נתונים בורסאיים עיקריים - שנת תשע"ה נורית דרור, יחידת המחקר, ספטמבר 2015

שינויים במדדים
מניות
·        מדד ת"א-25 עלה בכ-10% בתשע"ה, זו השנה הרביעית ברציפות של עליות שערים. מניות ענקיות התרופות טבע ופריגו תרמו יחד כ-7% לעליית המדד. ב-5 באוגוסט הגיע לרמת שיא של 1723.56 נקודות.
·        ב-23- 24 באוגוסט ירדו מדדי המניות המובילים בשיעור חד של כ-8% בעקבות ירידות חדות בבורסות סין ובדומה למגמה הכלל עולמית.
·        מדד ת"א-75 ירד השנה בכ-8%, לאחר עלייה של כ-9% בתשע"ד.
·        בין המדדים הענפיים בלט לחיוב מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה השנה בכ-9%, לאחר עלייה בכ-6% בשנת תשע"ד. מנגד, מדד ת"א-ביומד צנח השנה בכ-23%, בדומה לשיעור ירידת המדד בתשע"ד, ומדד ת"א-נפט וגז ירד השנה בכ-16% לאחר עלייה בכ-14% בתשע"ד.
·        מדד ת"א טק-עילית שהושק ב-11 במאי 2014 עלה בכ-8% בתשע"ה.
איגרות חוב
·        מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ("שחר") ואג"ח חברות שקלי רשמו עלייה של עד כ-3%, כאשר אג"ח ממשלתי צמוד מדד נותר ללא שינוי ואילו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ירד בכ-2%.
·        מדדי תל-בונד העיקריים ירדו בכ-3%-1.5%.
·        מדד תל בונד – לא צמודות שהושק ב-20 בינואר, עלה בכ-2% מאז השקתו.
מחזורי מסחר
מניות:
·        מחזור יומי ממוצע בשוק המניות (כולל תעודות סל על מדדי מניות) – 1.4 מיליארד שקל בתשע"ה, גבוה בכ-16% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.
·        מחזור יומי ממוצע במניות (ללא תעודות סל) – 0.9 מיליארד שקל בתשע"ה, גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.
איגרות חוב ומק"מ:
·        מחזור יומי ממוצע באג"ח ממשלתי – 3.4 מיליארד שקל, נמוך בכ-27% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.
·        מחזור יומי ממוצע באג"ח לא-ממשלתי (כולל תעודות סל על מדדי אג"ח) – 1.2 מיליארד שקל בתשע"ה, גבוה בכ-24% מהמחזור הממוצע אשתקד.
·     המחזור הממוצע באג"ח לא-ממשלתי (ללא תעודות סל) – 0.8 מיליארד שקל בתשע"ה, גבוה בכ-12% מהמחזור הממוצע אשתקד.
·        מחזור יומי ממוצע במק"מ – 0.5 מיליארד שקל, נמוך בכ-8% לעומת המחזור הממוצע שנת תשע"ד.
נגזרים:
·        אופציות על מדד ת"א-25: מחזור יומי ממוצע – 215 אלף אופציות, גבוה בכ-7% מהמחזור בתשע"ד.
מזה: כ-40 אלף אופציות שבועיות פי שניים לעומת המחזור בתשע"ד. ב-8 ביולי 2015 הגיע המחזור באופציות השבועיות לשיא של 125,833 יחידות.
·        אופציות דולריות: מחזור יומי ממוצע – 70 אלף אופציות, גבוה  בכ-66% מהמחזור בתשע"ד.
ב-23 ביולי 2015 הגיע המחזור לשיא של 499,944 יחידות. לעלייה החדה בפעילות תרמה התנודתיות הרבה בשער הדולר ביחס לשקל: שנסק לכ-4 שקלים בדצמבר 2014, במרץ 2015 ושוב לקראת סוף תשע"ה, ומאידך ירד לכ-3.8 שקל בחודשים פברואר ויוני-אוגוסט 2015.
משקיעי חוץ
·        משקיעי חוץ רכשו מניות נטו בסך כ-1.9 מיליארד דולר בתשע"ה.
·        משקיעי חוץ מכרו אג"ח ממשלתי נטו בסך כ-1.1 מיליארד דולר בתשע"ה.
גיוסי הון
מניות:
·        כ-5 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ה, לעומת כ-8 מיליארד שקל בשנה הקודמת. כ-3.1 מיליארד שקל גויסו בהנפקות לציבור, נמוך בכ-17% מהסכום שגויס בתשע"ד.
·        3 חברות חדשות ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) והצטרפו השנה לבורסה – שפיר הנדסה, קבוצת אורון, וויתניה (שאיגרות החוב שלה נסחרו זה מכבר בת"א, וביצעה השנה הנפקה ראשונה של מניות) - וגייסו כ-0.6 מיליארד שקל. אשתקד גייסו 4 מנפיקות חדשות כ-0.9 מיליארד שקל.
איגרות חוב:
·        הממשלה גייסה בשוק האג"ח, ברוטו, כ-39 מיליארד שקל בתשע"ה, לעומת כ-61.5 מיליארד שקל בתשע"ד.
·     כ-56 מיליארד שקל גייס הסקטור העסקי בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח, לעומת
כ-58 מיליארד שקל בשנת תשע"ד:
o       כ-44 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקות אג"ח לציבור, לעומת כ-39 מיליארד שקל בשנה הקודמת, כאשר חברות הנדל"ן והבנקים ממחזרים חוב ומובילים בהיקף הגיוסים - כ-17.5 וכ-16 מיליארד שקל בהתאמה.
גיוס שיא ע"י חברות חדשות:  11 חברות ביצעו בתשע"ה הנפקה ראשונה של אג"ח בסכום כולל של כ-6.5 מיליארד שקל, לעומת 3 חברות שגייסו כ-1.3 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של אג"ח בשנה הקודמת:
 
