הבורסה לניירות ערך עברה גלגולים ומשכנים שונים מאז הקמתה בשנת 1935 כ"לשכת חליפין לניירות ערך" בתוך סניף של בנק אנגלו-פלשתינה המנדטורי ועד המעבר למשכנה הנוכחי הנותן מענה הולם לאתגרים הטכנולוגיים העכשוויים. להלן סקירה של אבני הדרך המרכזיות לאורך ההיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

 

המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעקבות עלייתם לארץ של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. בנק אנגלו-פלשתינה המנדטורי, שלימים הפך לבנק לאומי לישראל, הקים ב-1935 את "לשכת החליפין לניירות ערך". לשכת החליפין תפקדה כבורסה קטנה בה נסחרו ניירות ערך, במשך שעה מדי יום, על פי הכללים המקובלים בבורסות אירופיות. המסחר התנהל בבנק, במשרדו של מר מרדכי פנחס חסון – בנקאי ישראלי, ממקימי לשכת החליפין לניירות ערך ומנכ"ל בבנק לאומי (מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית)

 

לאחר קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהנפיקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך. הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל-אביב. הבורסה החלה לפעול ב-14 בספטמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל-אביב.

 

עם הגידול בפעילות הבורסה התרחב הצורך בשירותי סליקה מתקדמים. ב – 1 בפברואר 1966 הקימו חברי הבורסה את מסלקת הבורסה ולאחר שנים של סליקה ידנית, השלימה המסלקה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 את מחשוב הסליקה של כל העסקאות בניירות ערך.  

 

התבססות הבורסה כחלק משמעותי בשוק ההון בישראל הובילה בשנת 1968 לחקיקת חוק ניירות ערך, שהסדיר, לראשונה, את המסחר ואת פעילות הבורסה ואת הקמתה של רשות ניירות ערך. החוק אימץ את עקרונות הפיקוח המקובלים בארה"ב ובאנגליה, שבמרכזם חובת הגילוי הנאות, המוטלת על החברות הרשומות למסחר. תפקידה של רשות ניירות ערך הוגדר לשמירת האינטרסים של ציבור המשקיעים, תוך פיקוח על המסחר התקין וההוגן ועל פעילות הבורסה.

 

עם הגידול בפעילות המסחר, עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54 בתל אביב.

 

ביטול ההצמדה של איגרות החוב הממשלתיות ב-1975 הפך את המסחר במניות למוקד הפעילות בשוק ההון. בין השנים 1977 ל-1983 התפתחה תנודתיות גבוהה בשערי המניות, ומספר החברות כמו גם מחזורי המסחר גדלו באופן משמעותי. שנת 1982 היתה שנת שיא בפעילות, כאשר שערי המניות עלו ריאלית ב-113%. הגאות הגבירה את הצורך באולמות מסחר מרווחים ומשוכללים יותר, ובפברואר 1983 עברה הבורסה מרח' אלנבי למשכנה ברח' אחד העם 54 בתל-אביב. עם זאת, באותה שנה הסתיימה הגאות במפולת מניות חדה: בסוף ינואר צנחו המניות ה"חופשיות" וב-6 באוקטובר התנפצה גם בועת המניות הבנקאיות. לראשונה, נסגרה הבורסה לפעילות למשך שבועיים.

 

בספטמבר 1991 הפעילה הבורסה את שיטת הכרוז הממוחשב (כר"ם) שאפשרה, לראשונה, לסחור באמצעות מחשב

 

בשנת 1993 השיקה הבורסה לראשונה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25 ושנה לאחר מכן החל המסחר גם באופציות על שער הדולר.

 

בשנת 1997 הושקה בבורסה מערכת "רצף" למסחר רציף וממוחשב בניירות ערך. בהדרגה הועברו למערכת "רצף" כל ניירות הערך והנגזרים ובאוקטובר 1999, נחתם פרק נוסף בהיסטוריה של הבורסה ואולמות המסחר המיתולוגיים נסגרו.

