קבוצת אי.די.בי.
עם חקיקת חוק הריכוזיות הקבוצה, אז בשליטת נוחי דנקנר, כללה פירמידה בת 5 שכבות:
שכבה 1- אי.די.בי. אחזקות
שכבה 2- אי.די.בי. פיתוח
שכבה 3- דיסקונט השקעות, כלל תעשיות וכלל ביטוח.
שכבה 4- בנות של דסק"ש: כור, סלקום, שופרסל, אלרון, נכסים ובנין והמלט.
בנות של כלל תעשיות: נייר חדרה, גולף וכלל ביוטכנולוגיה.
בת של כלל ביטוח: כלל פיננסים.
שכבה 5- בת של כור: אדמה (מכתשים-אגן)
בנות של נכסים ובנין: גב-ים, ישפרו ומהדרין.
בנות של אלרון: גיוון וסטרלינג
בנות של כלל ביוטכנולוגיה: ביוקנסל ודי-פארם.
הקבוצה נקטה בשנים האחרונות צעדים רבים לצמצום השכבות העליונות, בהם:
אי.די.בי אחזקות נמחקה מהבורסה במסגרת הסדר נושים;
כלל תעשיות נמכרה ללן בלווטניק ובהמשך אף נמחקה מהבורסה;
דיסקונט השקעות הועברה מבעלות אי.די.בי. פיתוח לבעלות ישירה של בעל השליטה בקבוצה- אדוארד אלשטיין וכך נמחקה השכבה השנייה בפירמידה.
קונצרן כור (ששווי השוק שלו ערב המחיקה היה כ-3.5 מיליארד שקל) מוזג לתוך חברת האם- דיסקונט השקעות.
הגם שצמצום שתי השכבות העליונות בקבוצה והפיכת הפירמידה לבת 3 שכבות בלבד לא פגעה בכיסוי הבורסאי של המשק, שכן כל החברות הבנות נשארו רשומות למסחר בבורסה.
בנוסף, הקבוצה מכרה חברות רבות, בהן: המלט ומקסימה שנותרו חברות בורסאיות, וכן אדמה וגיוון, שמכירתן לחברות חוץ- בורסאיות, בשווי כולל של כ-12.3 מיליארד שקל. פעולות אלה גרמו לכך שפעילות חברות אלה לא כלולה יותר במסגרת החברות הבורסאיות- כלומר פגעו בכיסוי הבורסאי של הקבוצה.
כיום מבנה הקבוצה הרלבנטי לחוק הריכוזיות (לקבוצה חברות נוספות בשכבה שנייה) כולל את דיסקונט השקעות בשכבה הראשונה; נכסים ובניין בשכבה השנייה ואת החברת גב-ים, ישפרו ומהדרין בשכבה השלישית. מכאן, שנותרו בקבוצה 3 חברות, הנחשבות כשכבה ששאלת השליטה בהן צריכה להיפטר עד דצמבר 2019. (מהדרין הינה בשליטה משותפת עם קבוצת דלק וגם בה היא נחשבת שכבה שלישית).
כלל תעשיות
"כלל תעשיות" היתה, כאמור, חברת שכבה שלישית בקבוצת אי.די.בי , אך נמכרה ללן בלווטניק והפכה לחברת שכבה ראשונה.
בהמשך נמחקה מהבורסה החברה, ששוויה היה כ-2.5 מיליארד שקל, ובכך נפגע חלקית הכסוי הבורסאי של המשק בשל חברות פרטיות שלא רשומות בבורסה, בראשן מפעלי המלט "נשר" וחברת "תעבורה" שהיוו כמחצית מהכנסות הקבוצה.
כיום נותרו בבורסה בשתי שכבות מספר חברות בנות ונכדות של כלל תעשיות.
קבוצת דלק
עם חקיקת חוק הריכוזיות היתה הקבוצה, שבשליטת יצחק תשובה, בת 3 שכבות:
שכבה 1- קבוצת דלק
שכבה 2- דלק פטרוליום , הפניקס
V V
שכבה 3- דלק ישראל אקסלנס
הקבוצה ביצעה בשנים האחרונות הצעות רכש לאקסלנס ודלק ישראל ששווי השוק שלהן ערב המחיקה עמד על כ-2.2 מיליארד שקל, וכן ופדיון מוקדם לאג"ח של דלק פטרוליום, שהייתה חברת אג"ח בלבד.
כל הפעולות לא פגעו בכיסוי הבורסאי של הקבוצה שכיום נותרו בה שתי שכבות בלבד.
לאחרונה, הושלמה בהצלחה הצעת רכש למחיקת דלק אנרגיה, אך זו אינה קשורה לחוק הריכוזיות, מכיוון שהחברה איננה חברת שכבה.
קבוצת קרדן
עם חקיקת חוק הריכוזיות היתה הקבוצה בת 3 שכבות:
שכבה 1- קרדן יזמות
שכבה 2- קרדן ישראל
שכבה 3 – קרדן נדל"ן, קרדן רכב וקרדן טכנולוגיות
הקבוצה מיזגה את קרדן ישראל עם קרדן יזמות בשווי כולל של כ-465 מיליון שקל, כאשר קרדן ישראל נרשמה מחדש בשנת 2018 במקום קרדן יזמות.
