון שקל) ומג'יק (205 מיליון שקל).
חברת הנדל"ן הזרה פלאזה סנטרס, שמניותיה נסחרות בבורסות לונדון וורשה, רשמה את מניותיה למסחר בתל-אביב במסגרת הסדר נושים. כמו כן, החברה לישראל השלימה הצעת מכר למניות חברת הבת כימיקלים לישראל ורשמה אותן למסחר בבורסת NYSE.
שלוש חברות דואליות מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א ובארה"ב בעקבות מיזוג בחברות בינלאומיות – גיוון אימג'ינג (מיזוג ב-COVIDIEN), פילת מדיה (מיזוג ב-SintecMedia), ואן טי אס (מיזוג ב-T3 NORTH). טופ אימג' מחקה את מניותיה מהמסחר בת"א בלבד.
כיום נסחרות בת"א 43 חברות דואליות שמניותיהן נסחרות במקביל גם בארה"ב ובלונדון, ו-4 חברות נוספות נסחרות בת"א ובחו"ל שלא במסגרת הרישום הכפול.
מספר החברות בבורסה:
בסוף השנה נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות. בין החברות המחוקות נמנות: 14 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים -  חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר וחלקן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 20 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, דואלית אחת שנמחקה מהמסחר בת"א בלבד, ו-2 חברות מסיבות אחרות.
שוק איגרות החוב
מדדי איגרות החוב:
 עליות שערים נרשמו  בשנת 2014 בכל סוגי איגרות החוב. איגרות חוב ממשלתיות, לסוגיהן, בלטו השנה ובראשן  אג"ח שקליות בריבית קבועה בעלייה של כ-8% , לעומת איגרות חוב חברות שעלו השנה בכ-1.5% בלבד. יצוין כי בשנת 2013 המגמה היתה הפוכה- איגרות חוב חברות בלטו בעלייה של כ-9% ( בראשן אג"ח צמודות מדד)  לעומת איגרות החוב הממשלתיות שעלו  באותה שנה בכ-4%.  

 

לאור הצלחת מדדי התל-בונד השונים, ששווי החזקות הציבור ב-54 תעודות סל העוקבות אחריהם מגיע לכ-18 מיליארד שקל, השיקה הבורסה השנה שני מדדי תל-בונד חדשים:

במרץ הושק מדד תל בונד–מאגר. המדד כולל את כל איגרות חוב חברות המדורגות בדירוג השקעה (BBB -) או Baa3 ומעלה. במדד כלולות 254 סדרות של איגרות חוב,  ושווי המדד כ-221 מיליארד שקל. ביוני הונפקו ארבע תעודות סל ראשונות על המדד ושווי החזקות הציבור בהן מגיע לכחצי מיליארד שקל.

בנובמבר הושק מדד תל בונד-ריבית משתנה. המדד מורכב מאיגרות חוב חברות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה. במדד כלולות 17 סדרות של איגרות חוב בשווי שוק של כ-13.5 מיליארד שקל.

ב-20 בינואר 2015 תשיק הבורסה מדד נוסף תל-בונד-לא צמודות. המדד יכלול את כל איגרות חוב חברות הכלולות במדדי תל בונד-שקלי או תל בונד-ריבית משתנה.

 

מחזורי המסחר באיגרות חוב:

 

מחזורי המסחר בשוק איגרות החוב (בבורסה ומחוצה לה) הסתכמו בכ-4.2 מיליארד שקל ביום – מחזור הנמוך אך במעט מהמחזור הממוצע בשנת 2013. עיקר הירידה השנה חלה באיגרות חוב ממשלתיות שקליות בריבית קבועה שהמחזור היומי בהן הסתכם בכ-2 מיליארד שקל השנה, ירידה של כ-8% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2013.

 

משקיעי חוץ רכשו אג"ח ממשלתי נטו בסך כ-8 מיליארד שקל בשנת 2014, נכון לסוף נובמבר, לאחר שמכרו אג"ח ממשלתי נטו בסך כ-7.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת ( - כ-5.4 מיליארד שקל מתוכם אג"ח "שחר" שהגיע לפדיון).

 

גיוס בשוק איגרות החוב:

 

הגיוס הממשלתי, ברוטו, ב-2014 ירד והסתכם בכ-51.5 מיליארד שקל לעומת כ-65.8 מיליארד שקל בשנת 2013.
כ-70% מהסכום גויס השנה באג"ח שקלי וכ-30% מהסכום גויס באג"ח צמוד מדד. הירידה בהנפקות האוצר ברוטו התאפשרה בין היתר בזכות הירידה בגירעון התקציבי כתוצאה מעלייה בהכנסות הממשלה מגביית מיסים.