1999 - סגירת אולמות המסחר בבורסה

באוקטובר 1999 חתמה הבורסה את עידן זירות המסחר ומאותו רגע החלו המסחר הפך ממוחשב לחלוטין תחת שיטת המסחר "רצף" בכל ניירות הערך הנסחרים בבורסה. 

 

באוקטובר 2000 אישרה הכנסת את תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך, המקל על חברות שמניותיהן נסחרות בארה"ב, להירשם למסחר גם בתל-אביב ("רישום כפול"). ביולי 2005 הורחב הרישום הכפול לחברות הנסחרות ברשימה הראשית בבורסת לונדון וב-Nasdaq Small Cap. כיום נסחרות בבורסה בתל אביב עשרות חברות דואליות (נסחרות במקביל בתל אביב ובבורסות בחו"ל). במהלך 2018 נוספו במסגרת הרישום הכפול גם הבורסות בטורונטו, הונג קונג וסינגפור.

 

שנת 2007 היוותה שיא מבחינת התפתחות שוק אג"ח חברות. הסקטור העסקי גייס מהציבור וממשקיעים מוסדיים כ-87 מיליארד שקל באמצעות איגרות חוב, עלייה של כ-- 85%לעומת השנה הקודמת, וזאת בעקבות הצמצום בהנפקות אג"ח ע"י הממשלה במחצית הראשונה של השנה והאפקטים של הרפורמה בקרנות הפנסיה. מחזור המסחר היומי באיגרות חוב זינק פי שניים לעומת אשתקד והסתכם ביותר משלושה מיליארד שקל.

 

אחרי 30 שנה ברחוב אחד העם, עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2, תל אביב.

בחלוף 80 שנים לתחילת המסחר בניירות ערך בישראל ו- 61 שנים להקמת הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עוברת הבורסה למשכנה החדש: "מאחד העם לאחוזת בית". המעבר מחדד את השילוב בין מסורת ויציבות מחד לבין שינוי, חדשנות  וקדמה טכנולוגית מאידך. הבניין החדש בלב ה"סיטי" של תל-אביב הינו בניין ייעודי אשר תוכנן מהיסוד על מנת לתת מענה לפעילותה של הבורסה וליכולתה לשרת את שוק ההון.
הבניין כולל תשתיות מוגנות בהתאם לדרישות גורמי הביטחון, המותאמות למערכות המסחר ולמערכות התקשורת המתקדמות של הבורסה. מרכז המחשבים התת קרקעי נבנה מתוך תפיסת "בורסה ללא הפסקה" ובוצעו בו ההשקעות הנדרשות להתמודדות עם מגוון תרחישים.
  

במסגרת יישום המלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח ("ועדת המו"פ") ובמטרה להעריך תמחור הולם לחברות הטכנולוגיה והביומד, לשיפור רמת הידע של המשקיעים והורדת מחסום חוסר הידע וההבנה בקרב המשקיעים, חתמה הבורסה בפברואר 2016 עם שתי חברות מחקר בינלאומיות – אדיסון ופרוסט אנד סאליבן על הסכם לביצוע אנליזה לחברות הטכנולוגיה והביומד הנסחרות בבורסה בתל אביב.

על מנת לשמור על ניתוח מקצועי בלתי תלוי וללא הטיות, החברות המסוקרות חתמו על הסכם עם הבורסה לקבלת שירותי האנליזה לתקופה מחייבת של שנתיים. החברות לא יכולות לפרוש מהפרויקט במהלך תקופה זו. האנליזה ממומנת על ידי החברות המסוקרות ובהשתתפות הבורסה והמדען הראשי. האנליזות מפורסמות במערכת המגנא והמאיה בשפה האנגלית יחד עם תקציר בעברית.