הקבוצה לא מנעה את מחיקת קרדן טכנולוגיות לאחר שנתיים ברשימת השימור.
הפעולות הנ"ל לא פגעו בכיסוי הבורסאי של הקבוצה, שכיום נותרו בה שתי שכבות בלבד.
בנוסף, ביצעה הקבוצה הצעת רכש למניות קרדן רכב (בשווי של כ-550 מיליון שקל) ואח"כ מכרה הקבוצה את החזקותיה בחברה (שלה נותרו רק אג"ח בבורסה) לצד ג'- באופן שפגע בכיסוי הבורסאי של המשק.
קבוצת עזריאלי
עם חקיקת חוק הריכוזיות הייתה הקבוצה בת 3 שכבות: בשכבה הראשונה עזריאלי; בשכבה השנייה גרנית הכרמל ובשכבה השלישית טמבור.
הקבוצה ביצעה הצעת רכש לגרנית ולחברת הבת שלה-טמבור, שבהמשך נמכרה לצד ג'.
שתי החברות שנמחקו היו בשווי כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, ומכירת טמבור גם פגעה בכיסוי הבורסאי של הקבוצה המקורית.
קבוצת נורסטאר (גזית גלוב)
עם חקיקת חוק הריכוזיות היתה הקבוצה בת 4 שכבות: נורסטאר בשכבה הראשונה; גזית גלוב בשכבה השנייה; קבוצת דורי בשכבה השלישית ודורי בנייה בשכבה הרביעית.
הקבוצה מכרה את קבוצת דורי וחברת הבת שלה דורי בנייה למשפחת לוזון. שתי החברות נותרו רשומות למסחר בבורסה- כך שלא נפגע הכיסוי הבורסאי.
קבוצת נטו
עם חקיקת חוק הריכוזיות הייתה הקבוצה בת 3 שכבות: נטו אחזקות בשכבה הראשונה; נטו מלינדה וביכורי השדה בשכבה השניה ובשכבה השלישית ויליגר וטיבון-ויל.
הקבוצה מיזגה את ביכורי השדה, ויליגר וטיבון-ויל (ששווין הכולל ערב המחיקה היה כ- 450 מיליון שקל) לתוך חברות האם שלהן, כך שהכיסוי הבורסאי של הקבוצה לא נפגם.
קבוצת אפריקה
עם חקיקת חוק הריכוזיות היתה הקבוצה בת 3 שכבות:
שכבה 1- אפריקה השקעות
שכבה 2- דניה סיבוס; אפריקה תעשיות .
V V
שכבה 3- אפריקה מגורים נגב קרמיקה
הקבוצה מחקה באמצעות הצעות רכש את דניה סיבוס ונגב קרמיקה, ששווין ערב המחיקה היה כ-1.1 מיליארד שקל וכיום נותרו בה שתי שכבות בלבד.
קבוצת טמפו
עם חקיקת חוק הריכוזיות היתה הקבוצה בת 3 שכבות: שכבה ראשונה כללה את טמפו תעשיות; שכבה שניה את טמפו משקאות ושכבה שלישית את יקבי ברקן.
הקבוצה מחקה באמצעות הצעות רכש את טמפו תעשיות )שהיתה השכבה העליונה בקבוצה) וכן את יקבי ברקן, ששוויין הכולל ערב המחיקה עמד על כ-770 מיליון שקל. התהליך גרם לפגיעה בכיסוי הבורסאי של הקבוצה, שכן כיום נותרה בבורסה רק חברת אג"ח - טמפו משקאות.
קבוצת מיחשוב ישיר
עם חקיקת חוק הריכוזיות היתה הקבוצה בת 3 שכבות: מיחשוב ישיר בשכבה הראשונה; וואן תוכנה בשכבה השנייה וטסקום וכלנית כרמון בשכבה השלישית.
הקבוצה מחקה מהבורסה את טסקום (במיזוג לחברת האם) וכלנית כרמון (בהצעת רכש), ששווין ערב המחיקה היה כ- 100 מיליון שקל, במהלכים שלא פגעו בכיסוי הבורסאי של הקבוצה.
שאר קבוצות השליטה
13 קבוצות נוספות שבהן היו 3 או 4 חברות ערב כניסת החוק לתוקף, צמצמו שכבה ע"י הצעת רכש, מיזוג, מכירה, פדיון מוקדם של אג"ח, חלוקה בעין חברה או ביצוע הסדר נושים. בראשן:
- קבוצת אקויטל שמיזגה את נצבא (בשווי 3.9 מיליארד שקל) לתוך איירפורט סיטי;
- קבוצת ערד שביצעה הצעת רכש למניות עוגן (בשווי 850 מיליון שקל);
- אשטרום שביצעה הצעת רכש למניות אשלד (בשווי 330 מיליון שקל);
- בזק שביצעה הצעת רכש לוואלה (בשווי 230 מיליון שקל).
ארבע פעולות אלה, וכן הפעולות שביצעו 9 הקבוצות הקטנות האחרות, לא פגעו בכיסוי הבורסאי של המשק הישראלי.