בנוסף חידש האוצר, לאחר הפסקה בת כארבע שנים, את הנפקת האג"ח באירופה וגייס כ-7.3 מיליארד שקל (1.5 מיליארד אירו) באמצעות אג"ח צמוד אירו ל-10 שנה. בהנפקה נרשם ביקוש של יתר של פי 5.7 מהכמות המקורית ונקבעה ריבית של 2.93%.

במקביל נרשמו פדיונות ענק של איגרות חוב שקליות בשווי כולל של כ-34.5 מיליארד שקל ושל איגרות חוב צמודות מדד בשווי של כ-15 מיליארד שקל. לפיכך, היקף הנפקות האוצר נטו השנה הסתכם בכ-2 מיליארד שקל בלבד לעומת כ-21 מיליארד שקל נטו בשנת 2013.

סך הגיוס באיגרות חוב חברות (כולל מימוש אופציות ורצף מוסדיים ) הסתכם השנה בכ-57.8  מיליארד שקל לעומת כ-36.7 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2013: כ-36.7 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקות והקצאות פרטיות של איגרות חוב הרשומות למסחר לעומת כ-34.5 מיליארד שקל בשנת 2013, וכ-21.1 מיליארד שקל גויסו באמצעות איגרות חוב הנסחרות בפלטפורמת המסחר המיועדת למוסדיים בלבד, מתוכם כ-13 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים בחו"ל.

גיוסים  באמצעות איגרות חוב חברות בשנת 2014 - מאפיינים עיקריים:

·       שמונה חברות חדשות גייסו כ-3 מיליארד שקל, לעומת מנפיקה חדשה אחת בלבד ב-2013 שגייסה כ-0.3 מיליארד שקל. בין המנפיקות החדשות חמש חברות זרות העוסקות בייזום פרויקטים של  נדל"ן ובנדל"ן מניב בניו-יורק - אקסטל גייסה כ-1.05 מיליארד שקל בהנפקה הגדולה ביותר של חברה חדשה בתולדות שוק איגרות החוב, והמנפיקות לייטסטון (כ-500 מיליון שקל) אול יר (כ-400 מיליון שקל), ספנסר אקוויטי (כ-290 מיליון שקל), וברוקלנד (כ-120 מיליון שקל).

 

·    עלייה בריכוזיות ההנפקות - השנה בוצעו שש הנפקות ענק של אג"ח (בהיקף של יותר מכ-1 מיליארד שקל להנפקה) בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל המהווה כ-34% מסך הגיוס בהנפקות לציבור, וזאת לעומת שלוש הנפקות ענק בשנת 2013 בסך כ-4 מיליארד שקל שהיוו כ-15% מהסכום שגויס באמצעות הנפקות של אג"ח חברות לציבור. ההנפקות הגדולות השנה היו של הבנקים: בנק מזרחי טפחות ביצע שלוש הנפקות בסכום כולל של כ-5.8 מיליארד שקל, ובנק הפועלים שגייס כ-3 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח הגדולה ביותר בתולדות הבורסה.

 

·       עלייה במשקל הסכום שגויס באמצעות הסדרות החדשות המונפקות לכ-75% מהסכום שגויס ב-2014 – בדומה לחודשים ינואר-ספטמבר 2010 טרם החלת מסקנות חודק, ולעומת כ-50% בשנת 2013. יצוין כי  בהשפעת יישום מסקנות חודק חלה ירידה חדה במשקל ההנפקות של סדרות חדשות – ירידה שנבלמה כבר ב-2013, בין היתר מהרחבת היישום של המלצות ועדת חודק גם על הנפקה של סדרות קיימות החל מתחילת שנת 2013, ומהגעתן של סדרות אג"ח ותיקות לפידיון סופי.

 

·       משקל הנפקות של אג"ח בדירוג גבוה היווה השנה כ-87% מהסכום שגויס באמצעות הנפקות של אג"ח לציבור - בדומה לשנת 2010  טרם יישום המלצות חודק, וגבוה במעט לעומת 2013 (-84%). יצוין כי בעקבות המלצות ועדת חודק, עלה משקל אג"ח בדירוג גבוה מהסכום שגויס בהנפקות אג"ח החל ב-2011 ליותר מ-90%, וכבר ב-2013 ירד משקל האג"ח בדירוג גבוה וב-2014 חזר לרמה בה היה טרם יישום המלצות הוועדה, וזאת עקב הניסיון שנרכש ע"י המשקיעים המוסדיים בדרישות ההולכות וגוברות שלהם לקביעת אמות מידה פיננסיות.