·        6 חברות נדל"ן זרות, העוסקות בנדל"ן מניב בארה"ב, גייסו כ-3.5 מיליארד שקל. כ-1.4 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י "מויניאן לימיטד" בהנפקה הגדולה ביותר של חברה חדשה בשוק איגרות החוב, וכ-0.8 מיליארד שקל גויסו ע"י רילייטד.
כמו כן, שתי חברות נדל"ן זרות נוספות שפרסמו תשקיפים להשלמה לקראת סוף תשע"ה, צפויות לגייס סכום כולל של כ-2.4 מיליארד שקל בהנפקות ראשונות של אג"ח לציבור: וורטון פרופרטיס (2 מיליארד שקל) וקופרליין (0.4 מיליארד שקל).
 
·        בין חמשת המנפיקות החדשות המקומיות שגייסו כ-3 מיליארד שקל, בלטו מגדל ביטוח הון ורכבת ישראל שגייסו כ-1 מיליארד שקל, כל אחת.
עלייה בריכוזיות ההנפקות – כ-21.7 מיליארד שקל המהווים כמחצית מהסכום שגויס מהציבור השנה בוצע ב-14 הנפקות ענק (0.8 מיליארד שקל ויותר להנפקה). ההנפקות הבולטות בגודלן גם השנה היו של הבנקים – מזרחי טפחות ופועלים שגיסו כל אחד כ-5 מיליארד שקל.
 
o       כ-3 מיליארד שקל גויסו בתשע"ה בהקצאות פרטיות של אג"ח – כמחצית הסכום שגויס בשנה הקודמת.
 
o       כ-8 מיליארד שקל גויסו באמצעות אג"ח למשקיעים מוסדיים במסגרת "רצף מוסדיים", לעומת כ-12.5 מיליארד שקל בשנת תשע"ד, מהם כ-4.7 וכ-3.1 מיליארד שקל ע"י חברת החשמל וכיל, בהתאמה, באמצעות אג"ח צמוד דולר למשקיעים מוסדיים בארה"ב.
 
