פס גרפי - ניירות ערך
אג"ח (איגרות חוב)

הנפקת אג"ח (איגרות חוב, Bond) מאפשרת לחברות ולממשלה לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים הלוואה מהבנק. החברה שמנפיקה את איגרת החוב מחזירה לנו את החוב במועד שנקבע מראש. ברכישת איגרת חוב הרוכש מעניק הלוואה לגוף המנפיק את האיגרת.
 
איגרת החוב נסחרת בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותה בלא קשר למועד פירעון "ההלוואה". איגרת חוב היא המכשיר הפיננסי העיקרי להשקעות סולידיות. האיגרת מבטיחה תשואה מוגדרת מראש ויכולת להרוויח מן המסחר בה בטווח הקצר, במקרה שמחירה עולה בשוק לאחר הרכישה.
 
בבורסה בתל אביב ניתן לקנות גם איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב שמנפיקה הממשלה כדי להגדיל את הכנסותיה, לצמצם את הגירעון הממשלתי ולשפר את שירותיה לאזרח. הממשלה היא מנפיקת החוב הגדולה ביותר בבורסה.  
 

איגרות חוב קונצרניות

חברות רבות בוחרות לגייס כספים לצורך מימון פעילותן באמצעות הנפקת אג"ח, כאשר לעיתים, הן בוחרות לעשות זאת בנוסף להנפקה של מניות.
 
מבחינת המשקיעים, ההבדל המהותי בין שני המכשירים הוא שבאג"ח מתקבלים תשלומי ריבית קבועים תקופתיים מהחברה המנפיקה. בשונה ממניות, למשקיעים באג"ח אין זכויות נוספות והם לא לוקחים חלק בניהול החברה המנפיקה ואינם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות שלה.
 

כיצד נקבעת רמת הסיכון של אג"ח קונצרנית?

רמת הסיכון של האיגרת נקבעת על פי החוסן הפיננסי של החברה המנפיקה והביטחונות שנתנה למשקיעים בהנפקה. הביטחונות קובעים את קדימות תשלומי האיגרת על פני התחייבויות אחרות של החברה (לדוגמה, רוכשי האג"ח יקבלו עדיפות על הלוואות מגורמים אחרים).
 
בעולם וגם בארץ קיימות חברות דירוג שבוחנות את מצבה של החברה (תמורת תשלום)  ומפרסמות דירוג המעיד על יכולתה של החברה להחזיר את החוב לבעלי האג"ח. בארץ פועלות בתחום החברות מעלות ומידרוג.
 

האם מדובר בהשקעה סולידית?

לרוב נהוג לסווג השקעה באיגרות חוב כסולידית (ביחס להשקעה במניות), אולם פוטנציאל התשואה בה נמוך יותר, והיא צפויה להיות פחות רווחית לעומת השקעה במניות.
יחד עם זאת, איגרות החוב נבדלות זו מזו בדירוג ההשקעה שלהן, מה שמשפיע באופן מהותי על רמת הסיכון.
 
לכן, נהוג לחלק איגרות חוב קונצרניות לאג"ח בדירוג השקעה (חברות עם דירוג אשראי AA+ עד BBB-) ואג"ח שאינן בדירוג השקעה, המוכרות בשם אג"ח זבל (חברות בדירוג BB+ עד C) אשר ההשקעה בהן נחשבת מסוכנת יותר. ככלל, התשואה הגבוהה של איגרות חוב שאינן בדירוג השקעה היא פרמיית סיכון שמפצה את המשקיעים על הסכמתם להשקיע באיגרות חוב של חברה שיש סכנה להמשך פעילותה. במצב בו נקלעת החברה לקשיים ולתהליכי פירוק, לבעלי האג"ח יש עדיפות על בעלי המניות.
 

מהן איגרות חוב מובנות?

לעיתים בוחרים גופים בשוק ההון להנפיק מוצרים פיננסיים העונים על צרכים שונים של משקיעים באמצעות איגרות חוב. מוצרים אלו מכונים "איגרות חוב מובנות" (Structured Bonds). בניגוד לאיגרות חוב "רגילות" שהריבית עליהן ידועה מראש, באיגרות חוב מובנות תלויה הריבית בהתנהגות של משתנה פיננסי כלשהו (מדד המניות, שער הדולר או שער היורו ועוד), ועל כן המשקיע עשוי ליהנות מתשואות גבוהות יותר ביחס למכשירים אחרים.
 

איגרות חוב ממשלתיות

בבורסה בתל אביב ניתן לקנות גם איגרות חוב ממשלתיות שמנפיקה הממשלה כדי להגדיל את הכנסותיה, לצמצם את הגירעון הממשלתי ולשפר את שירותיה לאזרח, וזאת בדומה לממשלות ברחבי העולם. הממשלה, אשר מנפיקה את האג"ח באמצעות  היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר, היא מנפיקת החוב הגדולה ביותר בבורסה.
 

סוגי אגרות החוב הממשלתיות

בבורסה נסחרות איגרות חוב ממשלתיות מסוגים שונים:
  • איגרות חוב בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן (ממשל שקלית, לשעבר "שחר")
  • איגרות חוב ללא תלוש (קופון): מונפקות בניכיון – ערך הנמוך מערכן הנקוב, לטווח קצר. הרווח של המשקיע נובע מההפרש בין מחיר ההנפקה לבין מחיר הפירעון - שהוא הערך הנקוב (ממשל קצרה)
  • איגרות חוב בריבית משתנה, שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן. הריבית המשתנה נקבעת על פי ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון שמניבות סדרות נבחרות של מק"מ (ממשל משתנה, לשעבר "גילון")
  • איגרות חוב הצמודות למדד המחירים לצרכן (ממשל צמודה, לשעבר "גליל")
 
בנוסף, מנפיק בנק ישראל מלווה קצר מועד (מק"מ), על מנת לספוג עודפי כספים מהמשק.
  

קישורים נוספים