  

·       ענף הנדל"ן בלט בגיוסים בסך כ-15 מיליארד שקל – סכום המהווה כ-34% מסך הגיוסים בהנפקות ובהקצאות פרטיות של אג"ח (ראה טבלה להלן), לאחר שבלט גם בשנתיים הקודמות.  ענף הבנקים הוא השני שבלט השנה בגיוס בסך כ-10 מיליארד שקל – סכום המהווה כ-23% מסך הגיוסים באמצעות אג"ח חברות.  יצוין כי ענפים אלה שבלטו בגיוסים ערים גם בשנים האחרונות, מנצלים את הריבית הנמוכה במשק כדי למחזר חוב ולהיערך לקראת פדיונות אג"ח.
 
·       הנפקת ני"ע מסחריים – הראשונה מאז יוני 2008 – בוצעה השנה ע"י קרדן רכב שגייסה כ-175 מיליון שקל.
 
·       ירידה במשקל הנפקות אג"ח צמוד מדד לציבור מהסכום שגויס בהנפקות אג"ח לציבור מכ-77% בשנת 2013 לכ-47% השנה וגויסו - כ-15.3 מיליארד שקל. 
במקביל, גידול בגיוס באמצעות הנפקות של אג"ח לא צמודות לכ-17 מיליארד שקל ב-2014, כאשר מרבית הסכום, כ-14 מיליארד שקל גויסו באמצעות אג"ח בריבית קבועה לעומת כ-6 מיליארד שקל בשנה הקודמת.
השנה, לראשונה מאז אוקטובר 2009 הונפקו השנה אג"ח צמודות דולר ע"י חברת הנדל"ן המניב הזרה אול-יר שגייסה מהציבור כ-400 מיליון שקל.
 
·        בשנת 2014 גויסו כ-21 מיליארד שקל באמצעות אג"ח למוסדיים, מהם כ-13 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים בחו"ל, הסכום הגבוה ביותר מאז 2007. כ-17.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו בארבע הקצאות ענק של אג"ח צמוד מט"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים.
פתיחת ההנפקות למשקיעים מוסדיים בחו"ל של אג"ח הנסחר ברצף מוסדיים התאפשרה לאחר שרשות ני"ע התירה למשקיעים מוסדיים אמריקאים ואירופאים להיכלל במסגרת הגדרת המשקיעים המוסדיים הרשאים לסחור במערכת "רצף מוסדיים". כמו כן הבורסה אישרה מסחר באג"ח מסוג זה ברצף מוסדיים, תוך מתן פתרונות לטיפול במגבלות השונות הנובעות מהדין האמריקאי.
o     כ-6.9 מיליארד שקל גויסו בגיוס הגדול ביותר מאז השקת "רצף מוסדיים" ע"י חברת דלק תמר, שהוקמה כחברה ייעודית, ע"י השותפויות "דלק קידוחים" ו"אבנר", למימון פיתוח מאגרי תמר ולוויתן. כ-4.7 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים זרים וכ-2.2 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים בארץ.
o     חברת החשמל ניצלה את הריבית הנמוכה במשק למחזור חובות ולאחר הפסקה בת שנה וחצי חידשה את פעילותה בשוק האג"ח וגייסה כ-4.7 מיליארד שקל באמצעות אג"ח צמוד דולר ממשקיעים מוסדיים בארה"ב וכ-0.9 מיליארד שקל באמצעות אג"ח צמודות מדד ממשקיעים מוסדיים בארץ.
o   כיל גייסה כ-3.1 מיליארד שקל, כ-1.9 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים זרים וכ-1.2 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים בארץ.
o     בי-קומיוניקיישנס גייסה כ-2.8 מיליארד שקל, כ-1.8 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים זרים וכ-1 מיליארד שקל גויסו ממשקיעים מוסדיים בארץ.
 
תעודות סל
בסוף 2014 נסחרו בבורסה 591 תעודות סל, בהן 24 תעודות מטבע ("תעודות פיקדון"), ושווי החזקות הציבור בהן  הגיע לשיא של כ-130 מיליארד שקל בסוף  נובמבר 2014, לאחר עלייה בכ-17 מיליארד שקל במהלך שנת 2014.
 