o       כ-1 מיליארד שקל גויסו השנה באמצעות הקצאות פרטיות של אג"ח לא סחיר למוסדיים במסגרת נ.ש.ר, בדומה לסכום שגויס בשנת תשע"ד.
תעודות סל
·        השנה הונפקו 61 תעודות סל חדשות, בהן ארבע תעודות סל ראשונות על מדד תל בונד-ריבית משתנה שהושק בנובמבר 2014, ושתי תעודות סל ראשונות על מדד BlueStar Israel Global – המדד המחושב ע"י S&P ו-DJ כולל כיום 114 מניות ישראליות או זרות בעלות פעילות נרחבת בישראל.
·        כיום נסחרות בבורסה 614 תעודות סל ו-23 תעודות מטבע.
·     שווי החזקות הציבור בשוק תעודות הסל עלה מכ-126 מיליארד שקל בסוף שנת תשע"ד לכ-127 מיליארד שקל לקראת סוף תשע"ה, וזאת לאחר שהגיעו לשיא של כ-134 מיליארד שקל בסוף פברואר.
o       שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים עלה מכ-33 מיליארד שקל בסוף שנת תשע"ד לכ-35 מיליארד שקל בסוף תשע"ה. כל העלייה נזקפת למחירי המניות שעלו השנה, וקיזזו מכירות נטו של תעודות סל ע"י הציבור בסך כ-0.9 מיליארד שקל.
o       שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה מכ-36 מיליארד שקל בסוף שנת תשע"ד לכ-44 מיליארד שקל בסוף תשע"ה. כ-3.5 מיליארד שקל מהעלייה נזקפים לרכישות נטו ע"י הציבור והשאר לעלייה במחירי המניות.
o       שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי אג"ח וסחורות עלה מכ-31 מיליארד שקל בסוף שנת תשע"ד לכ-35 מיליארד שקל בסוף תשע"ה. עיקר העלייה, כ-2.6 מיליארד שקל נבעו מרכישות נטו ע"י הציבור.
o       שווי החזקות הציבור בתעודות מטבע צנח בכמחצית מכ-26 מיליארד שקל בסוף שנת תשע"ד לכ-13 מיליארד שקל בסוף תשע"ה. כל הירידה נבעה ממכירות נטו בהיקף ענק ע"י הציבור.
 
·        מחזור המסחר בתעודות סל על מדדי מניות עלה והיווה השנה כ-34% ממחזור המסחר במניות לעומת כ-30% בשנת תשע"ד. מחזור המסחר בתעודות סל על מדדי אג"ח עלה אף הוא והיווה השנה כ-32% ממחזור המסחר באג"ח לא ממשלתי לעומת כ-27% בשנת תשע"ד.
רישום כפול
·        שש חברות ביצעו רישום כפול: פלאזה סנטרס אן.וי חברת נדל"ן מניב זרה  שמניותיה נסחרות בבורסות לונדון וורשה וביצעה רישום כפול במסגרת הסדר נושים, קנון הולדינגס חברת השקעות  זרה, שהתפצלה מהחברה הבורסאית "החברה לישראל", אורמת טכנולגיות שמיזגה לתוכה את החברה הבורסאית "אורמת תעשיות", אופטיבייס, שנסחרה עד כה רק בארה"ב, וחברות הביומד האמריקאיות נבידיאה  וביוטיים שמניותיהן נסחרות
ב-
NYSE Market.
·        כיל ושלוש חברות ביומד בורסאיות – ביונדווקס, מדיגוס  ואינטק פארמה נרשמו למסחר גם בנאסד"ק.
·        כיום נסחרות 54 חברות במקביל גם בתל-אביב וגם בחו"ל.
מספר חברות מניות
·        בשנת תשע"ה הצטרפו לבורסה 3 מנפיקות חדשות של מניות,  ושש חברות ביצעו רישום כפול. בנוסף, הוכנסה פעילות חדשה ל-7 שלדים בורסאיים, ל-4 מהן הוכנסה פעילות הייטק. העסקאות הגדולות היו הכנסת עסקי "קופיקס"  לשלד של "אגרי" והכנסת עסקי גידול אצות  לשלד של "קמן קפיטל"- כ"א מהן כיום בשווי כ-170 מיליון שקל.
·        בשנת תשע"ה נמחקו מהמסחר 18 חברות: 9 חברות בעקבות הצעות רכש ומיזוגים; 2 חברות עקב אי עמידה בכללי השימור, 4 חברות עקב הסדר/פירוק, ו-3 חברות מסיבות אחרות.
·    כיום נסחרות 465 חברות מניות, לעומת 474 בסוף שנת תשע"ד.

 

לסקירה המלאה כקובץ PDF

 

____________________________________________________

 תשע"ה – החל ב-24.9.2014. תשע"ד – החל ב-4.9.2013 שנה מעוברת.