מידע נוסף על תוכנית האנליזה >

 

2017 - הרפורמה במדדי הבורסה – "רפורמת הפיזור"

הרפורמה במדדים מהווה את השינוי המשמעותי ביותר במדדי הבורסה מזה 25 שנה.
לרפורמה מספר מטרות ביניהן: שיפור יציבות מדדי הבורסה, פיזור ענפי רחב בתוך המדדים השונים, קביעת תנאי סף מחמירים במדדי הדגל וקביעת תנאי סף מקלים במדדים אחרים, עידוד משקיעים זרים להשקעה במדדי הבורסה, הגדלה משמעותית של שיעור החזקות הציבור במניות הנכללות במדדי הדגל, מיצוי פוטנציאל מניות של חברות קטנות ובינוניות והרחבת התשתית להשקת מדדים חדשים.
מידע נוסף אודות מדדי הבורסה >

  

באפריל 2017 אישרה הכנסת תיקון חוק ניירות ערך בנושא  שינוי מבנה הבעלות של הבורסה. בספטמבר 2017 אישר בית המשפט המחוזי את ההסדר לשינוי מבנה הבורסה במסגרתו הפכה הבורסה לחברה למטרות רווח תוך  הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה. 
באוגוסט 2018 הרשות לניירות ערך אישרה את העסקה לשינוי מבנה הבעלות בבורסה במסגרתה רכשו חמישה משקיעים בינלאומיים את רוב מניות הבורסה מחברי הבורסה.
מכירת המניות תוביל להפרדה בין הבעלות בבורסה לחברות בה, שינוי מבנה הבעלות יאפשר לבורסה להתמקד בעסקיה באופן המשרת אותה, את בעלי המניות ואת כלל המשתמשים בשירותיה ולכוון את פעולותיה באופן שיתאים לצורכי כלל השוק באופן תחרותי ויעיל יותר.
בנוסף, כניסת משקיעים בינלאומיים תחשוף את הבורסה ואת שוק ההון הישראלי לעולם באופן שעשוי לסייע בהנגשת הבורסה לחברות חדשות, למשקיעים, לשווקים חדשים ואף לסייע בהרחבת בסיס החברות.

למידע נוסף לחץ כאן

 

החברה לרישומים הוקמה כחברה בת פרטית של הבורסה, בבעלות מלאה של הבורסה והחלה לפעול בינואר 2018. בהתאם להגדרה בחוק ניירות ערך, עיסוקה היחיד של החברה לרישומים החדשה יהיה החזקת ניירות ערך והיא תספק שירותים לחברות המנפיקות בבורסה ולחברות נוספות לחברות המבקשות לרשום את ניירות הערך שלהן במסלקה. החברה לרישומים של הבורסה תספק, לראשונה בישראל, שירותי רישום דיגיטלי ללא צורך בהנפקת תעודה פיזית. זאת במטרה לצמצם את הסיכונים בתהליך הרישום ולחסוך בהוצאות התפעול לחברות הציבוריות.

החברה לרישומים עוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: דואגת לרישום תקין ושלם של כמות ניירות ערך שרשומה על שמה (ומוחזקת בידי הציבור) ומשמשת כצינור להעברת תשלומים הנובעים מאירועי חברה (כדוגמת: דיבידנד, ריבית) מן החברות המנפיקות למחזיקים הסופיים של ניירות הערך. 

 

בהתאם לצו משרד האוצר תהליך הפיכתן של תעודות הסל לקרנות הסל,  בסוף 2018  כל תעודות הסל הפכו לקרנות סל.
קרנות סל הן סוג של מכשיר פיננסי שנועד למעקב פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות. קרן סל מחויבת לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד. מסיבה זאת, קרן הסל היא מוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.
כיום מנהלת התעשייה עשרות מיליארדי שקלים במגוון רחב של קרנות העוקבות אחר מדדים ונכסים שונים  קרנות הסל כפופות לחוק השקעות בנאמנות בהתאם לתיקון 28 בחוק, זאת בדומה לקרנות נאמנות.