סדרות חדשות של תעודות סל:
התפתחות שוק תעודות הסל, שהחלה בשנת 2003, הואטה בשנים האחרונות ואילו ב-2013 שוב הואצה.  השנה הונפקו 76 תעודות סל חדשות, לאחר הנפקה של 78 סדרות חדשות ב-2013, כאשר במקביל 15 תעודות בחסר פקעו ונמחקו מהמסחר.
 
בין הסדרות, שהונפקו לראשונה, ארבע תעודות סל ראשונות על מדד איגרות החוב תל בונד-מאגר שהושק במרץ 2014 (ששווי החזקות הציבור בהן כיום כ-500 מיליון שקל), וכן ותעודה בחסר ראשונה על מדד תל בונד-תשואות שהושק בפברואר אשתקד.
 
כמו כן הונפקו 37 תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים; 17 תעודות מורכבות משולבות מדדים; 12 תעודות מורכבות ומנוטרלות מטבע על מדדי מניות בינ"ל; 3 תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים, ו-2 תעודות סל על מדדי אג"ח בארה"ב.
 
 
רכישות תעודות סל ע"י הציבור:
 
ב-2014 הציבור רכש נטו תעודות סל בסך של כ-10.5 מיליארד שקל.  שווי החזקות הציבור עלה השנה בכ-17 מיליארד שקל לסך של כ-130 מיליארד שקל בנובמבר 2014, כאשר כ-62% מהגידול נבע, כאמור, מרכישות הציבור וכ-38% מעליית מחירים של נכסי הבסיס.
·          הציבור מכר נטו תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בסך כ-0.5 מיליארד שקל, לעומת רכישות נטו בסך של כ-3.8 מיליארד שקל בשנת 2013. שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים ירד בכ-0.1 מיליארד שקל בלבד, כאשר מרבית המכירות קוזזו ע"י עלייה במחירי נכס הבסיס.
·          הציבור רכש נטו תעודות סל על מדדי מניות בחו"ל בסך כ-7 מיליארד שקל בשנת 2014, לאחר רכישות בהיקף של כ-9.3 מיליארד שקל בשנת 2013, שגרמה  לעיקר העלייה בשווי החזקות הציבור בתעודות אלה–כ-13 מיליארד שקל.
·          הציבור רכש נטו תעודות סל על מדדי איגרות חוב וסחורות בסך כ-3.5 מיליארד שקל בשנת 2014, לאחר רכישות נטו בסך כ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2013. שווי החזקות הציבור בתעודות אלה עלה בכ-2.8 מיליארד שקל, כאשר כל העלייה נבעה מרכישות הציבור. יש לציין כי באפיק המקביל של קרנות הנאמנות המשקיעות באיגרות חוב הסתכמו רכישות הציבור השנה בסכום ענק בסך  כ-36 מיליארד שקל נטו – הגבוה זה יותר מעשור.
·          הציבור רכש נטו תעודות מטבע ("תעודות פיקדון") בסך כ-0.6 מיליארד שקל, לאחר רכישות ענק בהיקף של כ-10.6 מיליארד שקל בשנת 2013. שווי החזקות הציבור בתעודות מטבע עלה בכ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2014 עיקר הגידול נבע מעלייה במחירי נכס הבסיס.
 
מחזורי המסחר בתעודות סל:
מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) עלה בשנת 2014 והסתכם (בבורסה ומחוצה לה) בכ-363 מיליון שקל, גבוה בכ-32% מהמחזור בשנת 2013. מחזור זה היווה כ-30% ממחזור המסחר הכולל במניות, לעומת כ-23% אשתקד.
קרנות הנאמנות
עיקר פעילות המשקיעים התרכזה גם השנה בקרנות המשקיעות באיגרות חוב והן בלטו ביצירות נטו בסך כ-27.9 מיליארד שקל נטו, וזאת לאחר שבלטו ביצירות בסך כ-28.7 וכ-17.6 מיליארד שקל ב-2013 וב-2012, בהתאמה.
מאידך, בקרנות הכספיות הסתכמו הפדיונות נטו בכ-7.4 מיליארד שקל, לאחר שבשנת 2013 סך היצירות נטו בקרנות אלה הגיע לכ-18.8 מיליארד שקל -  בין היתר בעקבות הוראת בנק ישראל שלא לגבות דמי משמרת ממחזיקים בקרנות אלה.
 
בקרנות המנייתיות לא נרשמה פעילות מהותית ובסיכום שנת 2014 נרשמו פדיונות נטו בסך כ-0.3 מיליארד שקל, לאחר יצירות נטו בסך כ-2.9 מיליארד שקל בשנת 2013.
בקרנות השקליות הסתכמו הפדיונות נטו בכ-2.1 מיליארד שקל בשנת 2014, לעומת יצירות נטו בסך כ-2.1 מיליארד שקל בכל שנת 2013.
 
