לכל אמן עולם ומלואו...
תהליך הגלובליזציה המאפיין כל כך את המילניום השלישי, במישור העסקי כמו גם במישורי החיים האחרים, אינו
עובר עלינו בקלות. זהו תהליך רב רבדים, עוצמתי, ובצד הקונצנזוס על הישגי הקידמה והתקשורת האדירים - הוא מעורר לא מעט מחלוקות. לכל תושב בכפר הגלובלי יש דעה משלו, עמדה משלו וביקורת משלו על המתרחש. הבורסה לניירות ערך בתל אביב נטלה על עצמה, בפרויקט הגלובוסים "שער לעולם", משימה מורכבת במיוחד - לתת ביטוי לעמדותיהם של אמנים ישראליים בנושא. עשרות אמנים, מהמובילים בארץ, הוזמנו להשתתף בפרויקט ולעצב את גרסתם האישית לכדור הארץ ולתהליכים העכשוויים העוברים עליו.
בעיצוב הגלובוס מתאפשר לכל אמן להציג באופן ויזואלי, באמצעות כישרונו האמנותי הייחודי, את תפיסת עולמו ודעותיו כאזרח כדור הארץ וכאמן. התערוכה כולה, על מגוון האמנים המשתתפים בה, תציג בפני קהל המבקרים מארג צבעוני ומרתק של הגיגים ועמדות שמשקף היטב את הקוסמופוליטיות השוקקת של תל אביב.
במשך אלפי שנים התנהל הוויכוח האם כדור הארץ הנו שטוח או עגול. 1,000 שנה לפני הספירה הופיעה מפת העולם כדיסק שטוח, מצוירת על לוח חמר בבבל. בשנת 710 לפני הספירה, בעיר המצרית ממפיס מופיע תיאור ראשון של הבריאה. אבי הקוסמולוגיה אנקסימנדר היה צייר שרשם לפי המסורת את מפת העולם הראשונה והסיק שפני הארץ אינם שטוחים אלא עגולים. בשנת 350 לפני הספירה כתב הרקליידס, פילוסוף ואסטרונום יווני, שהתנועה היומית של השמש, הירח והכוכבים אפשרית רק אם כדור הארץ סובב על צירו. רק כעבור 1,800 שנה קיבל רעיון זה הכרה מדעית.
המפגש בין האמן לגלובוס ב"שער לעולם" הוא משולש שהקודקוד הנוסף בו הוא החברה הבורסאית . לחיבור זה יש עוצמה מיוחדת. החברה קיבלה אפשרות לבחור את האמן על פי עבודותיו ומידע נוסף עליו. בהמשך התקיים דיאלוג בין החברה לאמן, שתוצאותיו באו לידי ביטוי בגלובוס שעוצב, אשר בתום התערוכה בשדרות רוטשילד, יועבר למשרדי החברה לתצוגת קבע. האתגר שניצב בפני האמן היה כפול - לתת ביטוי להשקפת עולמו בנושא הגלובליזציה ולתת ייצוג נאמן לחברה - סמליה, ערכיה ופעילותה.
שיתוף פעולה בין עסקים ותעשייה ובין אמנים מקובל היום מאוד בעולם המערבי. מאז שנות השמונים של המאה העשרים החלו חברות עסקיות רבות, כחלק ממחויבותן לקהילה, להשקיע בקשר עם אמנים וברכישת יצירות אמנות לאוספים שלהן. בנקים מובילים בעולם רוכשים עבודות אמנות ייחודיות ומסייעים למוזיאונים ולגלריות להפיק תערוכות ופרויקטים של אמנות, שלא היו יכולים להתקיים ללא סיוע זה. חברות ענק כמו איי.בי.אם, קוקה קולה, פיליפ מוריס, נציגות אופייניות של עידן הגלובליזציה, תורמות באופן מסיבי לפרויקטים של יצירה ותרבות. ישראל השתלבה במגמה זו מראשיתה. כבר בשנות השמונים החלו ארגונים ציבוריים וחברות פרטיות בארץ לפעול לקירוב עולמות התעשייה והאמנות. בין היתר הוקמו עלמ"א (עסקים למען אמנות) ומפעלות דיסקונט למען האמנויות, וחברות גדולות כמו חברת החשמל, מקורות, בתי הזיקוק, מפעלי נשר, מפעל הפיס הפכו פרויקטים של אמנות לחלק בלתי נפרד ממערך הפרסום ויחסי הציבור שלהן.
הקשר בין האמנות לעסקים טוב ומועיל לשני הצדדים. האמנים נהנים מאתגרים יצירתיים חדשים ומאפשרות מעשית לבטא את עצמם, להציג, להפיק תערוכות ולזכות בפרסום ובהערכה. החברות מקבלות תשומה תרבותית המשפרת תדמית ומוסיפה צבע אחר לפעילות העסקית.
"שער לעולם" הציגה בפני האמנים המשתתפים בה משימה מאתגרת, ששלפה אותם מנבכי הסטודיו אל החוץ והעירה בהם כוחות יצירה חדשים. שלל העיצובים היצירתיים, מלאי ההשראה ולעתים אף הפנטסיה, מעידים על ההתלהבות ועל ההתייחסות הרגשית של האמנים לפרויקט.
הגלובוס - הלא הוא כוכב הלכת העגול שלנו, היחיד כנראה שעליו רוחשים חיים אנושיים - עורר מאז ומתמיד את דמיונם של אמנים ויוצרים. פיטר גינץ, ילד יהודי אמן בן 14, שנרצח על ידי הנאצים בפראג ב-1942 במהלכה של מלחמת העולם השנייה, צייר את כדור הארץ כפי שלדעתו הוא נראה מן הירח. ציור זה, שהונצח על גבי בול, סימל יותר מכל את שאיפתו של הילד הצעיר הכלוא בין חומות הגטו - לפרוץ אל החופש. האסטרונאוט הישראלי אילן רמון לקח ציור סמלי זה אתו בטיסתו לחלל והציג אותו לעולם כולו. טיסתו של רמון אל מעבר לגבולות הגלובוס, היוותה מקור של השראה וגאווה לאומית לישראלים רבים.
תערוכת "שער לעולם" הינה מסמך תרבותי-אמנותי המציג פרשנות עשירה ומגוונת על הכדור עליו אנו חיים כרקמה אנושית אחת. הבורסה הישראלית, שיזמה תערוכה זו, תורמת נדבך נוסף לקשרי הגומלין עסקים-אמנות החשובים כל כך לאקלים התרבותי במדינת ישראל, ויוצרת מודל לאימוץ ולחיקוי על ידי חברות מסחריות וגופים כלכליים נוספים.
אסתי דרורי ודורון פולק
אוצרי התערוכה