בקרנות המשקיעות בחו"ל התחדשו היצירות נטו לאחר הפסקה בת שנה, וזאת בהשפעת עליות שערים בשוקי חו"ל, ונרשמו בהן יצירות נטו בסך כ-8.3 מיליארד שקל, לאחר פעילות לא מהותית בשנת 2013 ויצירות נטו בסך כ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2012.
שוק הנגזרים
המסחר באופציות על מדד ת"א-25 התאפיין בירידה קלה במחזורים. בשנת 2014 נסחרו כ-202 אלף יחידות ביום לעומת כ-205 אלף יחידות אשתקד.
מחזורים אלה כוללים את האופציות השבועיות שהושקו ביולי אשתקד והמחזור היומי בהן השנה הסתכם בכ-25 אלף יחידות – יותר מפי שניים מהמחזור במחצית השנייה של 2013. יצוין כי ב-17.9.2014 נסחרו 46,119 יחידות – המחזור הגבוה ביותר מאז השקתן של האופציות השבועיות.
 
סטיית התקן הגלומה באופציות על מדד ת"א-25 הגיעה לרמה של כ-15% במהלך חודש ינואר ומאז הייתה במגמת ירידה, עד לרמה של 8% ברבעון השלישי של השנה. ברבעון האחרון התאפיינה סטיית התקן בתנודתיות ונעה ברמות 13%-8%.
 
הבורסה השיקה ב-28 באוגוסט אופציות על מניות "בזק" ו"פריגו". אופציות אלה מצטרפות לאופציות על שמונה מניות (טבע, פועלים, לאומי, כיל, מזרחי טפחות, דיסקונט, רציו, אבנר) הנסחרות זה מכבר.
 
הבורסה משיקה אופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א-100 המצטרפים לאלו הקיימים על מספר נכסי בסיס בשוק המניות – מדד ת"א-25, מדד ת"א-בנקים, ו-10 מניות מתוך מדד ת"א-25. הנגזרים על מדד ת"א-100 יחלו להיסחר ב-29 בינואר 2015.
 
המסחר באופציות הדולריות התאפיין במחזורים יציבים בינואר-אוגוסט - בהיקף של כ-40 אלף יחידות ביום. בשליש האחרון של השנה חלה עלייה חדה בפעילות וזאת במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-14% החל באוגוסט, ונסחרו כ-65 אלף יחידות ביום באוגוסט-נובמבר וכ-98 אלף יחידות ביום בדצמבר. בסיכום שנתי נסחרו כ-52 אלף אופציות דולריות ביום בשנת 2014, מחזור הגבוה בכ-27% מהמחזור בשנה הקודמת. ב-17 בספטמבר נרשם באופציות הדולריות מחזור שיא בהיקף של 382,918 יחידות.
מילווה קצר מועד (מק"מ)
בשנת 2014 הסתכם המחזור היומי במק"מ (בבורסה ומחוצה לה) בכ-0.6 מיליארד שקל, גבוה בכ-10% מהמחזור בשנה הקודמת.
מכירות מאסיביות של מק"מ ע"י תושבי חוץ נבלמו כבר אשתקד, ובשנת 2014 רכשו משקיעי חוץ מק"מ בבורסה בת"א בסך כ-4.3 מיליארד שקל נטו, לאחר מכירות נטו בסך כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2013.
יצוין כי  בעקבות ביטול הפטור ממס על השקעות תושבי חוץ החל בחודש יולי 2011, צמצמו משקיעי חוץ את החזקותיהם במק"מ ונרשמו מכירות ענק בהיקף של כ-47 מיליארד שקל נטו החל ממאי 2011 ועד דצמבר 2012.
 
שערי המק"מ עלו בכ-0.8% ב-2014 והתשואה לפדיון ירדה גם השנה לכרבע אחוז בסוף 2014 לעומת כ-1% בסוף 2013 וכ-1.8% בסוף שנת 2012.
בשנת 2014 עלו החזקות הציבור הישראלי והזר במק"מ והסתכמו בכ-130 מיליארד שקל בסוף השנה, לעומת
כ-126 מיליארד שקל בסוף שנת 2013. יצוין כי יתרות אלה עדיין נמוכות מהשיא בו היו
כ-136.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2010.

 לסקירה המלאה כולל לוחות נתונים

____________

 

 
* כל הנתונים בסקירה זו הינם במונחים נומינליים.